מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

שורש הלשון "למפרע" = מהרה/לאחור

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6402
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

שורש הלשון "למפרע" = מהרה/לאחור

הודעהעל ידי מיללער » ד' נובמבר 21, 2018 5:02 pm

כתב הערוך בערך פרע (ג) תרגום סרו מהר (שמות לב, ח) סטו בפריע. (וכן תרגם אונקלוס בכל מהר/מהרה בתורה ובירושלמי קידושין פ"א ה"ב אינשמת בפריע, הובא בתוס' ר"י הזקן בבבלי קידושין יז. ופירש ותרפיאת מהרה)

והוסיף בערוך שם: ויתכן שנגזר מזה הקורא למפרע כי הוא קורא מהרה ולא כסדר.

ובספר התשבי בערך פרע כתב: הקורא את המגילה למפרע פירוש לאחור, וי"מ מזה וגם אני אפרע פירוש לא אשוב אחור.

ובעצם אם מסברא נראה כהתשבי שהלשון למפרע הוא מלשון פרעון, בחזירתו פרע הקפותיו, שמשלם למפרע את חובותיו ונאמן להיפרע. ועל פירוש הערוך לכאורה קשה שאם על הקורא למפרע נדחוק שקורא מהרה ובחטיפה בלי סדר, מה יענה על כל למפרע שבש"ס, הוברר הדבר למפרע, בעל חוב למפרע הוא גובה, וכל כיוצא בזה?

ומצד השני האם נמצא בתלמוד בבלי שורש הלשון 'פריע' על מהר/מהרה שבתרגום כמו בירושלמי?

אשמח לקבל עוד מראה מקומות בזה

שבענו מטובך
הודעות: 1008
הצטרף: ה' אפריל 26, 2018 8:36 pm

Re: שורש הלשון "למפרע" = מהרה/לאחור

הודעהעל ידי שבענו מטובך » ד' נובמבר 21, 2018 7:03 pm

תחילה יש לזכור, שאין כאן דברי 'הערוך', אלא דבריו של ר' בנימין מוספיא ב'מוסף הערוך'.

זאב ערבות
הודעות: 8785
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am

Re: שורש הלשון "למפרע" = מהרה/לאחור

הודעהעל ידי זאב ערבות » ד' נובמבר 21, 2018 7:03 pm

למפרע מפרש רש"י בכמה מקומות:
למפרע - מסוף הספר לתחלתו (מובא בהיפוך, כלומר למפרע הוא הפרוש לד"ה מסוף) [יומא ע. מגילה כד. סוטה מא.].
(כתבה למגילת סוטה) למפרע (פסולה) - ירך ולנפיל בטן לצבות במעיך (במד' ה כב) כולה כסדר הזה (כלומר היפך את סדר המילים בפסוק), או אחד מהן היפך והשאר כתב כהילכתן [סוטה יז:].
שיקרא הדברים כסדרן ולא למפרע, כגון כגון (דברים ו ט) ובשעריך ביתך מזוזות (בהיפוך סדר המילים) [ברכות יג. ד"ה מדברים].
ברכה למפרע - כלומר ברכה שלאחריהן [פסחים קא:].
עד זומם למפרע הוא נפסל - העיד בניסן על עדות זו באייר, כל העדויות שהעיד בינתים פסולות, דמשעה שהעיד עדות זו נפסל (מחלוקת בגמרא) [ב"ק עב: סנה' פז.].
מנאן למפרע - שהראשון שיצא קרא עשרה, והשני תשעה והשלישי שמנה וכן כולם [בכורות ס.].

בערך פרע יש ברש"י כמה משמעויות, גידול שער, פריעת שער, סתירת השער, גילוי השער, ביטול, הבדלה והרחקה, פרצה, פרענות.
במ"ג הכתר (קהלת ח יא) מובא ברש"י: אין הקב"ה ממהר להפרע מעושי הרעה, ועל כן הם סבורים אין דין ומלא לבם בקרבם לעשות רע.
כך שלפחות בפירוש רש"י לא מצאתי שרש פרע במשמעות מהר.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6402
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: שורש הלשון "למפרע" = מהרה/לאחור

הודעהעל ידי מיללער » ד' נובמבר 21, 2018 10:58 pm

שבענו מטובך כתב:תחילה יש לזכור, שאין כאן דברי 'הערוך', אלא דבריו של ר' בנימין מוספיא ב'מוסף הערוך'.

מנא ידעינן מה הוא מן הערוך ומה הוסיף בעל המוסיף?

מעיין
הודעות: 1954
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: שורש הלשון "למפרע" = מהרה/לאחור

הודעהעל ידי מעיין » ד' נובמבר 21, 2018 11:10 pm


שבענו מטובך
הודעות: 1008
הצטרף: ה' אפריל 26, 2018 8:36 pm

Re: שורש הלשון "למפרע" = מהרה/לאחור

הודעהעל ידי שבענו מטובך » ה' נובמבר 22, 2018 12:24 am

מיללער כתב:
שבענו מטובך כתב:תחילה יש לזכור, שאין כאן דברי 'הערוך', אלא דבריו של ר' בנימין מוספיא ב'מוסף הערוך'.

מנא ידעינן מה הוא מן הערוך ומה הוסיף בעל המוסיף?

הכל מבואר באשכול שציין ר' מעיין.
כאן אתה יכול לראות, איך זה היה נראה בדפוס אמ"ד תט"ו (דפו"ר של 'מוסף הערוך'):

ערוך.JPG
ערוך.JPG (68.9 KiB) נצפה 2625 פעמים

ערך פרע א הוא מ'הערוך'. הציונים שבצד הם של ר' שמואל ארקיוולטי (נדפסו לראשונה בערוך ויניציאה שי"ג).
ערכי פרע ב-ג הם מר' בנימין מוספיא, והם מסומנים בצורת יד.
ערך פרף הוא מ'הערוך', אלא שלבסוף הוסיף בו ר' בנימין הוספה, ונתן שלשה סימנים שיש כאן תוספת: א. סוגריים. ב. צורת יד. ג. פתיחת 'א"ב' (אמר בנימין).

מעיין
הודעות: 1954
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: שורש הלשון "למפרע" = מהרה/לאחור

הודעהעל ידי מעיין » ה' נובמבר 22, 2018 2:38 am

בדפוסים מאוחרים לא ניכר רק מה שהוסיף ר' בנימין בסוף ערך שיש שם מוסגר משני צדדים בהוספת א"ב
אבל הערכים השלמים שהוסיף ר' בנימין בהיכר היד בראש הערך והמוסגר השמאלי [בלי מוסגר הימני, ובלי א"ב, אין ניכר שהוא הוספה]

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6402
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: שורש הלשון "למפרע" = מהרה/לאחור

הודעהעל ידי מיללער » ה' נובמבר 22, 2018 6:31 am

תודה רבה לכל העונים

ועל כל פנים ואופן, בתרגום אונקלוס וכן בירושלמי נראה בעליל שיש תיבה בארמית משורש 'פרע' שפירושה היא מהר/מהרה

אולם בפשטות מילת למפרע אינה נובע מזה השורש אלא מהשורש של פרעון חוב, שפורע את החוב למפרע.

מדבר קדש
הודעות: 186
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 9:13 am

Re: שורש הלשון "למפרע" = מהרה/לאחור

הודעהעל ידי מדבר קדש » ה' נובמבר 22, 2018 8:24 am

נראה כי באמת כפי האמור למפרע, היינו שכמו שפריעת חוב היא פעולה הנעשית במהותה בזמן מאוחר יותר, כך השתרש הביטוי למפרע להקדמת המאוחר בזמן. ואולי עוד נוסיף שכמו שסוף הדבר הוא הפריעה שלו, כמו שאומרים להשלים העניין - כך לפרוע העניין, ממילא קריאה מוקדמת של הסוף היא למפרע.
ואם כבר, אולי אוסיף שאלה, ברשותו של בעל האשכול: הלשון שאנו אומרים בפריעת חוב מסקרנת אותי כבר הרבה זמן. לפרוע, כפי שאמור כאן, זה הרי לגלות. ופרע את ראש האשה. המילה חוב היא מילה המציינת סתר, כמו מחבוא, כמו חבי מעט רגע. ואם כן, לפרוע חוב הוי לגלות הנסתר. ואם כן, אני שואל, איזו פעולה של גילוי דבר המכוסה יש בפריעת חוב?
אשמח לתשובותיכם המחכימות

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: שורש הלשון "למפרע" = מהרה/לאחור

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ה' נובמבר 22, 2018 9:39 am

מיללער כתב:בספר התשבי בערך פרע כתב: הקורא את המגילה למפרע פירוש לאחור, וי"מ מזה וגם אני אפרע פירוש לא אשוב אחור.

ביאור הדברים, יש מפרשים במשמעות זאת את הכתוב ביחזקאל (כד, יד) 'אֲנִי יְיָ דִּבַּרְתִּי, לֹא אֶפְרַע', כלומר, לא אשוב אחור.
וכן פירש רד"ק שם: 'לֹא אֶפְרַע' – לֹא אָשׁוּב אָחוֹר מִמַּה שֶּׁגָּזַרְתִּי, וְכֵן בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'הַקּוֹרֵא לְמַפְרֵעַ'.
השם 'פֵּרָעוֹן' אינו ענין לכאן, כי הוא נגזר מ'פרע' שמשמעו 'תשלום', והוא מובא בהתשבי בערך 'פרע' הראשון.

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: שורש הלשון "למפרע" = מהרה/לאחור

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ה' נובמבר 22, 2018 10:35 am

מיללער כתב:בספר התשבי בערך פרע כתב: 'למפרע' פירוש 'לאחור'.

'לאחור' משמש בשתי לשונות:
א. לצד האחורי – 'וַיִּהְיוּ לְאָחוֹר וְלֹא לְפָנִים';
ב. לעתיד להיות – 'יַקְשִׁב וְיִשְׁמַע לְאָחוֹר'. (רש"י: יַקְשִׁיב וְיִשְׁמַע דָּבָר שֶׁיַּעֲמֹד לוֹ בָּאַחֲרוֹנָה. וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: 'לְאָחוֹר' – לְסוֹפָא. וְכֵן כָּל 'לְאָחוֹר' שֶׁבַּמִּקְרָא – עָתִיד לִהְיוֹת הוּא.)

כמו כן 'למפרע' משמש בשתי לשונות:
א. מהסוף אל ההתחלה – 'הַקּוֹרֵא אֶת הַמְּגִלָּה לְמַפְרֵעַ';
ב. מראש לעתיד – 'תשלום למפרע', 'תודה למפרע'.

בשולי הדברים: דברי רש"י 'כל לאחור שבמקרא עתיד להיות הוא' צריכים תלמוד.

הוגה ומעיין
הודעות: 1979
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: שורש הלשון "למפרע" = מהרה/לאחור

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ה' נובמבר 22, 2018 1:40 pm

רבי תנחום הירושלמי בהמדריך המספיק בערך פרע מפרש עניין למפרע - הפוך, נגזר מלשון הכתוב "לא אפרע ולא אחוס", שפירושו לא אשוב מלהעניש, וכדברי התשבי ורד"ק הנ"ל. ומוסיף שקרוב לענין זה "תפריעו את העם ממעשיו", שעניינו תשיבו אותם מלעסוק במעשיהם.

וז"ל:
אין קוראין את המגלה למפרע • קראה למפרע לא יצא • והוא שלא יקרא למפרע • מענאה אן יקרא מקלוב באן יקדם מתאכר ויאכר מתקדם והו אלדי סמוה סרוסין וקד דכרנאה פי מוצעה • ומתלה צריך ברכה למפרע על מה שאכל • ואיצא אין זימון למפרע מקלוב אלי ורא • והו משתק מן קול אלנץ לא אפרע ולא אחוס • אי לא ארגע ען תואעדי ולא אתקהקר עמא הממת בה ולא אשפק עליכם • ולו אן לא אפרע הנא מן מעני אלמעאקבה או מן מעני אלופא למא אנתצם מעה ולא אחוס • ומן הדא אלמעני אלאכיר אעני אלרד ען אלשי ואלרגוע קולה למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו • אי תצדוהם ען אשגאלהם ותרדו הממהם אלי אמור לא נפע פיהא •


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 272 אורחים