מה המקור לדברי התוס' או המאירי על כיבוי הגחלים במשכן?

[סליחות]

קיימות שתי דעות על שימוש בפחמים במקדש:
לפי התוס' (שבת צד. ד"ה את) "במשכן לא היה כיבוי אלא לעשות פחמין בכיבוי זה ומתקנין על ידי כיבוי זה שיהו ראויים למלאכת הצורפין"
אבל המאירי כתב שם "המכבה והמבעיר נמצאו במשכן באור שתחת דוד הסמנין פעמים שמכבה שלא יקדיחו הסמנין שבקדרה ואח"כ מבעירם בכדי הצורך לבשלם."

מה מקורם של בעלי התוס' ומה מקורו של המאירי על כיבוי הגחלים במשכן והשימוש בהם שם?

[החושב]

לא עיינתי כעת, אבל כמדומה העניין הוא כך.
המאירי - לא צריך מקור. כי זו הפשטות. בשביל עוד צריך לכבות? הרי לא יתכן לומר שצריך לכבות בגלל שפשוט אין צורך באש. כי כיבוי כזה - אינו לצורך מלאכת המשכן. אלא מכבים בשביל שלא יקדיח.

אבל התוספות סוברים שמלאכה שצריכה לגופה או אינה צריכה לגופה - נקבע לפי צורת המלאכה שהייתה במשכן. ולכן התוספות לא יכולים לפרש כמו המאירי. כי אם במשכן היו מכבים כדי שלא יקדיח, אז 'כדי שלא יקדיח' זה יהיה צריכה לגופה. וזה לא נכון. ולכן התוספות הוצרכו להידחק שבמשכן היו זהירים ולא היה אף פעם צורך לכבות כדי שלא יקדיח. והיו עושים רק בשביל לעשות פחם. שכשפי שמבואר בגמרא זהו צורך לגופה.

[סליחות]

זאת אומרת שכתבו כן מסברא?

[החושב]

זאת אומרת שכתבו כן מסברא?

לא הבנתי את השאלה.
מי? התוספות או המאירי?
וכן, מה הצד השני? לא מסברא אלא מכוח מה?

[סליחות]

זאת אומרת שכתבו כן מסברא?

לא הבנתי את השאלה.
מי? התוספות או המאירי?
וכן, מה הצד השני? לא מסברא אלא מכוח מה?

הן התוספות והן המאירי.
והצד השני הוא שכתבו כך בהסתמך על מדרש הלכה / אגדה או מקור אחר בגמרא.
וכמו שמצאתי באוצר בקובץ סיני (קכג-קכד, עמ' נח או עמ' 57 מעמודי האוצר) שכתב פרופסור יעקב בזק "על פי התלמוד מלאכת כיבוי במהלך בניית המשכן הייתה ליצירת פחמים".