קיימות שתי דעות על שימוש בפחמים במקדש:
לפי התוס' (שבת צד. ד"ה את) "במשכן לא היה כיבוי אלא לעשות פחמין בכיבוי זה ומתקנין על ידי כיבוי זה שיהו ראויים למלאכת הצורפין"
אבל המאירי כתב שם "המכבה והמבעיר נמצאו במשכן באור שתחת דוד הסמנין פעמים שמכבה שלא יקדיחו הסמנין שבקדרה ואח"כ מבעירם בכדי הצורך לבשלם."
מה מקורם של בעלי התוס' ומה מקורו של המאירי על כיבוי הגחלים במשכן והשימוש בהם שם?