גוראריה כתב:עכ"פ הניגון המפורסם שהודבק ל'חג פורים, חג פורים' ויש מזמרין אותו על 'מה קרה, מה קרה, נשברה הקערה...' מושר עד היום בבאיאן [ר"ח ברים היה מתחיל אותו תמיד ל'מנוחה ושמחה'] ובטאלנא, ועוד. [למרות שמוכר במילותיו הנ"ל יותר מ'הבה נגילה']
שבטיישראל כתב:גוראריה כתב:עכ"פ הניגון המפורסם שהודבק ל'חג פורים, חג פורים' ויש מזמרין אותו על 'מה קרה, מה קרה, נשברה הקערה...' מושר עד היום בבאיאן [ר"ח ברים היה מתחיל אותו תמיד ל'מנוחה ושמחה'] ובטאלנא, ועוד. [למרות שמוכר במילותיו הנ"ל יותר מ'הבה נגילה']
גם בתולדות אהרן שרים את הניגון הזה לפעמים בליל ש"ק אחר הטיש
[אגב, תסתכל בסרט הידוע על החיים היהודיים במונקאטש לפני המלחמה (הסרט של החתונה) ותראה איך תלמידי הגימנסיה העברית של המזרחיסט"ן רוקדים שם בתערובות בחורים וגם בחורות לקול צלילי הניגון הנ"ל, דא עקא שבאמצע הם מכניסים בבא נוספת (שלא שמעתי במקום אחר) עם המילים "ועל ידי זה יושפע שפע רב בכל העולמות" ..... ובאמת לא ידעתי איזה שפע משפיעים בכל העולמות ע"י ריקודי תערובות ... ואולי נתחלף להם "פשע" עם "שפע" ....]
שבטיישראל כתב:גוראריה כתב:עכ"פ הניגון המפורסם שהודבק ל'חג פורים, חג פורים' ויש מזמרין אותו על 'מה קרה, מה קרה, נשברה הקערה...' מושר עד היום בבאיאן [ר"ח ברים היה מתחיל אותו תמיד ל'מנוחה ושמחה'] ובטאלנא, ועוד. [למרות שמוכר במילותיו הנ"ל יותר מ'הבה נגילה']
גוראריה כתב:א. הסרט הוא על החיים בכל אזור קרפטורוס ולא"ד במונקאטש.
...
ג. "ועל ידי זה" זה שיר אחר שהם שרו כנראה במחרוזת, או שמפיקי הסרט הדביקו זה לזה.
שבטיישראל כתב:גוראריה כתב:עכ"פ הניגון המפורסם שהודבק ל'חג פורים, חג פורים' ויש מזמרין אותו על 'מה קרה, מה קרה, נשברה הקערה...' מושר עד היום בבאיאן [ר"ח ברים היה מתחיל אותו תמיד ל'מנוחה ושמחה'] ובטאלנא, ועוד. [למרות שמוכר במילותיו הנ"ל יותר מ'הבה נגילה']
גם בתולדות אהרן שרים את הניגון הזה לפעמים בליל ש"ק אחר הטיש
חוקר כתב:גוראריה כתב:א. הסרט הוא על החיים בכל אזור קרפטורוס ולא"ד במונקאטש.
...
ג. "ועל ידי זה" זה שיר אחר שהם שרו כנראה במחרוזת, או שמפיקי הסרט הדביקו זה לזה.
א. מניין לך?
ג. לא נראה, מפעם לפעם במחזוריות קבועה חוזרים בתוך השיר על נוסח הנ"ל.
גוראריה כתב:ובד"א, תו"א אינו מקור כי הרי אינם חסידות שושלתית רבת יומין. או שזה הגיע לשם מבלוז'וב, כרוב ניגוני השבת דשם, או שזה "ייבוא". הניגון הוא מרוסיה במקורו ומשם בא לבאיאן וטאלנא.
היא שיחתי כתב:אעיר שהמשנ"ב סי' תק סקט"ו מביא בשם הפמ"ג א"א סק"ז שקרא לצורת מגן דוד בשם זה
מתי לראשונה החל שם זה?
בוקיפדיה מביאים איזה קראי
אבל האם בספר הקבלי "האלף-בית של המלאך מטטרון", שנתחבר בתקופת הגאונים.שצויין שם בשם גרשם שלום מוזכר הביטוי "מגן דוד" על צורה זו?
גוראריה כתב:שבטיישראל כתב:גוראריה כתב:עכ"פ הניגון המפורסם שהודבק ל'חג פורים, חג פורים' ויש מזמרין אותו על 'מה קרה, מה קרה, נשברה הקערה...' מושר עד היום בבאיאן [ר"ח ברים היה מתחיל אותו תמיד ל'מנוחה ושמחה'] ובטאלנא, ועוד. [למרות שמוכר במילותיו הנ"ל יותר מ'הבה נגילה']
גם בתולדות אהרן שרים את הניגון הזה לפעמים בליל ש"ק אחר הטיש
ובד"א, תו"א אינו מקור כי הרי אינם חסידות שושלתית רבת יומין. או שזה הגיע לשם מבלוז'וב, כרוב ניגוני השבת דשם, או שזה "ייבוא". הניגון הוא מרוסיה במקורו ומשם בא לבאיאן וטאלנא.
גוראריה כתב: ובליקוטי מוהר"ן משמע שאין לזמר כלל זמר של נכרים.
ועי' בקובץ המאסף היו"ל בירושלים שנת י"ח כרך א' סי' י"ב מדוע נקרא ציור בעל שש קצוות מגן דוד ולא מגן אברהם, הלא ה' א"ל אנכי מגן לך, וי"ל דבסנהדרין צ"ה. א"ל ה' לדוד עד מתי יהיה עוון זה טמון בידך כו' כאשר הפיל ישבי את דוד קמטי' הניח עלי' קורה והעמיד עצמו עלי', מכא לי' ארעא מתותי' ונתרככה הארץ מתחתיו ולא הזיקו, אמר ניפול עלי' וניקטול, אמר אבישי שם, וקמי' לדוד בין שמיא לארעא, מעתה נראה, אם מלך בו"ד ישמור את האיש לא ישמור אותו רק מד' רוחות, פנים ואחור ימין ושמאל, אבל מעלה ומטה א"י לשמרו, אבל ה' שמר לדוד אף מעלה ומטה, וזה מגן דוד באמת, ולכן ציור כזה נקרא מגן דוד כי שמרו ה' משישה רוחות ע"ש...
גוראריה כתב:עכ"פ הניגון המפורסם שהודבק ל'חג פורים, חג פורים' ויש מזמרין אותו על 'מה קרה, מה קרה, נשברה הקערה...' מושר עד היום בבאיאן [ר"ח ברים היה מתחיל אותו תמיד ל'מנוחה ושמחה'] ובטאלנא, ועוד. [למרות שמוכר במילותיו הנ"ל יותר מ'הבה נגילה']
איש גלילי כתב:גוראריה כתב:עכ"פ הניגון המפורסם שהודבק ל'חג פורים, חג פורים' ויש מזמרין אותו על 'מה קרה, מה קרה, נשברה הקערה...' מושר עד היום בבאיאן [ר"ח ברים היה מתחיל אותו תמיד ל'מנוחה ושמחה'] ובטאלנא, ועוד. [למרות שמוכר במילותיו הנ"ל יותר מ'הבה נגילה']
גם בויז'ניץ שרים אותו במועדים על 'מלך רחמן', אם כי יש הבדל קצת ב'פאל' הגבוה של השיר בין ויז'ניץ לבאיאן.
תוך כדי דיבור כתב:ב. היום שאולי אחד מעשר 'ציונים' יודע מה זה הבה נגילה, שמא יחזרו בבעלזא לנגנו, או שמא כיון דנחת - נחת ושומה עליהם לתעד את 'מנהגי הציונים' יותר באדיקות מהציונים עצמם? (או עכ"פ להבדיל עצמם מסקווירא...)
דרומי כתב:האם ידוע למישהו על חידושים בענין זה של מגן דוד מעבר למה שנידון בפורום עתיק זה? אולי איזה מאמר מסכם שהתפרסם לאחרונה
אדג כתב:בליובאוויטש, היה תמיד מגן דוד הן על הפרוכת והן על מעיל הס"ת וכן במקומות אחרים (כגון על מצבת הרה"ג רלוי"צ שניאורסון, אבי כ"ק אדמו"ר)
כרמי שלי כתב:דרומי כתב:האם ידוע למישהו על חידושים בענין זה של מגן דוד מעבר למה שנידון בפורום עתיק זה? אולי איזה מאמר מסכם שהתפרסם לאחרונה
בהמבשר תורני גליון 499 ערש"ק פ' חקת ט' תמוז השתא (ע' ח'-י"א), סיכם השיטות והמקורות בזה
דרומי כתב:יישר כח! האם יש ביד מי להעלותו לכאן או לשלוח אליי בפרטי? חשוב לי מאוד, אך אין לי מכרים המנויים על 'המבשר'
כרמי שלי כתב:כרמי שלי כתב:דרומי כתב:האם ידוע למישהו על חידושים בענין זה של מגן דוד מעבר למה שנידון בפורום עתיק זה? אולי איזה מאמר מסכם שהתפרסם לאחרונה
בהמבשר תורני גליון 499 ערש"ק פ' חקת ט' תמוז השתא (ע' ח'-י"א), סיכם השיטות והמקורות בזהדרומי כתב:יישר כח! האם יש ביד מי להעלותו לכאן או לשלוח אליי בפרטי? חשוב לי מאוד, אך אין לי מכרים המנויים על 'המבשר'
הנה הוא:
כרמי שלי כתב:כרמי שלי כתב:בהמבשר תורני גליון 499 ערש"ק פ' חקת ט' תמוז השתא (ע' ח'-י"א), סיכם השיטות והמקורות בזהדרומי כתב:יישר כח! האם יש ביד מי להעלותו לכאן או לשלוח אליי בפרטי? חשוב לי מאוד, אך אין לי מכרים המנויים על 'המבשר'
הנה הוא:
אפרים זלמן כתב:גם בק''ק בעלזא אחד מכלי הקודש שעל ספר התורה הוא מגן דוד מכסף.תוך כדי דיבור כתב:ב. היום שאולי אחד מעשר 'ציונים' יודע מה זה הבה נגילה, שמא יחזרו בבעלזא לנגנו, או שמא כיון דנחת - נחת ושומה עליהם לתעד את 'מנהגי הציונים' יותר באדיקות מהציונים עצמם? (או עכ"פ להבדיל עצמם מסקווירא...)
לא זכה תוכ''ד הי''ד לראות בהתגשמות חזונו, אבל זה התגשם!
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 110 אורחים