מדת סדום

[תחכמוני]

התוס' בב"ק דף כ: חידש בדין כופין על מדת סדום, שאם יכול למונעו בתחלה מלדור לא אמרי' זה נה וזה לא חסר וממילא לא כופין עמ"ס, [ובזה כבר נאמרו הרבה ביאורים] ובתוך הדברים כתב שה"ה אם 'היה יכול למונעו מתחלה', והיינו דאפי' שבפועל לא מחה בתחלה,
האם מאן דהוא מחכמי הפורום יוכל לבאר דברי התוס', הללו, או לכה"פ לציין מי מדבר בזה, כי בחיפוש גי' 7 אין תוצאות 'משמועתיות'.

[zsg]

גם אם זו לא הבמה המתאימה(?)
אפשר לבאר בב' פנים.
א. מה"ת דלא מחה בתחילה, מחה ומחה, וכיון שהיה יכול למונעו בפועל מלהיכנס ע"כ אין זה מידת סדום, וזה שלא מנע בפועל מלהיכנס אין זה אומר שלא מחה. (לדבריך תוס' היה צ"ל "היה יכול למחות בתחילה")
ב. אף אם נימא כדבריך שלא מחה, נראה דעיקר הסברא היא מה שיכל למונעו מלהיכנס לביתו דבזה אין מידת סדום עיין בנמוק"י שם, וממילא כל הנאה הבאה מהנכס מוגדרת כבאה מהבעלים (כך מטו משמיה דהגרש"ש) וע"כ אף אם לא מחה, סוף סוף הבעלים הביא לו הנאה וחייב על זה.

[חיים]

גם אם זו לא הבמה המתאימה(?)

הבמה מתאימה מאוד. למה לא?

[zsg]

יש דיונים שצריכים להשאיר לבית המדרש.

[מור]

גם אם זו לא הבמה המתאימה(?)

הבמה מתאימה מאוד. למה לא?

viewtopic.php?f=7&t=651&start=0&st=0&sk=t&sd=a&hilit=%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%94

[אדג]

מי קבע, וכי אין להתיר לימוד תורה מקוון, תמה תמה אקרא!

[תחכמוני]

גם אם זו לא הבמה המתאימה(?)
אפשר לבאר בב' פנים.
א. מה"ת דלא מחה בתחילה, מחה ומחה, וכיון שהיה יכול למונעו בפועל מלהיכנס ע"כ אין זה מידת סדום, וזה שלא מנע בפועל מלהיכנס אין זה אומר שלא מחה. (לדבריך תוס' היה צ"ל "היה יכול למחות בתחילה")
ב. אף אם נימא כדבריך שלא מחה, נראה דעיקר הסברא היא מה שיכל למונעו מלהיכנס לביתו דבזה אין מידת סדום עיין בנמוק"י שם, וממילא כל הנאה הבאה מהנכס מוגדרת כבאה מהבעלים (כך מטו משמיה דהגרש"ש) וע"כ אף אם לא מחה, סוף סוף הבעלים הביא לו הנאה וחייב על זה.

קודם כל תודה רבה, אכן בתוס' בב"ב כתב התוס' מחאה, והכא מניעה, אבל מה הפי' שהיה יכול למונעו, וכי בכח הכוונה?, ותו אמאי הוצרך לזה הא ברור שאם מחה כופין כמש"כ התוס' בב"ב?
[דא"ג אם כאן זה לא המקום תכתוב איזה בהמ"ד אתה נמצא...]