האם למשה רבינו היה דין נביא לפני מעמד הר סיני?

[היא שיחתי]

כתוב בפרשה קודמת
דברים פרק יח
(טו) נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן:
(טז) כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ מֵעִם יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב בְּיוֹם הַקָּהָל לֵאמֹר לֹא אֹסֵף לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל יְקֹוָק אֱלֹהָי וְאֶת הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת לֹא אֶרְאֶה עוֹד וְלֹא אָמוּת:
(יז) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֵלָי הֵיטִיבוּ אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ:
(יח) נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם כָּמוֹךָ וְנָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיו וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּוּ:
(יט) וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע אֶל דְּבָרַי אֲשֶׁר יְדַבֵּר בִּשְׁמִי אָנֹכִי אֶדְרֹשׁ מֵעִמּוֹ:
(כ) אַךְ הַנָּבִיא אֲשֶׁר יָזִיד לְדַבֵּר דָּבָר בִּשְׁמִי אֵת אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִיו לְדַבֵּר וַאֲשֶׁר יְדַבֵּר בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וּמֵת הַנָּבִיא הַהוּא:
(כא) וְכִי תֹאמַר בִּלְבָבֶךָ אֵיכָה נֵדַע אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ יְקֹוָק:
(כב) אֲשֶׁר יְדַבֵּר הַנָּבִיא בְּשֵׁם יְקֹוָק וְלֹא יִהְיֶה הַדָּבָר וְלֹא יָבוֹא הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ יְקֹוָק בְּזָדוֹן דִּבְּרוֹ הַנָּבִיא לֹא תָגוּר מִמֶּנּוּ: ס

משמע מהפסוקים שרק לאחר שבנ"י שאלו שלא יכולים לשמוע עוד את קול ה' רק אז עשה הקב"ה את משה לנביא
וסדר הפסוקים הוא לבאר שהקב"ה יעמיד בעתיד נביא לישראל וביאר משה היכן לראשונה התחדשה הנבואה בישראל
ויל"ע מה היה גדרו של משה לפני כן וכן האם מוזכר באיזה מקום שהיה נביא כבר קודם לכן

[אוצר החכמה]

לא הבנתי איפה משמע שרק אח"כ נעשה משה לנביא.
הקב"ה אומר שהטיבו אשר דברו שאינם רוצים לשמוע בעצמם ולכן כשארצה לומר דבר אקים נביא לצורך זה כשם שדברתי אלהם קודם מעמד הר סיני דרכך וזהו הכמוך.
וכבר היה אברהם אבינו נביא כמבואר בתורה

[היא שיחתי]

לא הבנתי איפה משמע שרק אח"כ נעשה משה לנביא.
הקב"ה אומר שהטיבו אשר דברו שאינם רוצים לשמוע בעצמם ולכן כשארצה לומר דבר אקים נביא לצורך זה כשם שדברתי אלהם קודם מעמד הר סיני דרכך וזהו הכמוך.
וכבר היה אברהם אבינו נביא כמבואר בתורה

אם רצה לבאר להם מה זה נביא ולומר כמוני מדוע הוצרך להביא את הסיפור ממעמד הר סיני
והלא יכל לומר להם נביא מקרבך כמוני שהרי באתי לעם ישראל במצרים בציווי הקב"ה לגואלכם
וע"כ דקודם לא היה נביא ורק ממעמד הר סיני ולכך אמר להם כמוני שנעשיתי נביא במעמד הר סיני לפי בקשתכם שלא יכולתם לשמוע קול ה'

ודומני שהדברים פשוטים מתוך הפסוקים לכל קורא

[תולעת ספרים07]

בזמנו כבר היה אשכול בנושא במה שאמר הקב"ה למשה לפני מתן תורה וגם בך יאמינו לעולם ועיין רמב"ן ורש"י שם.
כמו כן דנו שם באשכול פעם מה הפשט אצל מרים פה אל פה אדבר בו וכו.
איני מתמחה בחיפוש באשכולות.

[אפרקסתא דעניא]

מפורש בנביאים שאהרן כבר היה נביא במצרים, וכן מרים, וממילא כ"ש משה.

[היא שיחתי]

מפורש בנביאים שאהרן כבר היה נביא במצרים, וכן מרים, וממילא כ"ש משה.

בבקשה פירוט

[לייטנר]

.

[אפרקסתא דעניא]

מפורש בנביאים שאהרן כבר היה נביא במצרים, וכן מרים, וממילא כ"ש משה.

סוג של גוזמא.

בשמואל א ב כז אמר איש האלהים לעלי הכהן: "הנגלה נגליתי אל בית אביך בהיותם במצרים" ומכאן למדו חז"ל (ש"ר ג טז) שאהרן ניבא עוד במצרים.
לגבי מרים המוזכרת בדברי הנביא מיכה (ו ד), לא ניתן ללמוד מכך שניבאה עוד במצרים. ללא כל קשר לפסוק הנ"ל, חז"ל (מגילה יד ע"א) למדו שמרים ניבאה עם לידת משה על גדלותו.

לא הבנתי מה הגוזמא. אכן, התכוונתי לפסוקים שבשמואל ובפרשת בשלח, מהם למדו חז"ל כי מרים ואהרן ניבאו במצרים.

[היא שיחתי]

בהנחה ואני צודק בדבריי דלעיל דלא היה לו דין נביא קודם מת"ת אזי ניתן אולי ליתן כיוון בפירוש הדברים ע"פ מש"כ נוטר הכרמים בשם הגרי"ז
ב viewtopic.php?f=7&t=1071&p=49256&hilit=%D7%93%D7%9E%D7%98%D7%95+%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%95+%D7%93%D7%9E%D7%A8%D7%9F+%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%99+%D7%96#p49256

וז"ל
"נראה בס"ד בהקדם ביאור נפלא דמטו משמו דמרן הגרי"ז בפי' הכתוב בפר' שמות: לא איש דברים אנכי גם מתמל גם משלשום גם מאז דברך אל עבדך כי כבד פה וכבד לשון אנכי. והקשה, היאך כתיב מאז דברך אל עבדך, והלא מאז קטנותו לפני פרעה שנכוה בגחלת הוא כבד פה ולשון כדאיתא במדרש, ולא רק מעת החל לדבר בנבואה.

וביאר מרן הגרי"ז, דבכל נביא מלבד עצם רוח הנבואה שהוא מקבל מאת ה' נוסף עליו לשון לימודים לשם אמירת הנבואה כמו שאמר ישעיה הנביא: ה' אלוקים נתן לי לשון לימודים לדעת לעות את יעף דבר. וזו היתה טענת משה רבינו לא איש דברים אנכי, כלומר דאף שקיבל הנבואה עדיין לא קיבל הלשון לימודים של נבואה. וזהו שאמר משה גם מאז דברך אל עבדך, כלומר שמתחילת דבר ה' אליו בנבואה לא נמסר לו הלשון לימודים.

ולזה השיב לו הקב"ה: ועתה לך ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר. פירוש דחלוקה נבואת משה אדון הנביאים משאר הנביאים, כמו שאמרו חז"ל דשכינה מדברת מתוך גרונו של משה, ולפיכך אינו זקוק כלל ללשון לימודים של נבואה, אלו דבריו הנחמדים".

ומעתה שמא נאמר דרק באמירת שאר הדיברות קיבל משה לשון לימודים אך כמובן זה סותר את פירושו הנפלא של נוטר דקיבל הלשון לימודים בערבות מואב בספר דברים

[גוראריה]

כשנגלה עליו ה' בסנה, לא היה נביא? ובכל המכות אח"כ?

[היא שיחתי]

נראה לי שטעות היא בהנחתי דלעיל בהבנת הפסוקים
והקישור בין הפסוקים הוא אחר לחלוטין וכפי שיתבאר מדברי המכילתא

משה רבינו היה לו דין נביא לפני כן רק שקודם לכן כביכול לא היה המכוון שיהיו לכלל ישראל נביאים והתחדש רק במעמד הר סיני (שוב מתבאר שהוא טעות עי' בסוף ההודעה וצ"ל בנוסח זה- שלא היה לישראל הזכות שיהיה להם נביא או משהו כעי"ז)
ולכך אמר משה לישראל את הסיפור שהיה שלא יכלו לשמוע קול ה' ולפי שאלתם התחדש עניין שליחת הנביאים לכלל ישראל

וזה לשון מכילתא דרבי ישמעאל יתרו - מסכתא דבחדש פרשה ט

ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה. מגיד שלא היה בהם כח לקבל יותר מעשרת הדברות, שנ' +דברים ה כא+ אם יוספים אנחנו לשמוע את קול ה' אלהינו עוד ומתנו, אלא +שם /דברים/ שם /ה/ כג+ קרב אתה ושמע. מאותה שעה זכו ישראל להעמיד מהם המקום נביאים, שנאמר +שם /דברים/ יח יח+ נביא אקים להם, נביא עתיד אני להעמיד מהם, אלא שקדמו הם בזכות, שנאמר +שם /דברים/ יח יז+ ויאמר ה' אלי הטיבו אשר דברו; אשרי בני אדם שהמקום הודה לדבריהם. וכן הוא אומר +במדבר כז ז+ כן בנות צלפחד דוברות, +שם /במדבר/ לו ה+ כן מטה בני יוסף דוברים; אשרי בני אדם שהמקום הודה לדבריהם. וכן הוא אומ' +שם /דברים/ יד כ+ ויאמר ה' סלחתי כדברך; [עתידים או"ה לומר] אשרי אדם שהמקום הודה לדבריו. - +דברים ה כה+ מי יתן והיה לבבם זה. אלו איפשר להעביר מלאך המות הייתי מעבירו, אלא שכבר נגזרה גזירה. רבי יוסי אומר על תנאי כך עמדו ישראל על הר סיני, על תנאי שלא ישלוט בהם מלאך המות, שנאמר +תהלים פב ו+ אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם; חבלתם מעשיכם, שם שם /תהלים פב/ אכן כאדם תמותון וכאחד השרים תפולו.


ולא כל כך הבנתי המשפט הזה "נביא אקים להם, נביא עתיד אני להעמיד מהם, אלא שקדמו הם בזכות" דמשמע שכן היה המכוון להקים נביא רק שהעניין הוא על הזמן?

שוב ראיתי שבילקוט שמעוני מופיע כך:
ילקוט שמעוני תורה פרשת יתרו רמז שא
יאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה, מגיד שלא היה להן כח לקבל אלא עשרת הדברות שנאמר אם יוספים אנחנו וגו' לא אוסף לשמוע את קול וגו' אלא קרב אתה ושמע, מאותה שעה זכו ישראל להעמיד מהן נביאים שנאמר נביא אקים להם נביא אני עתיד להעמיד מהן אלא שקדמו הן בזכותן שנאמר ויאמר ה' אלי היטיבו וגו' אשרי בני אדם שהמקום הודה לדבריהם,
ילקוט שמעוני תורה פרשת שופטים רמז תתקיט
ככל אשר שאלת מעם ה' אלהיך בחורב, בזו זכו שעמדו להם נביאים דכתיב לא אוסף לשמוע את קול ה' וגו' קרב אתה ושמע וגו' ויאמר ה' אלי היטיבו אשר דברו כוונו לדעתי, נביא אקים להם וגו' (כתוב ברמז ש"א) הא למדנו שבשכר יראה זכו שעמדו להם נביאים

ומבואר דהיה מכוון שיעמדו נביאים רק דהיו צריכים לסיבת זכות שיזכו שיעמדו להם נביאים

וע"ע אגדת בראשית (בובר) פרק פ
ומדברך נאוה (שה"ש שם /שיר השירים ד'/), כשאמרתם למשה אם יוספים אנחנו וגו' (דברים ה כא). לפיכך אמרתי למשה הטיבו כל אשר דברו (שם שם /דברים ה'/ כד), ומה שכר קבלו, מיד זכו שיעמדו מהם נביאים, שנאמר נביא אקים להם (שם /דברים/ יח יח)

[אוצר החכמה]

אפרקסתא דעניא כתב:
מפורש בנביאים שאהרן כבר היה נביא במצרים, וכן מרים, וממילא כ"ש משה.


סוג של גוזמא.

עכ"פ מפורש בתורה שהיתה מרים נביאה לפני מתן תורה שנאמר ותקח מרים הנביאה אחות אהרן וגומר

וכמו שהזכרתי לעיל גם מפורש על אאע"ה

[לייטנר]

.

[גלאגוזים]

מחמת קוצר דעתי לא הבנתי את נושא האשכול כלל וכלל.
נבואה מן הסתם היתה גם קודם מתן תורה. [השב אשת האיש כי נביא הוא... ועל זה הדרך]
"דין" נביא מן הסתם לא התחדש כלל קודם מתן תורה.
וא"כ לא הבנתי מהי נקודת הויכוח בין החכמים דפה.

[אליהועיני]

"האם לפני שמשה רבינו היה נביא - היה דין?"