ספר הכוזרי מאמר א אות מט
אמר החבר: אבל אברהם אבינו עצמו היה בדור הפלגה ונשאר הוא וקרוביו בלשון עבר אבי אביו, ולזה נקרא עברי.
ספר הכוזרי מאמר ב אות סח
אמר החבר: מצא אותה מה שמצא נושאיה, נתדלדלה בדלותם וצרה במיעוטם. והיא בעצמה החשובה שבלשונות מקבלה וסברא. הקבלה, שהיא הלשון אשר דבר בה ה' ית' עם אדם וחוה, ובה דברו שניהם, כאשר יורה על זה הגזר, אדם מאדמה, ואשה מאיש, וחוה מחי, וקין מקניתי, ושת משת, ונח מינחמנו, עם עדות התורה וקבלת דור אחר דור עד עבר עד נח עד אדם, ושהיא לשון עבר ובעבורו נקראת עברית, מפני שנשאר עליה עת הפלגה ובלבול הלשונות, וכבר היה אברהם מדבר בארמית באור כשדים שהארמית היא לשון כשדים, והיתה לו העברית לשון מיוחדת לשון הקדש, והארמית לשון חול, לכן נשא אותה ישמעאל אל הערב, והיו אלו שלש לשונות משותפות מתדמות, הארמית והערבית והעברית, בשמותיהם ובתהלוכותיהם ובשמושיהם.
חד ברנש כתב:שאלתי הנ"ל על הגר, נוגעת לכאורה בשפת הנבואה, אם היא בלשון הקודש או גם בשפות אחרות. כי אם נאמר שהתגלות המלאך להגר (בראשית טז ז) היתה בגדר נבואה (שנחלקו בכך הראשונים), ושפת הנבואה היא בלשון הקודש, בהכרח שהיא ידעה את השפה.
חד ברנש כתב:לא נכון. חז"ל אמרו, שהמלאכים אינם נזקקין ללשון ארמית, ותו לא.
לפי שאין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 146 אורחים