פרסמתי בעיתון של יחידת הגניזה בקיימברידג' (Genizah Fragments, 77) על גילוי קטעים של ספר תורה עתיק מן המאה השביעית או השמינית.
אני מצרף כאן תרגום של הכתבה לעברית.
שרידי ספר תורה מן המאה השביעית או השמינית לספירה – סקירה ראשוניתבשנת 1959 פרסם הפליאוגרף שלמה א. בירנבאום קטע מספר תורה אותו תיארך למאה השמינית(S. A. Birnbaum, 'A Sheet of an Eighth Century Synagogue Scroll', Vetus Testamentum, 9 [1959], pp. 122-129). בשנת 2015 פרסמו עדנה אנגל ומרדכי מישור קטע זה וקטע נוסף שזיהו כשייך לאותו ספר תורה (E. Engel and M. Mishor, An Ancient Scroll of the Book of Exodus: The Reunion of Two Separate Fragments, Israel Museum Studies in Archaeology 7 [2015], pp. 24-69). הקטע הראשון הוא כ״י לונדון, המכון למדעי היהדות 31, השני הוא כ״י דורהם, אוניברסיטת דיוק, אוסף אשקר 2. שני הקטעים מכילים טקסט מספר שמות.
על אף שאין הקטעים מצטרפים זה לזה צירוף ישיר, טוענים המחברים כי שני הקטעים שייכים לאותו ספר תורה. את טענתם הם מבססים על בחינה טקסטואלית ופליאוגראפית. מישור מציין כי בין קטע לונדון לבין קטע אשקר חסרה כמות טקסט בהיקף של עמוד אחד בספר תורה זה.
במאמר מציינים אנגל ומישור את מאפייניו הייחודיים של הספר ומתארכים אותו באמצעים פליאוגראפיים ובאמצעות בדיקת פחמן 14 למאה השביעית או השמינית.
במסגרת סקירה ומיון של קטעי ספרי התורה בגניזת קהיר זיהיתי שני קטעים המצטרפים ישירות לקטע אשקר ולקטע לונדון וממלאים באופן מלא את הפער שבין שני הקטעים הללו. בנוסף לשני קטעים אלו זיהיתי באוספי הגניזה אחד עשר קטעים נוספים השייכים, מבחינה פליאוגראפית, לספר תורה זה (תודתי לעדנה אנגל על חוות דעתה בנושא). אחד מקטעים אלו התגלה למרבה ההפתעה באוסף אשקר עצמו, אלא שמצבו הבלתי קריא של הקטע מנע את זיהויו. גילוי קטעים אלו מלמד כי אף שני הקטעים שכבר פורסמו מקורם בגניזה הקהירית.
שרידי ספר התורה אינם מצטרפים לכדי טקסט רצוף לגמרי. עם זאת קיימים שני ריכוזים בהם שרדו קטעים רבים: האחד הוא בראשית מד–שמות ג; השני הוא שמות ח–יז. הספר כתוב על גויל. הסופר השתמש בדיו פחמית ללא תערובת ברזל. בכל טור בספר התורה ישנן ארבעים ושתיים שורות ולפי הקטעים שהגיעו לידינו ניתן לשחזר כי בספר התורה היו כשלוש מאות ועשרה טורים.
שרידים אלו מקיפים קרוב לעשרה אחוזים ממגילת ספר התורה שלמה. זה הוא אפוא ספר התורה העתיק ביותר בעולם שנשתמרו ממנו חלקים נכבדים כל כך. מתקופה זה שרדו מעט מאוד כתבי יד עבריים וממצא זה של כתב יד מן המאה השביעית או השמינית, שהוא גם כתב היד המקראי הקדום ביותר אחרי מגילות מדבר יהודה, הוא תגלית גדולה לחקר כתבי יד עבריים בכלל ולחקר העתקת ספרי תורה בפרט.
להלן רשימת הקטעים ותכולתם:
1. Cambridge, T-S AS 36.30 – בראשית י 28–יג 9; 2. Cambridge, T-S AS 36.31 + Cambridge, T-S AS 37.26 – בראשית מד 23–מו 20; 3. Cambridge, T-S AS 37.1 + Cambridge, T-S AS 37.22 – בראשית מז 17 – נ 23; 4. Cambridge, T-S AS 36.36 – שמות ב 14–ג 21; 5. לונדון, המכון למדעי היהדות 31 – שמות ט 18–יג 2; 6. Cambridge, T-S AS 36.19 + Cambridge, T-S AS 37.8 + דורהם, אוניברסיטת דיוק, אוסף אשקר 2 – שמות יג 2–טז 1; 7. Cambridge, T-S NS 282.88 – שמות יז 5–יח 14; 8. Cambridge, T-S AS 36.10 – במדבר י 16–35; 9. דורהם, אוניברסיטת דיוק, אוסף אשקר 21 – דברים ב 9–ג 12; 10. Cambridge, T-S AS 37.10 + ENA 4117.13 – דברים לב 50–סוף התורה.
מרדכי וינטרויב
- t-s as 37.1.jpg (1.78 MiB) נצפה 10792 פעמים