מקובל בזמנינו לקרוא לרווק 'בחור', ולנשוי בכינוי 'אברך', מתי התחילו להשתמש במשמעויות אלה?
מצד פשטות המילים הרי שייך שיהיה בחור ועדיין נשוי, ואברך ולא נשוי.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 148 אורחים