בחור במשמעות של רווק ממתי?

[י. רבינוביץ]

מקובל בזמנינו לקרוא לרווק 'בחור', ולנשוי בכינוי 'אברך', מתי התחילו להשתמש במשמעויות אלה?
מצד פשטות המילים הרי שייך שיהיה בחור ועדיין נשוי, ואברך ולא נשוי.

[גוראריה]

כתב דוד המלך ע"ה: בחורים וגם בתולות. וכן הוא הרבה בספרי הנביאים, שבחורים הם המקביל של בתולות. "דגן בחורים ותירוש ינובב בתולות" ועוד.

אמנם בדורות ובמקומות מסויימים קראו כך לצעירים, לאו דווקא לא נשואים.

[חיים]

גם בתנ"ך בא "בחור" על הרוב במשמעות של רווק שלא נשא אשה בהשוואה לבתולה, כמו "בחורים וגם בתולות", וכן כתב המלבי"ם בביאור המילות ירמיהו טו, ח.

לאחר ששלחתי הודעתי הבחנתי בהודעה שמעלי

[איסתרא בלגינא]

בתוס' סוף קידושין פב. כתבו דרווק הוא מי שלא נשא אישה מעולם והביאו ראיה מהא דבחורים כשול יכשלו תרגומו רווקים.

[אברהם]

מאידך, בסוכה כ"ו ע"ב 'הילדים לעולם חולצין מפני שרגילין בטומאה... אמר אביי בילדים ונשותיהם עמהם עסקינן', ופרש"י שם 'הילדים - בחורים'.
הרי שגם הנשוי נקרא ילד ובחור.

[נטורי קרתא]

כמו"כ ספר מהרי"ל (מנהגים) הלכות סוכות אות ד: "אמר מהר"י סג"ל עיקר המצוה לישן אשתו עמו בסוכה, וכן אמר שהוא נהג כן בימי בחורותיו".