ראובן ושמעון קנו דירה (להשקעה) ביחד ב1000,000 ש"ח.
לשם כך לקחו על עצמם משכנתא בסך 800,000 ש"ח (שתשולם ע"י השכירות).
בעקבות זה, היו צריכים לעשות לעצמם ביטוח חיים על סכום המשכנתא.
כמובן שהמוטב הראשון של הביטוח הוא הבנק.
ראובן עשה צוואה.
בצוואה נכתב א. לפני הכל שישלמו עם זה את חובותיו אם ישאיר אחריו. ב. ש50% מרכושו שישאר יחולק ליורשים כרגיל עפ"י תורה. ג. ש50% האחרים ילכו לבניית בית הכנסת.
משום סיבות שונות, ראובן לא רצה לעשון קנין כ'מעשה חכמי ספרד' - כדי להבטיח בצוואה את הכסף שעדיין לא בא לידו.
ראובן נפטר.
השאלה למי הולך החלק שלו בדירה (חוץ מה100,000 הראשונים שהשקיע מכספו)?
היה צריך להיות שמיד כשראובן נפטר, והוא חייב לבנק 400,000, זה אמור להשלם מהירושה, (לצורך הענין הדירה עצמה)
ואז כשהביטוח ירצה לשלם לבנק, הבנק יאמר שכבר קיבל את שלו, ואז הכסף ילך ליורשים בלבד, כי הרי לגבי בית הכנסת זה כסף שלא היה בעולם בשעת כתיבת הצוואה.
מאידך, נכון שראובן ציווה שישולמו את חובותיו מן הנכסים שלו. אך האם נוכל לומר שלא החשיב לחוב - לגבי הירושה את הלוואת המשכנתא, כי הרי ידע שזה ישולם ע"י הביטוח.
וכן, אם ראובן היה מצווה זאת לכתחילה, שישולמו כל חובתיו חוץ מהלוואת המשכנתא, שהרי זה ישולם ע"י הביטוח. האם היה פוטר את הבעיה?