הכהן כתב:נהגו בחצרות החסידים לעשות סעודה ביום שליחת אגרות שניות.
הא לחמא עניא כתב:האם ראוי ומותר לומר באותו היום "ועל הניסים" בתפילה או בברכהמ"ז ??? כך הקשה חכם אחד.
דרומי כתב:מן הסתם בנטעי גבריאל... (לא בדקתי)
עזריאל ברגר כתב:הא לחמא עניא כתב:האם ראוי ומותר לומר באותו היום "ועל הניסים" בתפילה או בברכהמ"ז ??? כך הקשה חכם אחד.
לא יותר ממה שאומרים בי"ג אדר, או ביו"ד ניסן, או בכל יום אחר שנעשו בו ניסים לאבותינו ולא קבעוהו לדורות.
כדכד כתב:עזריאל ברגר כתב:הא לחמא עניא כתב:האם ראוי ומותר לומר באותו היום "ועל הניסים" בתפילה או בברכהמ"ז ??? כך הקשה חכם אחד.
לא יותר ממה שאומרים בי"ג אדר, או ביו"ד ניסן, או בכל יום אחר שנעשו בו ניסים לאבותינו ולא קבעוהו לדורות.
הרב נבנצל כותב בהערותיו למשנ"ב שמי שאמר ביג באדר על הנסים א"צ לחזור גם אם אמר גם של פורים וגם של חנוכה כי היה יום קהילה לכל בימי מרדכי והיה יום ניקנור בימי החשמונאים ואולי אפשר ללמוד מזה דה"ה בכג סיוון על הנסים של פורים
עזריאל ברגר כתב:כדכד כתב:עזריאל ברגר כתב:[quote.
הרב נבנצל כותב בהערותיו למשנ"ב שמי שאמר ביג באדר על הנסים א"צ לחזור גם אם אמר גם של פורים וגם של חנוכה כי היה יום קהילה לכל בימי מרדכי והיה יום ניקנור בימי החשמונאים ואולי אפשר ללמוד מזה דה"ה בכג סיוון על הנסים של פורים
דיעבד שאני.
אבל לכתחילה לא נראה בעיני, והאומר הלל בכל יום - ה"ז מחרף ומגדף רח"ל.
לוח עתים לבינה כתב:הבעיה שאני לא מוצא ספר זה באוצר בשום צורה שהיא, אם מישהו יכול למצוא לי ולכוון אותי אודה לו.
הגר"א בביאורו למגילה מסביר שחיכו שהרצים הראשונים יחזרו כדי שיוכלו לשלוח אותם שוב עם האגרות השניות אחרת לא היו יודעים למי להאמין.הא לחמא עניא כתב:בשבת אחה"צ שאלני תלמיד חכם אחד, למה מרדכי הצדיק חיכה עם כתיבת האגרות עד יום כג בסיון?
דהרי לפי סדר הפסוקים במגילה מוכח דמיד בימים של סוף ניסן הוא כבר קיבל סמכויות מאחשורוש, וא"כ מה היה מסוף ניסן עד כג בסיון???
לשם מה היתה דרושה תקופת צינון והמתנה זו של כחודשיים ימים???
הרי גם היה חשש של פקוח נפש מאומות העולם???
שאלת חכם.
כדכד כתב:הגר"א בביאורו למגילה מסביר שחיכו שהרצים הראשונים יחזרו כדי שיוכלו לשלוח אותם שוב עם האגרות השניות אחרת לא היו יודעים למי להאמין.הא לחמא עניא כתב:בשבת אחה"צ שאלני תלמיד חכם אחד, למה מרדכי הצדיק חיכה עם כתיבת האגרות עד יום כג בסיון?
דהרי לפי סדר הפסוקים במגילה מוכח דמיד בימים של סוף ניסן הוא כבר קיבל סמכויות מאחשורוש, וא"כ מה היה מסוף ניסן עד כג בסיון???
לשם מה היתה דרושה תקופת צינון והמתנה זו של כחודשיים ימים???
הרי גם היה חשש של פקוח נפש מאומות העולם???
שאלת חכם.
לולא דבריו היה אפשר להסביר שלא כל המהלכים הפוליטיים של אחשורוש מרדכי ואסתר נכתבו במגילה. כתוב שאחרי תליית המן אסתר התחננה לאחשורוש שיעביר את רעת המן. אחשורוש התלבט מה לעשות והורה להם בסוף לכתוב על היהודים כטוב בעיניהם. לא כתוב שזה לקח כמה דקות. יתכן בהחלט שעבר זמן רב.
לא היה פקוח נפש מאומות העולם שהרי ראו שתלו את המן שרצה לאבד את ישראל וגם מבחינה חוקית עוד לא הגיע הזמן
הא לחמא עניא כתב:יש אפשרות להעלות את דברי הגר"א???
בקרו טלה כתב:הא לחמא עניא כתב:יש אפשרות להעלות את דברי הגר"א???
מאיר חכמים כתב:קבלתי במייל מחבר:
עיין מקור חיים לבעל החוות יאיר שכתב לא להשלים התענית מפני האיגרות שנשלחו בימי מרדכי.
[והוא מקיצור ההלכות שבסוף הספר, סי' תקפ]
בשולחן ערוך שם נמנו גם: ראש חדש ניסן, ראש חדש אב ויום רביעי של חנוכה; כלום אלו שאינם מתענים אין להם להרבות בימים אלו בסעודה?הכהן כתב:נהגו בחצרות החסידים לעשות סעודה ביום שליחת אגרות שניות.
ותמה אקרא, הרי בשו"ע סי' תק"פ נמנה בין ימי תענית צדיקים, ואיך נערוך בו סעודה לכבוד היום?
הא לחמא עניא כתב:בשבת אחה"צ שאלני תלמיד חכם אחד, למה מרדכי הצדיק חיכה עם כתיבת האגרות עד יום כג בסיון?
דהרי לפי סדר הפסוקים במגילה מוכח דמיד בימים של סוף ניסן הוא כבר קיבל סמכויות מאחשורוש, וא"כ מה היה מסוף ניסן עד כג בסיון???
לשם מה היתה דרושה תקופת צינון והמתנה זו של כחודשיים ימים???
הרי גם היה חשש של פקוח נפש מאומות העולם???
שאלת חכם.
הבטחתי כתב:הא לחמא עניא כתב:בשבת אחה"צ שאלני תלמיד חכם אחד, למה מרדכי הצדיק חיכה עם כתיבת האגרות עד יום כג בסיון?
דהרי לפי סדר הפסוקים במגילה מוכח דמיד בימים של סוף ניסן הוא כבר קיבל סמכויות מאחשורוש, וא"כ מה היה מסוף ניסן עד כג בסיון???
לשם מה היתה דרושה תקופת צינון והמתנה זו של כחודשיים ימים???
הרי גם היה חשש של פקוח נפש מאומות העולם???
שאלת חכם.
בשנה שעברה הודפס לראשונה פירושו של ר"ח הכהן מאר"צ על מגילת אסתר, בשם עטרת זהב, ושם הוא כותב כך:
ועל האמת לא ידעתי מפני מה נתאחר מרדכי ואסתר כל כך וכו', (ומחשב, שהמן נתלה בט"ז ניסן) ומסיים, לפי הנראה פשעו בענין ואין בידי מה להליץ בעדם, וצ"ע. עד כאן לשונו.
הבטחתי כתב:הא לחמא עניא כתב:
בשנה שעברה הודפס לראשונה פירושו של ר"ח הכהן מאר"צ על מגילת אסתר, בשם עטרת זהב,
הצבי כתב:הבטחתי כתב:הא לחמא עניא כתב:
בשנה שעברה הודפס לראשונה פירושו של ר"ח הכהן מאר"צ על מגילת אסתר, בשם עטרת זהב,
מי זה הרב המחבר הנ"ל?
לוח עתים לבינה כתב:הכנתי השנה נוסח ללוח עתים לבינה לכ"ג סיון:
היום תענית צדיקים על שביום זה בטלו הביכורים מלעלות לירושלים בימי ירבעם בן נבט (תק"פ ב'). וכתב המקור חיים (שם) דלא ישלים התענית, כיון דנכתבו ביום זה אגרות האחרונות של הצלת כלל ישראל מגזירת המן, ובסו"ס תצ"ד כתב: בכ"ג סיון יש לזכור נס פורים כי בו נכתבו אגרות האחרונים - התשועה, ולרבות בו שמחה. עכ"ל. וכתב היעב"ץ בסידורו: ונראה שהקדים הקב"ה רפואה למכה ביום זה על ידי שכתב מרדכי להשיב ספרי האף והחימה למען תהיה לישראל בגלות תקומה.
עד כאן בלוח
בנטעי גבריאל שהובא צילומו לעיל הביא על דברי המקו"ח הנ"ל שיש להרבות שמחה ביום זה, שבמשנת יעקב ח"ג עמוד ח' העיר ע"ד ממה שמבואר בסימן תק"פ שראוי להתענות בכ"ג סיון, וכתב שא"כ ראוי שלא להחסיר עכ"פ באמירת תחנון, עכ"ד
אני רוצה להעלות פה הערה שכתב לי ת"ח אחד במייל, על דברי המקור חיים
באופן כללי שמחה הוא היפך תענית, וכמש"כ הלבוש והפר"ח סי' תי"ח דלהכי ר"ח אסור בתענית, וזהו גם מקור איסור תענית דרגלים מחמת דכתיב בהו שמחה, וכמש"כ אחרונים בסי' תקכ"ט, וכן נקטו הפוסקים בסי' תר"ע דאיסור תענית דחנוכה הוא משום שהם ימי שמחה, וכן מטין לישנא דגמ' ר"ה י"ח ע"ב בזמן שיש שלום וכו'.
אולם במגילה ו' ע"ב אמרינן שמחה למעוטי הספד, ושמחה למעוטי משתה, וכבר יצא האלף לך שלמה או"ח סי' נט לדון באמת דאין סתירה בין תענית לשמחה, והתיר חתן וכלה להתענות בז' ימי המשתה. אבל דבריו מוקשים כדלעיל, וכבר מבואר בביה"ל סי' תקמ"ט בשם הריטב"א שלא כדבריו, דבאמת מצד שמחת חתן אסור להתענות, ורק בתענית ציבור דן שם, וע"ע שעה"צ סי' תרפו ס"ק טז. עכ"ד.
ולכאורה זו ההערה של המשנת יעקב שהביא הנטעי גבריאל
הבעיה שאני לא מוצא ספר זה באוצר בשום צורה שהיא, אם מישהו יכול למצוא לי ולכוון אותי אודה לו.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 131 אורחים