ביכורים - האם אפשר להביא ביכורים בכל שנה ושנה?

[נאשער]

יהודי ת"ח שאלני היום, כמה פעמים בחיים אפשר להביא ביכורים, אמרתי לו שיש לי ראיה שאפשר להביא בכל שנה, כי כתוב שבהביא האדם ביכורים היתה בת קול יוצאת ואומרת יה"ר, תשנה לשנה הבאה, וא"כ רואים שאפשר להביא בכל שנה.
אמר לי אותו ת"ח, שראה בספר מסויים מזמן, שברמב"ם מדוייק שמביאים רק פעם אחת,
למי יש מקורות לכאן או לכאן.

[חכם באשי]

איני ת"ח גדול, אך זכורים לי דברי רש"י על החומש: "אדם יורד לשדהו ורואה תאינה מבכירה" וכו'. משמע, שבכל שנה ושנה.
ומדוע רק פעם אחת בחיים? ממתי לביכורים יש דין של קטורת (עי' יומא כו ע"ב).

[נאשער]

איני ת"ח גדול, אך זכורים לי דברי רש"י על החומש: "אדם יורד לשדהו ורואה תאינה מבכירה" וכו'. משמע, שבכל שנה ושנה.
ומדוע רק פעם אחת בחיים? ממתי לביכורים יש דין של קטורת (עי' יומא כו ע"ב).

א. אני מוחה...במילתא דעבידא לגלויי וכ"ש במידי דגלוי לא משקר איניש.
ב. לענייננו, רש"י בדברים כו - טז כתב כך:
רש"י דברים פרק כו

(טז) היום הזה ה' אלהיך מצוך - בכל יום יהיו בעיניך חדשים, כאלו בו ביום נצטוית עליהם:
ושמרת ועשית אותם - בת קול מברכתו הבאת בכורים היום, תשנה לשנה הבאה:

[כותב]

הוא מתכוון כנראה לדברי הרמב"ם בפיה"מ (ביכורים א, ז):
השני הוא אותו שקנה הקרקע ואינו מביא מאותו המין שהביא הראשון, וקורא, ואמר השם יתברך בפרשת ביכורים הגדת לה' היום, ואמרו פעם אחת אתה מגיד ולא שני פעמים.

חפש באוצר, ותמצא הרבה בענין.

[אוצר החכמה]

ברור שלא כך ומבואר ברמב"ם פ"ב ה"ז אין מביאים ביכורים לא מן הישן על החדש וכולי והטעם לזה הוא ברור כי חיובו בכל שנה כמו שכתב הרדב"ז שם שגם זה נלמד מהיוצא השדה שנה שנה

הכוונה של הרמב"ם בפירוש המשניות היא שלא מביאים שנים באותה שנה על אותם פירות

[חיס]

ראה בשו"ת "ציץ אליעזר" חלק ט"ו סימן ט"ז שסובר כן וז"ל לכן כתבה התורה בזה בלשון ״ולקחת

מראשית כל פרי האדמה״ לאשמעינן שהדבר תלוי בהאדמה, ואם האדמה הזאת שלו כבר נתנה ראשית

והביא מבכוריה תו אין צריך להביא יותר הגם שהפרי מתחדש וגדל מחדש בכל שנה או יותר.

[נאשער]

מה הפירוש שהצי"א סובר כן, מה עם הרש"י שהבאתי מקודם שב"ק יוצאת ואומרת תשנה לשנה הבאה, לפי דבריך, נצטרך לדחוק שהברכה היא שיקנה כל שנה שדה חדשה ויביא מאותה שדה בירכורים?

[חיס]

אני מבין את הקושיה שלך על צי"א.

אבל הדיוק שלו מדוע שלא כתוב "מראשית פרי העץ"

מפני שאילו היה כתוב כן היינו יכולים לטעות ולחשוב שצריך תמיד להביא ביכורים בכל שנת ע ו נ ה

שהעץ נותן פריו מח ד ש הגם שכבר הביא מפריו הקודם בשנה שעברה...ראה שם

ולי קשה הרי כתוב בנחמי' (י, לו):"ולהביא את בכורי אדמתנו ובכורי כל פרי כל עץ שנה בשנה...

ומצוה ליישב...

[אוצר החכמה]

זה מאד מחודש שסבר כן וגם היה לראשונים לפרש שהוא שונה מכל מצוות התלויות בארץ, ומהרמב"ם שהבאתי משמע לא כך, והנה לשון הגרח"ק בדרך אמונה

דילפי' מתרו"מ שאםור להפריש מן החדש על הישן ומן הישן על החדש כנ"ל פ"ה מתרומות הי"א דכחיב שם היוצא השדה שנה שנה וביכורים קרינהו רחמנא חרומה ואם הפריש מפירוח שנה שעברה חייב להפריש עוד פעם על פירוח שנה זו וכן להיפך )נג( ולא מן הישן על החדש והשנה נחשבח לפירות האילן ט"ו בשבט ולחבואה ראש השנה כנ"ל פ"א ממע"ש ואזלי' באילנות אחר חנטה ובחבואה אחר הבאח שליש כנ"ל שם )נר(מפירוח היינו פירות האילן )נה(שחנטו (היינו עונח המנשרוח לפ"ד רבנו בפ"א ממע"ש ושם הבאנו גם דעח החולקים )נו(על פירוח שחנטו כו' ה(אבל בתבואה לא משכחת לה שאם הביאה שליש לאחר ר"ה בודאי לא השרישה קודם העומר וא"א להביאו עד שנה הבאה נו( מיהו נ"מ אם יש נו ב' תבואוח א' הביאה שליש לפני ואחת הביאה שליש לאחר

[איש_ספר]

השאלה אם בכורים מביאים מאותו עץ בכל שנה ושנה, או רק פעם אחת לכל אילן היא שאלה גדולה ונכבדה. הגרממ"ש זצ"ל האריך עליה בשיעור בע"פ והובאו כל הראיות הנזכרות כאן ועדין לא באו הדברים לכלל הכרע. ותזכה לשנה הבאה אפשר לבאר בפשיטות לאילן אחר. (לא שמעתי שזה תלוי באדמה)

[נאשער]

השאלה אם בכורים מביאים מאותו עץ בכל שנה ושנה או רק פעם אחת לכל אילן היא שאלה גדולה ונכבדה. הגרממ"ש זצ"ל האריך עליה בשיעור בע"פ והובאו כל הראיות הנזכרות כאן ועדין לא באו הדברים לכלל הכרע. ותזכה לשנה הבאה אפשר לבאר בפשיטות לאילן אחר. (לא שמעתי שזה תלוי באדמה)

רש"י שם כתב הלשון 'תשנה' לשנה הבאה, האין הכוונה שכמעשהו עכשיו כך יזכה לשנה הבאה, אם הכוונה לאילן אחר הרי זו מצוה הנראה כמצוה שונה מאילן שהביא מפירותיו בשנה זו, כלומר, לשון תשנה רומז חזור על מעשיך העכשוויים בשנה הבאה, רק כנראה שתשיבני שלאו דווקא, ותשנה הכוונה על עצם המצוה של ביכורים ואין לדייק דיוקים לא לכאן ולא לכאן, כמו שאמרו בש"ס 'אלא מהא ליכא למישמע מינה'...



----------------------
יש לך את הצילומים של השיעור, מאוד נחוץ לי הסברות בזה, תודה.

[חיס]

אני לא מבין כל הנידון כאן באשכול.....

הרי פסוק מפורש בנחמי' (י, לו)"ולהביא את בכורי אדמתנו ובכורי כל פרי כל עץ שנה בשנה".

[איסתרא בלגינא]

אני לא מבין כל הנידון כאן באשכול.....

הרי פסוק מפורש בנחמי' (י, לו)"ולהביא את בכורי אדמתנו ובכורי כל פרי כל עץ שנה בשנה".

יש כאן ערבוב דברים באשכול.
ודאי הוא שאפשר להביא ביכורים כל שנה, ובראיות ברורות שהובאו כאן למעלה, והא דפעם אחת הוא מגיד ואינו מגיד ב"פ הוא דווקא באותה שנה.
חידושו של הציץ אליעזר הוא לומר שאין חיוב להביא אלא מאדמה שלא הובאו ממנה ביכורים, וזהו חידוש גדול כמו שכתבו כאן ונגד סתימת כל הראשונים, ואף הוא לא כתב כן אלא דרך פירוש בדקדוק הפסוקים.
והקושיא מנחמיה יש לתרץ כפי' רש"י ומצודות שם דכל פרי עץ אפי' שלא מז' מינין ומדרבנן וה"ה לחיוב כל שנה ושנה.

[כרם]

פשטות לשון המשנה אין מביאין ביכורים אלא משבעת המינים, וכ"ה לשון הרמב"ם פ"ב ה"ב, משמע שמביאים גם חיטים ושעורים לבכורים. וא"כ אין מקום להקשות שיהי' כתוב פרי העץ, שהרי גם חטים ושעורים שהם פרי האדמה מביאים מהם ביכורים.

[אוצרניק]

ה"ציץ אליעזר" עצמו, דן בשאלות שנשאלו כאן, מהרש"י (תשנה לשנה הבאה), ומהפסוק בנחמיה.
עי' בחלק י"ז סי' י"ט.
(העתקתי מפרוייקט השו"ת)

ובזה הנני להשיב לו על שאלותיו על הנאמר בספרי שו"ת צ"א חט"ו סימן ט"ז.

א) בספרי שם באות ג' חדשתי לומר שה"ראשית בכורים" תלוי בראשית בכורי אדמתו, ואם כבר הביא פעם בכזאת תו אין להביא יותר מהאילנות של אדמתו זאת, אפילו כשבעוד שנה נותנים עוד הפעם פירות חדשים, ושואל ע"ז מב' מקומות, א) מרש"י דברים כ"ו - ט"ז שכתב: ושמרת ועשית אותם "בת קול מברכתו הבאת בכורים היום תשנה לשנה הבאה", וממתניתין בגיטין מ"ג ע"א דאיתא: המוכר שדהו לעכו"ם לוקח ומביא ממנו בכורים מפני תיקון העולם, וברש"י ה"ג לוקח ומביא בכורים בכל שנה צריך וכו' ע"ש, ומשמע מכ"ז שבכל שנה מביאים בכורים ע"כ.

ואשיב לו ע"ז, דכוונתי בדברי בספרי שם היתה, דמאותו עץ שהביא כבר בכורים ממנו אינו צריך להביא יותר, אבל אם יטע באותו שדה בשטח אדמה נוסף עוד עץ אזי שפיר יצטרך להביא ממנו בכורים כי זהו כבר ראשית אדמה נוספת, וא"כ לא קשה מרש"י בדברים שם, די"ל דהכוונה שמברכים אותו שיביא בככורים מעץ נוסף משטח אדמתו, ואותו הדבר לא קשה מההיא דגיטין די"ל דגם שם כוונת רש"י שיביא ביכורים בכל שנה מכל עץ נוסף בשטח אדמה נוספת שבאותו שדה.

ב) מה שחזר ושאל אותי מהכתוב בנחמיה י' - ל"ו בלשון: ולהביא את בכורי אדמתנו ובכורי כל פרי כל עץ שנה בשנה לבית ה', דלכאורה פשטות הלשון כל וכו' כל וכו' שנה בשנה, מורה שהכוונה מכל מין בכל שנה ע"כ.

הנה, אבל שם בנחמיה המדובר מה שקיבלו עליהם אפילו דברים שאינם מחויבים מה"ת, ככתוב לעיל מיניה בפסוק ל"ג: "והעמדנו עלינו מצות" והפסוקים הלאה עד סוף הפרק מפרטים והולכים מה שקיבלו עליהם, ובתוכם פסוק ל"ו הנז' כדיעו"ש.

ולא עוד אלא דעל הפסוק הזה בעצמו מפרש רש"י וז"ל: "ובכורי כל פרי עץ בכורי של כל פרי האילן הם מדברי חכמים" עכ"ל, והיינו שקיבלו עליהם להביא בכורים אפילו שלא משבעת המינים שחייבה תורה. וכ"כ במצודת דוד ע"ש, ולפי"ז יורד בכלל דיוקו מהלשון של "כל" כי יש לומר שלשונות "כל" הכתובים באים להורות ולרבות שאר המינים כנז' שיביאו בכזאת שנה בשנה לבית ה'. אבל מאידך שפיר י"ל גם דר"ל מיהת רק מכל פרי של שטח אדמה חדשה, וכל עץ מכל עץ חדש.

בברכה אליעזר יהודה וולדינברג

[חיס]

מצאתי בפירוש ברמב"ם במורה נבוכים חלק ג' פרק ל"ט

ציוה על מקרא ביכורים "בכל שנה" לפניו יתעלה ולפני שכינתו". ראה צילום

[אברהם]

לא הצלחתי לעיין בכל מה שכתבו קודמי -
האם הזכירו כבר את דברי הרמב"ן המפורשים בבראשית יט לא, שמוכיח שבכור נקרא ג"כ מי שהוא גדול מאחיו הקטן (יחסית אליו) אע"פ שיש גדולים ממנו, ממה שנקרא הפרי הראשון בשנה 'ביכורים'. פירוש, אע"פ שכבר קדמו לו בשנה שעברה.

[מותיב ומפרק]

אגב גררא אהך קרא דנחמיה "בכורי כל פרי עץ" יעו"ש ברש"י חידוש נפלא, דהא דביכורים בא רק מז' המינים היא רק מדאורייתא, אך מדרבנן "כל" פרי עץ חייבים!!
היש לו חבר בזה????

[איסתרא בלגינא]

אגב גררא אהך קרא דנחמיה "בכורי כל פרי עץ" יעו"ש ברש"י חידוש נפלא, דהא דביכורים בא רק מז' המינים היא רק מדאורייתא, אך מדרבנן "כל" פרי עץ חייבים!!
היש לו חבר בזה????

אכן הוא תמוה ונגד משנה מפורשת דאין מביאין ביכורים אלא מז' המינין

[ירושלמי]

אגב גררא אהך קרא דנחמיה "בכורי כל פרי עץ" יעו"ש ברש"י חידוש נפלא, דהא דביכורים בא רק מז' המינים היא רק מדאורייתא, אך מדרבנן "כל" פרי עץ חייבים!!
היש לו חבר בזה????

להתוודע ולהיגלות, כי בכל עניני ביכורים ראוי לעיין בספר המופלא "פרי עץ חיים" להרב חיים קרויס שליט"א, שכמדומה שניתן להכריז כי לא הניח אבן ופינה במסכתא זו שלא חידש בה, או עכ"פ כיסה את כל המראי מקומות בה. [אינני מכיר את המחבר, והוא לא מכירני. רק בעסקי במסכתא זו, חלשה דעתי לחלוטין מהנעשה שם בספר].

ולענינו עי"ש בפ"א מ"ג, אות ב - ג, שהביא שכבר תמהו כן בחת"ס ובמלבי"ם על רש"י, וציין שם לדברי הר"ן בחולין דס"ל דאף דשאר פירות אינם חייבין, מ"מ אם הקדישן שפיר קדשו.

ישנו באוצר, והנ"ל אף פתוח חינם במקוון בהיותו בתוך 40 עמודי קמייתא.

[שו"ר שם לגבי עצם הנדון באשכול אי בכורים חייב בכל שנה, עי"ש שנקט בפשיטות שחייב בכל שנה, עי"ש עמ' שסא, תכב].

[חיס]

אגב גררא אהך קרא דנחמיה "בכורי כל פרי עץ" יעו"ש ברש"י חידוש נפלא, דהא דביכורים בא רק מז' המינים היא רק מדאורייתא, אך מדרבנן "כל" פרי עץ חייבים!!
היש לו חבר בזה????

כבר הקשה ה"חתם סופר בשו"ת או"ח סימן קצ"ז

[איש יהודה]

אני מצרף בזה קונטרס לתועלת המעיינים שהקיף עניין זה לכל צדדיו, לכבוד שבת פרשת כי תבוא- מצות ביכורים.
נכון היה לכתוב את הכותרת האם המצוה היא כל שנה או פעם בחיים ודו"ק.

[ברזילי]

מו"מ בחידושו של הצי"א יש בקובץ עיון הפרשה נד (עמוד 75 והלאה מדפי האוצר)

[אבןטובה]

כבר כתבתי שמפורש בגיטין מז. רד"ה לוקח ומביא בכורים בכל שנה

[עושה חדשות]

השאלה אם בכורים מביאים מאותו עץ בכל שנה ושנה, או רק פעם אחת לכל אילן היא שאלה גדולה ונכבדה.

יש משהו בס' מעשה אפוד (ר"י שניאור). מי יכול לבדוק?