הרבה מגדולי וצדיקי הדורות כתבו לפעמים בפירושם שמסבירים ב'דרך הלצה'.
מה הכוונה המדוייקת של 'הלצה'?
אפרקסתא דעניא כתב:מליצה.
ישבב הסופר כתב:בדרך הלצה פי' בנימה של הומור, אך אם אין לך חוש לזה, לא יועיל לך שום הסבר... :)
אפרקסתא דעניא כתב:ישבב הסופר כתב:בדרך הלצה פי' בנימה של הומור, אך אם אין לך חוש לזה, לא יועיל לך שום הסבר... :)
אין הכוונה למה שאנו קוראים היום "הלצה" (ויץ; Joke), אלא למליצה - לשון נופל על לשון, רמז של דמיון לשוני, וכיו"ב.
זקן ששכח כתב:אציגה נא ברשותך דוגמא אחת, ובה אינני מוצא שום דמיון לביאורים שכתבת.
חתם סופר מסכת שבת קמ ע"ב: ועל דרך הלצה, ע"פ מה שנראה לי שנולד לן זה מנהג לחדש חידושים יותר מדאי וכל אחד בונה במה לעצמו זה בכה וזה בכה, אפשר לחפש לן זכות שגזרו כן גאוני קדמונינו ז"ל וכו'.
ישבב הסופר כתב:אינני מתכוון שהלצה הוא תמיד 'בדיחה', אבל הכוונה הפשוטה היא באופן מליצה, היינו לשון נופל על לשון או לשון מושאל.
אבל בדרך כלל, דברים שנאמרו בדרך הלצה, יש בהם לשמח לבב שומעיהם ולבדח דעתם.
כך נשתרבב ש'דרך הלצה' היינו בנימה הומוריסטית במקצתו, וכמו 'דרך צחות', שמקורו לשון 'שארף' והיום הוא מורה ג"כ על ווארט מבריק ושנון, נוטה לווערטל - וויץ.
ישבב הסופר כתב:זקן ששכח כתב:אציגה נא ברשותך דוגמא אחת, ובה אינני מוצא שום דמיון לביאורים שכתבת.
חתם סופר מסכת שבת קמ ע"ב: ועל דרך הלצה, ע"פ מה שנראה לי שנולד לן זה מנהג לחדש חידושים יותר מדאי וכל אחד בונה במה לעצמו זה בכה וזה בכה, אפשר לחפש לן זכות שגזרו כן גאוני קדמונינו ז"ל וכו'.
איזה מאחז"ל הוא מפרש ככה?
כרם כתב:הלצה - לבדיחה וליצנות, קשור למלה: לץ.
הלצה - לדבר שאינו פירוש מילולי או עניני אלא קישור לשוני, קשור למלה: מליץ.
יאיר כתב:בדרך הלצה: אני ממליץ להפסיק להליץ ואיני מתלוצץ או חומד לצון אך מליץ לכף זכות [מליצה].
כרם כתב:הלצה - לדבר שאינו פירוש מילולי או עניני אלא קישור לשוני, קשור למלה: מליץ.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 87 אורחים