בתהלים (עא, ט): אַֽל־תַּ֭שְׁלִיכֵנִי לְעֵ֣ת זִקְנָ֑ה כִּכְל֥וֹת כֹּ֝חִ֗י אַֽל־תַּעַזְבֵֽנִי.
ופירש מצודת דוד:
לעת זקנה - לבל יאמרו כל מה שנתחזקתי לשעבר היה בכח ידי ולא ה' פעל כל זאת ולזה לא נשאר בחזקי בעת הזקנה כי תש כחי.
במשלי (יב, כה): דְּאָגָ֣ה בְלֶב־אִ֣ישׁ יַשְׁחֶ֑נָּה וְדָבָ֖ר ט֣וֹב יְשַׂמְּחֶֽנָּה.
ופירש מצודת דוד:
דאגה - כשבא דאגה בלב איש ימעט וישפיל אותה מכמות שהיא, ודבר טוב הוא אם יוכל לעצור כח לשמוח עוד את הדאגה ולחשוב כי לטובה בא מה שבא.
במשלי (יז, כח): גַּ֤ם אֱוִ֣יל מַ֭חֲרִישׁ חָכָ֣ם יֵחָשֵׁ֑ב אֹטֵ֖ם שְׂפָתָ֣יו נָבֽוֹן.
ופירש מצודת דוד:
גם אויל מחריש - מי שיוכל להשתיק גם את האויל שלא יוסיף לדבר אולתו המחריש הזה לחכם יחשב כי דבר גדול עשה.
אכן, פירושים מקוריים ונאים מאוד.
מעניין לקרוא אודות אופי הפירוש 'מצודות', והאם אמנם יש בו פירושים מקוריים לרוב. משום מה היה מקובל אצלי כי איננו אלא מעשה ליקוט.
היכן נכתב אודות הפירוש ועל מחבריו ר' דוד ובנו ר' הלל אלטשולר?