בסדר כתב:בעל אחריות כתב:בסדר כתב:בעל אחריות כתב:בסדר כתב:בעל אחריות כתב:בסדר כתב:בעל אחריות כתב:אראל כתב:תעשה חיפוש גוגל על המילה Auerhahn ותראה...
ואני שואל עליך בחזרה אותו שאלה ששאלת.... מנין לך ש'העופות הקטנים' הנ"ל הם הלעגהארן?....
א. ח"ו לברר על ידי זה הכרעה בהלכה אף לצד ואף לצדי צדדים מהו האוהרהאן דמיירי בהו הראשונים.
ב. כבר כתבתי לך פעמים, כי היות שבזמן ההוא באו עופות קטנים הלגהורן למדינת אונגארן כמבואר בקובץ הלכה למעשה שבאו לק"ק איקלאק ולק"ק סאטמאר ולק"ק ערדעד בגלילות סאטמאר, וכתבו שבאו מקרוב לשנת תרצ"ג, ושהם קטנים ביחס להתרנגולים שהי' רגילים בהם באותן המקומות, ממילא מסתבר מאוד דבסוף שנת תרפ"ז באו אלו העופות הקטנים גם לאונגוואר. ובזה שאלתי מהו דעכתם בזה, כי מסתבר מאוד לומר כן. וממילא גם באוגוואר הכריעו שאין על העוף לגהורן מסורת.
בקשה קטנה ממעכ"ת, אולי כדאי לשתף קצת מידע על 'הגאון מאיקלאד' שאתה מביא עוה"פ כמעט בכל תגובה באשכול זו. בדין הוא שהציבור כאן יכירו את א' מ'שלשה פוסקי הונגריה' שכל יהדות הונגריה עליו סמכו, כי שאלתי להרבה אנשים אם כבר שמעו את שמו, ואף א' לא שמע את שמו טרם שפירסמו עכשיו את הקובץ שהוציא לאור.
ואולי אתה יכול ג"כ לעזור באשכול זה
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=27958
ידידי הרב בסדר
אכתוב לך קצת תולדות הגאון רבי חיים יודא ברוין אב"ד איקלאד
נולד בשנת תרנ"ו
לאביו הגה"צ מו"ה ישראל מנחם ברוין אבדק"ק רעזאווטיץ
חתנא דבי נשיאה הגה"צ מו"ה יצחק יחיאל פאנעט מדעש
הי' תלמיד הגאון רבי משה גרינוואלד זצ"ל בעל שו"ת ערוגת הבושם
ומוזכר ברשימת התלמידים בספר תולדות הערוגת הבושם,
עד שנת תרפ"ה הי' ר"מ ומגיד שיעור בישיבת דעש, שאז נבחר לשרת אב"ד בק"ק איקלאד ליד סאמוש-אויוואר, וייסד שם ישיבה.
ומוזכר בהערצה על ידי הגה"צ מוה"ר יקותיאל יהודה רוזנברגר זצ"ל אבד"ק דיערעש בשו"ת תורת יקותיאל (מהדו"ת סימן י"ח) שכתב וז"ל שוי"ר למעלת כבוד אהובי ידיד נפשי הרב הה"ג חריף ובקי טובא בתורה ויראת שמים ותיק וחסיד כש"ת מו"ה חיים יהודה ברוין שליט"א אבד"ק איקלאד יע"א.
וכל התשובה נכתב בהערצה, וכמה פעמים מזכיר בתשובתו בלשון חיבה אהובי וכו'
ולבסוף מסיים: ובזה הנני ידידו דוש"ת בלונ"ח יקותיאל יהודה רויזנבערגר
וכתב חידושים בהקובץ מקבציאל (חוברת י"א סימן ס"ב, חשון שנת תרצ"ו) שיצא לאור ע"י הגאון רבי שלמה מאזוז זצ"ל.
והוא העורך הקובץ הלכה למעשה שיצא לאור על ידו משנת תרצ"ג אשר שם מוזכר שהעוף הלגהורן הי' עוף חדש באיקלאד אשר לא הי' בנמצא שם עד אז כלל.
נתן הסכמה על ספר אלפי שמעון על התורה
ונפטר על קידוש השם בהשואה ונזכר בספר ירושת פליטה בתוך הרשימה של רבני ארץ הונגריא שמתו על קדושת השם בשנת ה'תש"ד הי"ד
ונשאר אחריו ברכה דורות ישרים ומבורכים בנים ובני בנים כולם אהובים וכולם ברורים מלא תורה ויראת שמים והוא משפחה שלימה ומפורסמת בישראל, וגם אני מכיר איזה מהם, ושאלתי אודות זקניהם הגאון מאיקלאד, וידעו לומר שהי' גאון מופלג ומפורסם בצדקתו.
ואגב, היות שהי' גר גם בק"ק דעש, שהי' שם ר"מ ומגיד שיעור בישיבת דעש עד שנת תרפ"ה, ועכ"ז כתב שהעוף הלגהורן הוא עוף חדש מאמעריקא, הרי לנו ראיה מפורשת שלא הי' בנמצא עוף זה גם בק"ק דעש
אתה באמת לא הבנת מה היה כוונת השאלה? אתה מקשקש כל הזמן עם שטיות, ולסמך דבריך אתה מביא דעת 'גאוני אונגארן' שאסרו את זה, בו בזמן שאף בא' מספרי הפוסקים יזכרו אף רמז כל דהו משאלה חמורה זו, 'תורה החדשה רח"ל', לזה שאלתי לך מי היה אותו ה'גאון'. אולי היה גאון עצום, אבל פוסק באונגארן לא היה! (אגב, איקאלד, דעש, סאטמאר, עראד, הכל ברומעניע). היה גדולי פוסקי הדור, ובדבריהם אין רמז משאלה חמורה זו, רק איזה גאון שחיפשת עכשיו את תולדותיו ומצאת איזה תואר בתורת יקותיאל שכותבים לכל בחור שמקבל התרת הוראה או עומד בנסיון על מסכת. (אולי היה באמת גאון הגאונים, אני חלילה לא מפקפק על גדלותו, רק פוסק במדינה לא היה).
ועתה נא לענות על השאלה שטרם בארת:
הרי כשרות הבשר הוא שאלה חמורה מאד, וכל שאלה קטן שהיה במשך הדורות דנו בו גדולי הדור בזהירות גדול, וא"כ למה אין שום זכר בספרי שו"ת של גאוני הדור ורבני מדינת אונגארן, המנחת אלעזר זצ"ל, הגאון משאמלוי זצ"ל, האדמו"ר מסאטמאר זצ"ל [אז אבד"ק קראלי] כו' כו', עשרות גדולי הפוסקים אשר כל דבר גדול וקטן הגיע אליהם, וכאן יש שאלה 'חמורה' של 'תורה חדשה' רח"ל, ואין פוצה פה... איזה קובץ נידח בעיר דעעש טיפל בזה, ולא קיבל שום מענה ע"ז, רק אבד"ק פאפא זצ"ל שהיה אז אברך צעיר העיר לו הערה קטנה בדברי זקינו הערוגות הבשם.
אפוא היו כל גדולי רומניה וגדולי הונגריה?? אפוא?
יש ליישב בכמה מהלכים.
א. אולי לא הגיע עוף החדש הלגהורן רק למקומות אלו, איקלאד, דעש, סאטמאר, ערדאד, אונגוואר, וואיטצען, ערלוי, ולשאר מקומות לא הגיע, ולמקומותו אלו שאכן הגיע, דיברו מזה הרבני העיר ואסרם מפני שהי' משונים ולא הי' להם מסורה עליהם.
ב. אם הגיע, אולי הכריעו בכל מקום ומקום באיזה צד לקולא דלא חשוב משונה או לחומרא דחשוב משונה וצריך מסורה עליה, ופורשו כולם ממנו, וכן מסתבר דכמו שפרשו ממנו בכל הקהילות הנ"ל, איקלאד, דעש, סאטמאר, ערדאד, אונגוואר, וואיטצען, ערלוי, מסתמא פרשו ממנו בכל מקום שהגיע העוף, וכמו שכתב הגאון מאיקלאד בקובץ הלכה למעשה שמתחלה הגיע לאונגארן ומשם לגליל סאלנאק ומשם למקומו יעי"ש.
ומה שלא מצינו פולמוס בזה, יתכן מפני שלא הי' אלו העופות מתערבים עם שאר העופות, באופן שהי' יכולים לפרוש מהם לגמרי, מפני שהי' משונים מהתרנגולים הרגילים בכל המקומות ולא הי' להם מסורות.
(ומש"כ בתוך דבריו בענין תורה חדשה רח"ל לא הבנתי, נא לפרש דבריך מהו כוונתך בזה).
אני משפשף העינים אם מה שקורה פה זה אמיתי... עובדים קשה עם כל הכוחות להמציא ערעור ללא הצלחה, רוצים למצוץ מאצבע איסור, "ויש ליישב בכמה מהלכים" איך להוציא הערעור... לא להאמין!
ועכשיו לענין 'המהלכים' איך להמציא האיסור. בפעם הבא תבדוק את המפה טרם שאתה כותב שטיות כזה, כי אלו העיירות מקיפים את רוב ישוב היהודי ברומניה והונגריה, ורק באלו העיירות היה העופות?? ראה מצורף המפה
ואני מתקשה להבין דבריך בכלל, הגט מקליווא דנו עליה רק רבני העיר? היה אף שאלה חמורה א' שנשאר רק בין גבולות העיר?? תשובות לחם שלמה, מהר"ם מבריסק, מנחת אלעזר, יגל יעקב, באר חיים מרדכי, דברי יואל, ועוד עשרות פוסקי הדור בתקופה ההוא, פסקו רק שאלות שהיה בעירם? הרי מדובר משאלה חמורה של 'עוף חדש', והכל שקט! אתמהה
ומה גם שאלו העיירות של רשימת הפוסקים שהזכרתי, כולם נמצאות ממש ליד העיירות שאתה כותב ברשימה שלך, שהחלטת שדעתם היה לאסור העופות, אף שכבר הוכח מאה וא' פעמים שחוץ מכותב הקובץ לא היה אף רב א' שאסר.
ואח"כ אתה כותב אולי אכן היה שם ופרשו מזה, איזה יופי. הגיע עוף חדש ומוזר שלא הכירו, ואכן אסרו ופרשו מהעוף, אבל לא כתבו על זה מילה אחת. אני ממש מתקשה להבין איך מייגעים כ"כ להמציא איסור, על מה ולמה?
ומהו מסקנתך מחמת קושיא זו שלא נמצא בספרים שדיברו מזה?
שבשאר המקומות אכן ידעו היטב שעוף זה אינו כלל משונה, וזהו צורת עוף הרגיל שאכלו במשך כל הדורות.
וזהו הטעם למה לא דנו בזה שום מגדולי הפוסקים, ופשוט הוא.
אכתוב מה שעלה ברעיוני.
א. כלל גדול בפוסקים, למוד הסתום מן המפורש. ומדפירשו בהדיא שלא הי' בנמצא עוף הלגהורן באירופה, בכמה וכמה מקומות, איקלאד, דעש, סאטמאר, ערדאד, אונגוואר, וואיטצען, ערלוי, עד שנות תרפ"ז-תרצ"ג, יש ללמוד הסתום מן המפורש שלא הי' בנמצא בכל אירופה עד שנים האלו, ואין לנו מסורות עליה מאירופה.
ב. מש"כ עובדים קשה להמציא ערעור וכו'. - אינם ממציאים שום איסור, מביאים דברי האחרונים בסתמא, בלי שום מסקנות והוספות, והאחרונים הגאון מאיקלאד ור"מ בישיבת דעש, ודומ"ץ סאטמאר, והגאון מערדאד, והשו"ב מאונגוואר, ובעל שו"ת התעוררות תשובה, החליטו שאין על העוף הלגהורן מסורות, וזה אינו בכלל בגדר שעובדים קשה להמציא איסור, שמביאים דבריהם בסתמא. ובענין שאר העיירות, הרי הכלל דלמוד הסתום מן המפורש.
ומש"כ
כי אלו העיירות מקיפים את רוב ישוב היהודי ברומניה והונגריה, ורק באלו העיירות היה העופות?? ראה מצורף המפה
הדבר פשוט לכל מבין, שכשאיזה עוף מתחיל להתפשט הולך וסובב ממקום למקום, ויש מקומות שמגיע מקודם, ויש מקומות שמגיע אחריהם, והכל הולך כפי סדר הנהגת הבורא שיתפשט. ולא ראיתי שיהי' זה קושיא חזקה בכלל.
ומש"כ
ואני מתקשה להבין דבריך בכלל, הגט מקליווא דנו עליה רק רבני העיר? היה אף שאלה חמורה א' שנשאר רק בין גבולות העיר?? תשובות לחם שלמה, מהר"ם מבריסק, מנחת אלעזר, יגל יעקב, באר חיים מרדכי, דברי יואל, ועוד עשרות פוסקי הדור בתקופה ההוא, פסקו רק שאלות שהיה בעירם? הרי מדובר משאלה חמורה של 'עוף חדש', והכל שקט! אתמהה. ומה גם שאלו העיירות של רשימת הפוסקים שהזכרתי, כולם נמצאות ממש ליד העיירות שאתה כותב ברשימה שלך,
הדרך של כובתי תשובות במשך הדורות הי' לענות על שאלה שנשאלו עליה מאיזה רב שכתב אליהם לשואלם, ומועטים המה שכתבו גם השאלה בעצמם (וכמו שידוע שהתה"ד כתב גם השאלות וגם התשובות), ורק בקובצים כתבו דברים שרצו לפרסם, או השיבו תגובות על כותבים בקובצים. ומובן מאליו דאם לא הי' מי שישאל מאלו הרבנים, לא הי' אף אחד השיב על זה. ובאמת הרב מאיקלאד ור"מ דעש שכתב בקובץ הלכה למעשה בענין הלגהורן שיש לה כמה שינויים ושאין לה מסורת, תיכף בחוברת הבא השיב הגאון דומ"ץ סאטמאר אדמו"ר מפאפא, ובחוברת שלאחריו השיב הגאון מערדאד, לאיסור שאין לנו עליה מסורת. (וגם נכתב בזה בשו"ת התעורות תשובה). ובענין יתר הרבנים שהזכיר, הרי כיון שלא הי' מי שישאל מהם בדרך שאלה בכתב לא השיבו, ואין זה קושיא חזקה כל כך, לפי הבנתי.
ובענין הדברי יואל, הרי הי' באותן הזמנים עוד שאלה בענין העופות פאוועלעס ולא מצינו שיתערב בזה הדברי יואל בכלל, ועל כרחך שלא כתבו בזה תשובה להלכה רק בדרך תשובה לשואל, וכיון שלא הי' מי שישאל על זה בדרך שאלה מאת הרבנים לא השיבו, אבל כל רב שהגיע לעירו העוף, ונשאל עליו, בודואי השיב הדין לקולא או לחומרא, וממה שמצינו בפירוש הוא מדברי הרבנים מאיקלאד סאטמאר וערדאד שכתבו בפירוש להחמיר שאין עליה מסורה.
ובענין המנחת אלעזר, כל המעיין בפרשת עוף הפאווערלעס יראה דיתכן שהי' מתירו, דלכאורה יודה בזה דלא חשוב כל כך משונה, וגם בשאר מקומות יתכן שהחליטו לקולא דלא חשוב משונה, וכמו שכבר כתבתי לעיל דיתכן שהכריעו לקולא, אבל יתכן שגם החליטו לחומרא, ומשו"ה לא פרסמו הדבר בתשובותיהם להלכה דלא הי' מי שישאל מהם בכתב, וגם דיתכן דלא הי' ס"ל דהוא משונה כל כך שיהי' הדבר חמור מאוד לפרסמו ברבים, ומי שמקיל יש לו על מי לסמוך דלא חשוב משונה. אבל זה נראה בעליל שלא הי' בכלל עוף הלגהורן ברוב העיירות.
ובענין הלחם שלמה משמלוי ושאר הרבנים הסמוכים לאיקלאד דעש סאטמאר וערדאד, יתכן שסמכו על הרבנים האלו שכבר העירו בזה בפירוש בהקובץ לחומרא.
בכלליות אומר, אין לומדים מן הסתום בכלל. וכבר כתבו האחרונים וגם בשו"ת דברי חיים דאין ללמוד הלכה מקושיא, דעל כל קושיא יש תירץ, וכ"ש וק"ו שאין ללמוד מסורת מסתימת הפוסקים, דמה שסתמו כיון דאפשר שהי' תירץ על הסתימה, אין ללמוד שום דבר הלכה מסתימתם, וכ"ש שאין ללמוד מסורת מזה.
ומש"כ
אף שכבר הוכח מאה וא' פעמים שחוץ מכותב הקובץ לא היה אף רב א' שאסר
זה אינו. א) דמלבד הגאון מאיקלאד ור"מ דעש, ב) כן הוא דעת גם הדומ"ץ סאטמאר אדמו"ר מפאפא, ג) והגאון רבי יואל כץ אבד"ק ערדאד, ובעל מחבר כמה ספרים. ד) ולכאורה הוא ג"כ דעת הבי"ד באונגוואר וכמו שנראה ממטה אשר מהשו"ב דאונגוואר. ה) וכן הוא דעת השו"ת התעוררות תשובה הגאון רבי שמעון סופר אבד"ק ערליו.