- 1.PNG (34.86 KiB) נצפה 10452 פעמים
- 2.PNG (33.25 KiB) נצפה 10452 פעמים
עדיאל ברויאר כתב:בשורה נפלאה!!
ביחס לספר התשובות - בכוונתו גם לאסוף תשובות מחיבורים וכתבי יד אחרים? ומה ביחס לתכנוניו של רמי ריינר?
הבריחה מממל
היטלר ימ"ש הגיע לממל, במרץ' 1939.
לפני כן, הרב של הבית כנסת הגרמני, שאנחנו לא השתמשנו בה כי הבימה והארון קדוש היו צמודים. הרב היה מאד פרומער. היה נכד של משפחת סופר. ועילוי גדול, אבל כזה צופלויגינער [רחפן]... יהודי מעניין, גרמני. והוא היה היחיד שהיה יכול לדבר בלימוד עם אבא. והוא רץ באמצע הלילה ואמר לאבא שהגרמנים מגיעים, ומאד אני מתיירא מהם, הוא כבר ברח מלייפציג איפה שהיה רב, והיה לו רבינר שול שם. ואמר לאבא, שהוא נוסע מכאן, והכל הוא מפקיר, והוציא מפתח ארוך, ונתנו לאבא, ואמר לאבא 'ר' ליב, תעשה מה שאתה רוצה – אתה לא מחויב להציל שום דבר מהבית שלי. אני משאיר הכל כפקדון – אם אתה יכול טוב, אם לא אז גם טוב.'[1]
באמצע הלילה, לפני שהגרמנים הגיעו, הדוד אברהם ישעיה רייצ'ניק הגיע באמצע הלילה עם משאית, להוציא אותנו. התחלנו לארוז כל החפצים שלנו לתוך המשאית. אני הלכתי לאבא, ולא אמרתי מילה, רק הראתי לו המפתח. הלבינו פניו, ואמר "אוי מיין קינד דו ביסט אזוי גערעכט" - 'היהודי הזה השאיר אצלנו פקדון. אנחנו שומרים. כבר תוציאו הכל בחזרה מהמשאית, ונכניס הדברים של הדייטשער רבינר. הכל של הרב'[2]. באמצע הלילה, גנבו את כל המשאית. וגם חלק מהדברים שלנו, שהיה מקום להם במשאית, נגנבו.
[1] וכל פעם שבא ר' אלחנן לממל היה רגיל לדבר עם הרב שלעזינגער שעות ארוכות בלימוד.
[2] ולא נשאר מקום לחפצים שלהם...
כת"י אוקספורד Opp. Add. 50.2355 משנות הרי"ש וכת"י ירושלים Hebr. 4 370 משנות השי"ן. שניהם בכתיבה ספרדית. (עפ"י רשימות הסה"ל).
עדיאל ברויאר כתב:על אף שטרם זכיתי לראות את המהדורה, אין ספק שהיא מהדורה חשובה מאד והעיקר הוא השמחה על צאת המהדורה, וכנ"ל.
על פי קריאת המבוא שהעלה אלראי"ס, מצאתי להעיר על נושא כתבי היד שהשתמש בהם המהדיר ועל דרכי הציון אליהם. חלק מדבריי מתעסק בפרטים קטנים, וייסלח לי המהדיר שאני נתפס גם לדברים כאלו:.
איש_ספר כתב:עדיאל ברויאר כתב:על אף שטרם זכיתי לראות את המהדורה, אין ספק שהיא מהדורה חשובה מאד והעיקר הוא השמחה על צאת המהדורה, וכנ"ל.
על פי קריאת המבוא שהעלה אלראי"ס, מצאתי להעיר על נושא כתבי היד שהשתמש בהם המהדיר ועל דרכי הציון אליהם. חלק מדבריי מתעסק בפרטים קטנים, וייסלח לי המהדיר שאני נתפס גם לדברים כאלו:.
השמחה 'לא על צאת המהדורה', אלא על כך שת"ח מופלג בעל חוש ביקורת לקח את אחד הספרים החשובים ביותר והמשובשים ביותר, למד אותו שלש שנים והיה מעיין בו ביושר ובעומק, קיימו ממקומו וממקום אחר, וכך תיקנו ותיכנו, זיקקו והגיהו עד שהיה העקוב למישור וכל לומד אומר ברקאי.
טרם עיינתי בכל ההערות של הרב הכותב. ועוד חזל"מ. לפו"ר אעיר שדרך הציון לשני כתבי היד של אוקס' וירושלים במהדורת דבליצקי, שווה להזכרתם במהדו' הרש"ש שלזינגר... ואולי חסר שם קוצו של יו"ד ואנכי לא הבחנתי.
שני דפים מספרית בימ"ל - אכן הם שייכים לכת"י אוקספורד שהוא בסיס ספרנו והם כוללים: דף אחד רוב סי' תשפו ואין בו שום חידוש; דף שני קטע מסי' תשפז שכולו העתק לשון הרי"ף, שכשאר קטעי הרי"ף הנעתקים בספרנו [המדובר בסימן שלם] לא מצאתי ענין להגיהו והנחתיו כפי שהגיהו הרב ש' כמש"כ בהערה.
כת"י מכון ב"צ – בזכרוני שבדקתי אותו באופן מדגמי ואינו אלא העתקה מהידועים לנו. כעת בדקתי שוב, ושגיאותיו אות באות תיבה בתיבה כהידועים לנו.
קטעי הגניזה - מהם אכן הפקנו תועלת (אע"פ שגם הם לא נקיים משגיאות): בסימן תרפו ובסי' תרצז השלמתי מתוכם דילוגי הדומות. סדרתי מחדש שני עמודים של אותם סימנים והם עתידים להכלל במהדורה שתעלה לאוצר החכמה המקוון. והם גם מצורפים כאן כדי שכל מחזיק בספר יוכל להדפיסם. בשאר הקטעים הכוללים את ההקדמה וסימנים א, תנ, תרפב ותשנ ישנם שינויים קלים. את חלקם אציין במהדורה הבאה בעז"ה.
כת"י אוקס' הונטינגטון [מספרו בירושלם F 19094] כולל ליקוטים מספרנו למס' שבועות, לסימנים [או לחלקם] תרעו, תרעח, תרעט, תרפא, תרפב ותרפה. כפה"נ אינו העתקה מכתה"י הידועים, [חסרים בו למשל מראי מקומות] אבל אין ספק שאב אחד לכולם כי יש בו שגיאות משותפות לכולם [ואף יותר]. מ"מ כרגיל מצאתי בו קצת תיקונים לשוניים [לתרעח ותרפה ותרפב הרי הוא אות באות כהידועים לנו ול"מ בו כלום]. ואציין חלקם במהדורה הבאה בעז"ה.
כת"י כי"ח שמספרו בירושלם F3217 כולל מפתח לספר הישר דפוס ווין. הוא מתחיל עם הסכמות החת"ס ורמ"מ ופתיחת ר"ד פרוסטיץ....נדמה לי שזו העתקה אות באות מהמפתח המצוי שם.
והכי תניא יכול (ל)פגם ולא נהנה או ששפך משקה דקדש ולא נהנה ממנו או נהנה [בדבר] שיש לו פגם ולא אכל ולא פגמו כלום או נהנה בדבר המחובר לקרקע ובשליח שעשה שליחותו של בעל הבית כגון שאמר לו בעל הבית לקנות טלית ממעות הקדש וקנה לו טלית יכול ימעול השליח נאמר חטאה בשגגה כאן ונאמר להלן חטאה ולא תשאו עליו חטא מה חטא בשגגה פוגם ונהנה (ומה) [ומי] שפוגם (ו)נהנה הוא בעצמו שפוגם את התרומה הוא בעצמו [נהנה] ממנה ומה שפגם הוא נהנה ולא בדבר אחר ופגימתה והנייתו כאחד ובתלוש מן הקרקע (וכשליש) [ובשליח] שעשה שליחותו שאם תרם מדעת בעל הבית אף חטא (האומ') [האמו'] במעילה פגם ונהנה מעל לאפוקי קרע שיראין פגם ולא נהנה או לבוש נהנה ולא פגם ומה שפגם נהנה לאפוקי דחד קרע חצי שיעור פרוטה ואידך לכשנהנה חצי שיעור דלא מועלין ובדבר שפוגם בו נהנה לאפוקי (נהנה חצי) פגם חצי שיעור ונהנה חצי שיעור. הרי פירשתי לך מקצת הלכות מעילה והבאתי לך ראיה שאין מעילה בקרקעות.
עדיאל ברויאר כתב:הרב דבלייצקי בחריצותו כבר טרח עד למכון לתצלומי כתבי יד ובדק את כתבי היד הנזכרים. ואלו תוצאות בדיקתו:שני דפים מספרית בימ"ל - אכן הם שייכים לכת"י אוקספורד שהוא בסיס ספרנו והם כוללים: דף אחד רוב סי' תשפו ואין בו שום חידוש; דף שני קטע מסי' תשפז שכולו העתק לשון הרי"ף, שכשאר קטעי הרי"ף הנעתקים בספרנו [המדובר בסימן שלם] לא מצאתי ענין להגיהו והנחתיו כפי שהגיהו הרב ש' כמש"כ בהערה.
כת"י מכון ב"צ – בזכרוני שבדקתי אותו באופן מדגמי ואינו אלא העתקה מהידועים לנו. כעת בדקתי שוב, ושגיאותיו אות באות תיבה בתיבה כהידועים לנו.
קטעי הגניזה - מהם אכן הפקנו תועלת (אע"פ שגם הם לא נקיים משגיאות): בסימן תרפו ובסי' תרצז השלמתי מתוכם דילוגי הדומות. סדרתי מחדש שני עמודים של אותם סימנים והם עתידים להכלל במהדורה שתעלה לאוצר החכמה המקוון. והם גם מצורפים כאן כדי שכל מחזיק בספר יוכל להדפיסם. בשאר הקטעים הכוללים את ההקדמה וסימנים א, תנ, תרפב ותשנ ישנם שינויים קלים. את חלקם אציין במהדורה הבאה בעז"ה.
כת"י אוקס' הונטינגטון [מספרו בירושלם F 19094] כולל ליקוטים מספרנו למס' שבועות, לסימנים [או לחלקם] תרעו, תרעח, תרעט, תרפא, תרפב ותרפה. כפה"נ אינו העתקה מכתה"י הידועים, [חסרים בו למשל מראי מקומות] אבל אין ספק שאב אחד לכולם כי יש בו שגיאות משותפות לכולם [ואף יותר]. מ"מ כרגיל מצאתי בו קצת תיקונים לשוניים [לתרעח ותרפה ותרפב הרי הוא אות באות כהידועים לנו ול"מ בו כלום]. ואציין חלקם במהדורה הבאה בעז"ה.
כת"י כי"ח שמספרו בירושלם F3217 כולל מפתח לספר הישר דפוס ווין. הוא מתחיל עם הסכמות החת"ס ורמ"מ ופתיחת ר"ד פרוסטיץ....נדמה לי שזו העתקה אות באות מהמפתח המצוי שם.
כה לחי!!
א. הוספה ל"דברים אחדים", לעמ' 4 שו' 5 אחרי 'התשובות' להוסיף: לקצר!
ואכן מהדורה זו נדפסה מתוך כת"י ירושלים. וכיון שכן אין לנו צורך בדפוס זה לאוקומי גירסא שהרי כ"י ירושלים לפנינו. ולא עוד אלא כל שינוי שימצא בו הוא חסר ערך דתלינן שנעשה מסברת המדפיס או משגגתו. וראיה לדבר שהוא העתק מכי"י: בדף 184א של כתה"י, בראשו, הכניס הסופר שני קטעים שאינם שייכים שם, קטע ראשון בן שתי שורות אלא משום....לבת יומא והוא שייך לחלק החידושים סס"י תקץ; קטע שני אף הוא בין שתי שורות אלופי ומיודעי...דאית ליה והוא שייך לחלק התשובות סי' א. [עד כמה שאפשר להתרשם מתוך צילום, נראה שזה נעשה בפעמיים, השורות התחתונות יותר עבות מהעליונות. בנוסף, שתי התיבות הראשונות שלהן מוגדלות כמו פתיחת סימן. פרטים אלו יובאו בחשבון להלן ]. עי' רוזנטל עמ' 35 שהרגיש כמובן בזרות הקטעים. שני הקטעים האלו נוספו אחרי שהדף כבר היה כתוב כהלכתו, שהרי השומר דפים שבעמוד קודם 'ואשר שאלת' מתאים לשורה שאחרי ההוספה המתחילה ואשר שאלת. עקב כך נוצר [ע"י צירוף השומר דפים וההוספה] רצף מלאכותי כזה: ואשר שאלת אלא משום .... ועכשיו נחזי אנן מה קורה בד' ווין: בדף סח טור ב הדפיס קטע הפותח: ואשר שאלת אלא משום גזירה..... ואחריו הדפיס את הקטע השני: אלופי ומיודעי..... לפני הקטע השני הוא נתן כותרת כאן מתחילין שו"ת וכו'. הכותרת אינה נכונה, הוא כנראה התרשם מהתיבות הראשונות המוגדלות שהזכרתי לעיל.
חושבני שזו ראיה שאין עליה תשובה. על זהות שגיאות שבשני טפסים אפשר לטעון שהכל נובע מאב אחד או מראש השושלת; במקרה דנן, כדי להפריך את הקביעה שזה העתיק מזה, צריך לומר שהיה טופס נוסף עם אותו עימוד ולא רק עם אותן שגיאות.
ב. בדקתי את כת"י הונטי' 45. הוא כולל העתקות מכ-25 סימנים מספרנו מס' ע"ז. ואע"פ שהמעתיק חותם כל קטע 'מס' הישר', הוא הרשה לעצמו לבצע עריכה בגוף הדברים. לעתים הוא מדלג או מקצר, לעתים הוא מוסיף פתיחה לקטע את לשון הגמרא דעלה קאי. [פעם אחת טעה שהצמיד כותרת לא נכונה. עי' סי' תשכא]. בדרך כלל הוא מעתיק את השגיאות שבכתה"י הידועים אבל לפעמים הוא מתקנן. לסיכום, א"א להשתמש בו להגהה, אפשר רק לקחת ממנו רעיונות להגהה. אלא שבינתיים לא מצאתי שם מציאה כל שהיא. [עדיין לא דקדקתי בכולו].
קובץ 44 מאותה ספריה, שהוא העתקות ממס' שבועות, זו אותה כתיבה ואותה צורת חתימה בסוף הקטעים. גם שם הערכתי שהשינויים שבו הם פרי רוחו של העורך. עכשיו נתחזקה אצלי הערכה זו.
יהודה בן יעקב כתב:אשמח לקבל סימן שמד. בתקווה שאני לא מטריח מידי.
יהודה בן יעקב כתב:יהודה בן יעקב כתב:אשמח לקבל סימן שמד. בתקווה שאני לא מטריח מידי.
אולי עכשיו בעקבות עניני דיומא [ברכת הסופגניות] אקבל זאת....
כל שעה. תנן התם הסופגנין וכו'. נר' לי דהני סופגנין ודובשנין בלילתן רכה וליכא גלגול וטימטום [1] ומשום הכי פטירי. ואהכי קאמר ריש לקיש מעשה אילפס הן ולא אמר מעשה אילפס פטירי. וחלת המסרת נמי משמע שדרכה במחבת. וקאמר ריש לקיש דאין האילפס קובען לחלה. וכדמפרש לקמן בהדביק ולבסוף הרתיח. ור' יוחנן אמר מעשה אילפס כי האי גוונא נמי חייבין דאפיית [2] בהדביק ולבסוף הרתיח קובען לחלה. אבל בהרתיח ולבסוף הדביק כולי עלמא מודה דאפייתן קובען. אבל חמה אינה קובעתן.
בברכה המשולשת כתב:ארהיב עוז ואבקש את סימן תקיט
איש_ספר כתב:בברכה המשולשת כתב:ארהיב עוז ואבקש את סימן תקיט
אין עוז אלא תורה שנ' ה' עוז לעמו יתן
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 300 אורחים