עזוב תעזוב עמו: בקשת עזרה לכמה מ"מ.

[נאשער]

אני עוזר למישהו לפענח איזה כת"י קדום מלפני 80 שנה בערך ולחפש מ"מ, ברצוני להיעזר עם הידע הרב הזורם כאן בשפע.

הוא כתב בא"ד כדלהלן: ...'ולכן לדידן אפשר להדליק נרות חנוכה על החלון'...לא הבנתי מה הכוונה 'לדידן', אם זה סכנה מדליקו על 'שלחנו' לא על חון ואם אי"ז סכנה למה לא על הפתח מבחוץ?

[אוצר החכמה]

תנסה לפרט קצת יותר על מה דיבר, אולי הכוונה לדידן שאין לנו פתחים לחצר (כגון הגרים בקומות) ומיקרי לדעתו דרים בעלייה (אבל למה כתב אפשר ולא צריך אם כך?) , או לדידן שאי אפשר להדליק בפתח החצר בגלל הגויים או בגלל סיבה אחרת אבל אפשר להדליק בחלון. או לדידן שיש פתח חצר אחת לדיירים הרבה ואי אפשר שידליקו שם כולם

[נאשער]

שם הוא מסביר ענין הדלקת נרות חנוכה עפ"י סוד ובא"ד מסביר טעם הדלקת נ"ח בחלון לדידן כי הוא רומז על ענין החלונות מאור הגנוז וכו'...עכ"פ מה שקשה הוא כנ"ל מה כוונתו לדידן..

[אדג]

מנהג אשכנז, ודלא כהשו"ע?

[עורך-תורני-מתלבט]

אם זה על פי הסוד, יתכן ויש בידי לסייע מדברי הבני"ש שמסביר כי בזה"ז יכולים אנו להדליק בבתי גוואי.
הרחב נא בציטוטך!

[נאשער]

כתב יד.gif (160.48 KiB) נצפה 3005 פעמים

זהו הכת"י, הוא כותב שם 'אחרונים', אני הבנתי שכוונתו לפוסקים, אולי הוא מתאר כך גם להבני יששכר לא נראה לי.

[תורה תמימה]

להלן ציטוט מדברי הנטעי גבריאל חנוכה פרק יד עמוד צג בהערה:
כבר האריכו הראשונים למה בגלות כאופן דליכא סכנה אין מדליקין
בחוץ. עי׳ באו״ז הל׳ חנוכה סי׳ שכ״ג, אורחות חיים אות ג׳, רביגו ירוחם
הובא בב״ח ד״ה ונראה, ד״מ סי׳ תרע״א סק״ט וערוה״ש סכ׳׳ד שנהגו
להדליק כפנים משום דשכיחי גויס גנבים, ועוד שמתיירא מן הילדים, ועוד
שמא יכבוהו גויס שאנו דרין ביניהם, ומסקנת רוב הראשונים שעתה בגלות
לא התקינו להדליק כחוץ, וכ׳׳כ בספר נר ישראל להמגיר הק׳ מקאזניץ טעם
עפ׳׳י הנסתר וז״ל ולכן קדמאין הוצרכו להדליק בפתח החצר לפרסם הנס,
אבל עתה בעולמות התחתונים אז אין צריך לפתח החצר, כי מבתינו יכולים
ל ה א י ר כי הכל כמו שוק, ועכ״ז צריכים ליתן כשיעור שתכלה רגל מן השוק
מפני שיש שיעור ששיערו רבותינו ז״ל שבשיעור זה יכולים העולמות
להאיר עכ״ל, וכ״כ בבני׳יש חורש כסלו מאמר ג׳ נר מצוה אות ל׳׳ט טעמים
עפ׳׳י חסידות למה מדליקין בפנים.
וכ״כ בצפנת פענח על הרמב״ם פ״א מהל׳ מגילה ה״ג, שאתר שבטלה מגילת
תענית פרסומי גיסא בטלה ולכן לא נהגו לפרסם, וגם ברכת הרואה עיי״ש,
וכ״כ שו׳׳ת אמרי נועם ח״ב סי׳ כ״ט, נמוקי או״ח סי׳ תרע׳׳א ושו״ת משנה
שכיר ח״ב סי׳ ר׳, וכן הוכיח בספר דברי מנחם ח״ד סימן ל״ו ושו״ת דבר
יהושע ח״א סי׳ מ׳ שכ״ז שישראל כגלות אין מדליקין בחוץ.

[מבקש חכמה]

דברי הדבר יהושע פורסמו בחוברת מוריה ועוררו תגובות רבות בזמנם. הדברים רוכזו בקובצי המועדים של מוריה, כדאי לעיין.

[סוקר]

אחרי שפורסמו דבריו הבטלים והמהופכים של הדברי יהושע שאין יוצאין בהדלקה בחוץ בזה"ז, אמר אחד הגדולים, 'ואחכ גם התירו עגונות' וד"ל.