הרמב"ם כתב בהלכות בית הבחירה פ"ז כ"ז
"וכל הנכנסין להיכל לתקן יכנסו בתיבות".
משמע שלמד שהאיסור אינו רק בקודש הקדשים כפי פשטות לשון הגמרא אלא אף בהיכל.
הכסף משנה במקום באמת מעיר מנין לו לרמב"ם להרחיב האיסור. הוא מוצא תוספתא שמשם יש איזה משמעות והדברים לא ברורים שם.
עלה בדעתי להקשות מהגמרא שהיו מראים לעולי רגלים השולחן ואומרים להם ראו חיבתכם לפני המקום, שראו לחם חם כביום הילקחו,
כיצד היה מותר לבני ישראל לזון עיניהם מהשולחן?
האם מישהו שואל את זה?