הודעהעל ידי החושב » ג' מאי 22, 2018 10:52 pm
מאחר שעלה באשכול זה הנושא של תאוריית אבולוציה והוקדשו לו כמה עשרות הודעות. ומאחר שציינו בצדק כמה מן החברים, שמצד המדענים יש הכרה גורפת בתאוריה זו. וציינו גם בצדק שדי מגוחך לבוא בלי שום ידע מעמיק (וכל שכן בלי שום ידע כלל) בנושא ולטעון שדברי המדענים הם מופרכים מיניה וביה משום שמצאתי להם פירכא כזו או אחרת. ומאחר שגם באופן כללי לא נשמע הגיוני לבטל את המדע בהינף יד, וזאת לאור ההישגים העצומים והמוכחים שהגיעה אליהם האנושות בזכות המדע. בעקבות כל זאת יכולה, אולי, להיווצר הרגשה כאילו העובדה הניצבת מול עיננו - שיש עולם מורכב, ויש בו חיים - אינו מהווה ראיה חותכת לקיום הבורא. שכן למדע יש הסברים אחרים. אלא שאנחנו מאמינים שהבורא יתברך ברא את העולם ומלואו משום שאנחנו מאמינים בני מאמינים.
יש בזה משהו נורא לא נכון ונורא לא הוגן. ורציתי לציין בהקשר זה לנקודה קטנה אך חשובה.
צריך להבין, שהמדע בהגדרתו הוא כופר. כלומר, המדע אומר מראש שבשום אופן לא יסכים להסביר תופעה עלומה בכך שהיה זה נס והתערבות שמימית. אם לא אצליח להסביר תופעה בכלים העומדים לרשותי, אומר המדע, אשאר ב'צריך עיון', אבל בנס לא אודה לעולם. 'אין נסים' - זו אקסיומה של מדע.
זה לא מגיע מרוע של המדענים, ולא מתוך זה שרצונם לפרוק עול. ממש לא. (דרך אגב, חלקם לא מבוטל - אנשים מאמינים). אולי זה יישמע אבסורדי, אבל זו הנחת עבודה הכרחית למדע. יש אין ספור תופעות עלומות שהיו מוכרות אך בלתי מוסברות במשך דורות, ומדענים שברו את הראש על מנת לפענחן. בנו תאוריות וסתרו, בנו וסתרו. עד שהגיעו להסבר נכון שאפשר פריצת דרך בתחום כזה או אחר, או בהרבה תחומים יחד.
ומה היה אם בפגשם תופעה עלומה ובלתי מוסברת המדענים היו מפטירים - אצבע אלוקים היא!
אפשר פשוט לסגור את הבסטה. המדע לא יכול להתקדם בצורה כזו.
כך, למשל, דארווין וחבריו התמודדו עם בעיות מסוימות בתאוריה שלו. וכאשר אחד מחבריו המדענים הציע לו לפתור קשיים גדולים על ידי ההנחה שהאבולוציה לא הייתה הדרגתית אלא היו בה קפיצות, וחלק מהמערכות המורכבות הופיעו בבת אחת, דארווין ענה לו: "נדמה לי, שאם נקבל זאת אנחנו נכנסים לתחום של נס ועוזבים את תחום המדע".
כל מילה נוספת מיותרת.
כאשר יש קושיא גדולה בגמרא, למשל. לחומר הקושיא אנחנו מוכנים לקבל תירוץ דחוק. ונהיה אפילו משוכנעים שזו אמת. ובצדק.
אבל אם אין שום קושיא. אלא יש הסבר פשוט ומרווח, ולעומת זאת יש הסבר דחוק ביותר. מי הוא השוטה שיחשוב שההסבר הדחוק הוא האמת?
אם אדם חוזר הביתה, ובנו בן 5 מקבל את פניו בצרור סיפורים, ואחד מהם הוא "אבא, זכינו ב10 מיליון דולר". הוא מבין שזה פשוט קשקוש, ואפילו לא מתייחס לזה. אבל אם משום מה הוא הניח אקסיומה מוזרה, שכל מה שהילדון אומר - אמת. אז יתחיל לחשוב: איך זה יכול להיות? זה לא לכאורה בלתי אפשרי שזכינו בסכום כזה. אבל עובדה, זה קרה. אז איך? נראה לי שיש לי הסבר. בכלל אפילו אין כאן קושיא. הכל פשוט. תמיד יש מישהו שזוכה בהגרלה. אז מה הבעיה שהפעם זה אנחנו? נפלא! פתרתי את הבעיה ממש בקלות. רגע, אבל לא קניתי כרטיס הגרלה. האמת, גם לזה יש לי תשובה - כנראה שאשתי קנתה. רגע, אבל מה הקשר 'דולרים'? ויש לומר שאשתי ביקשתי מהדודה שלה בארה"ב לקנות בשבילה. הכל מתיישב היטב. רגע, אבל אין הגרלות על סכומים גבוהים כאלה. טוב, זו בכלל לא קושיא. עד עכשיו לא היה, וזו הייתה הפעם הראשונה. הסברתי את הכל. כפתור ופרח.
מה נאמר לו? יקירי, הנחת אקסיומה מוזרה ומתוך זה יצא לך כל החלום הזה...
אותו הדבר, ואף במימדים משמעותיים הרבה יותר, ותירוצים דחוקים הרבה יותר, זה בעניין הסבר להופעת החיים. המדע מציע פתרונות. ומבחינת המדע זו הדרך היחידה. וכל שאר הדיבורים הם פשוט "לא מדעיים".
הכל טוב ויפה. אבל לא שווה גרוש. מאחר שבייסוד הבניין עומדת לה אקסיומה מוזרה.