"והשופך במעגל" - מי בעל דברים?

[איש_ספר]

מתוך הלכות שחיטה לראב"ן בחרוזים, פורסמו לראשונה ע"י פרו' ישראל דוידזון, בספר היובל לגרשש"ק:

מהו השופך במעגל?
האם יד נקראת מעגל (זכור לי ביטוי מעגלי ידיו)?
יש לי רעיון רחוק מאד אבל קודם נשמע אם למישהו יש ביאור טוב יותר

[יאיר]

האם יד נקראת מעגל (זכור לי ביטוי מעגלי ידיו)?

כך משמע בהערה שם:
http://www.otzar.org/aspcrops/135178618 ... 112011.asp
[הביטוי "מעגלי ידיו/ידו" לא נמצא].

[הוגה ומעיין]

יש לדייק שאינו כותב "והשופך במעגל אל יכסה ברגל" אלא "והשופך במעגל ואל יכסה ברגל", והיינו שדין נוסף הוא, אך גם הוא מנומק באותו נימוק שלא יהיו מצוות בוסרים, וא"כ יתכן שהכוונה שישפוך במעגל, היינו במקום מיוחד לכך (ע"ד ש"א כו ה), ולא במקום עוברים ושבים.

[נאשער]

יתכן שכוונתו על משקל הכתוב במשלי:

משלי פרק ד פסוק כו: פַּלֵס מַעְגַּל רַגְלֶךָ וְכָל דְּרָכֶיךָ יִכֹּנוּ:
ופירושו: המצודת דוד כתב: פלס - ראה ליישר מעגל רגליך ולא תלך כפי הקרי וההזדמן ואז יהיו כל דרכיך נכונים:
והמלבי"ם כתב: פלס מעגל רגלך, יש הבדל בין דרך ובין מעגל, שהמעגל הוא הדרך הסבוביי, ומי שצריך להטות מן הדרך וללכת בדרך סבוביי עד יחזור על ידו אל הדרך ההולך למחוז החפץ, המדה שבה משערין את הדרך הסבוביי שיגיע אל הישרה נקרא בשם פלס, והנה האדם צריך ללכת תמיד בדרך האמצעי שהוא הדרך הטוב בכל המדות, ואם לפעמים צריך להטות מדרך האמצעי וללכת בדרך סבוביי, כמו מי שיצא מדרך האמצעי אל אחת הקצוות שצריך לאחוז בקצה השני כנגדו שעל ידו יחזור אל קו הישר, כמו מי שאחז במדת הגאוה יותר מדאי שצריך לאחוז בקצה השני שהוא השפלות היתרה וירגיל א"ע בזה עד ישוב אל האמצע שהוא מדת הענוה השיעור הזה נקרא פלס, ועז"א פלס מעגל רגלך ועל ידי זה כל דרכיך יכונו ותשוב אל הדרך הישר שהוא קו האמצעי ובכל זה אני מצוך לאמר.

ולענייננו, המדובר באדם ששחט ויש עפר על הארץ אומרים לו שלא ילך במישור נוכחו ואגב הילוכו יכסה בעפר שעל הארץ כי אם יעגל דרכו - עי' הפירושים לעיל- והכיסוי יעשה בידיו ולא ברגליו.
וזהו שיעור הדברים: והשופך-דם--יתנהג-במעגל--דהיינו שיעגל דרכו סחור סחור-ואל יכסה ברגל--היינו כנ"ל דרך הילוכו-אלא במה ששפך יכסה--דהיינו רק בידיו שבהם שחט ושפך את הדם בהם יכסה, ולא ברגליו כנ"ל, לבל יהי מצוות בוסרים--פשוט, כדי שלא יבזה את המצוה.

[נאשער]

הוספה להשערה הנ"ל:

אי"ס, האם לכך התכוונת במקרה לביאור הרחוק?
הוגה ומעיין, לפי הנ"ל מובן למה כתוב ו-ואל יכסה ברגל, כי הוא אינו ענין חדש אלא תוספת להקודם לו, שיעגל דרכו ולא יכסה ברגלו.

[אוצר החכמה]

אין לי דרך טובה לקשור את זה אבל אולי לכם יהיה, אולי כוונתו לדין שיהיה עפר למטה.

[איש_ספר]

נאשער לא הבנתי למה כיסוי ברגל הוא יותר ישיר מאשר הכיסוי ביד שצריך מעגל. מלבד זה שהמעגל נראה הולך על השפיכה ולא על הכיסוי.
ההשערה הרחוקה שלי אינה ראויה לבוא בקהל אבל כיון שאמרתי אכתוב.

במעגל - פירושו במחנה, יעויו אצל שאול ומבפרשים שם.

שני פסוקים יש ואני כותב בע"פ לכן אינו בדיוק:
איש כי יצוד ציד חיה או עוף וכו' וכסה את דמם
איש מבית ישראל אשר ישחט שור או כשב במחנה (לגבי שחוטי חוץ).
מצאתי שהרא"ה בחידושיו לחולין פג, א מביא את הפסוק של כיסוי הדם: איש כי יצוד ציד חיה או עוף במחנה, יתכן וזו ט"ס גרידא ויתכן שיש ללמוד מכך שהיה מורגל לערב את לשון הפסוקים ונתנו מזה על זה (מה זה?...). אבל כמובן שמהופעה חד פעמים אצל הרא"ה לא ניתן ללמוד שום דבר. ולכן אין כאן שום פתרון.

[אוצר החכמה]

לפי החרוז אולי צריך לנקד במעגֵל בצרי תחת ה ג

[איש_ספר]

ברור שזה ההיגוי המועדף לאור החרוז, אבל לא ניתן לשלול פתרונים אחרים משום כך, כדמוכח במקומות אחרים בפיוט.

[חכם באשי]

נאשער לא הבנתי למה כיסוי ברגל הוא יותר ישיר מאשר הכיסוי ביד שצריך מעגל. מלבד זה שהמעגל נראה הולך על השפיכה ולא על הכיסוי.

ברור שהכיסוי ברגל יותר ישיר, כלומר, יותר נוח. כי הדם מצוי על הארץ (כלשון הכתוב: 'על הארץ תשפכנו'), והרגל קרובה לקרקע מאשר היד, שאז האדם אמור להתכופף ולכסות.
כך אני מבין, ואקווה שלא שמתי את עצמי ללעג החברים...

[חוקר]

ושמא צ"ל 'והשופך במגל', והכונה לדין המשנה (חולין טו:): השוחט במגל יד בצור ובקנה שחטתו כשרה?
אלא שא"כ אולי היה לו להביאו יחד עם דין שבמגל קציר פסול שהביא הרבה קודם, אלא ששם הביאו דרך אגב.

[חוקר]

קצת אסמכתא לומר שנפלה טעות, כי חיפוש באוצה"ח מראה שבכמה ספרים הוחלפו המילים 'דומה למגל' (סוכה לב. ושם לד.) ב'דומה למעגל'.
בערוך השלם; תוספות הערוך שלם עמ' יז טור ימין מביא טעות כזו בשם כת"י.
בס' הדת והחיים (מושקין) עמ' 347
בהפרדס ח"א חוב' ו-ז עמ' 29
בשו"ת לרצונכם תזבחו (קריגר) שאלה עו, כמה פעמים

[הוגה ומעיין]

ושמא צ"ל 'והשופך במגל', והכונה לדין המשנה (חולין טו:): השוחט במגל יד בצור ובקנה שחטתו כשרה?
אלא שא"כ אולי היה לו להביאו יחד עם דין שבמגל קציר פסול שהביא הרבה קודם, אלא ששם הביאו דרך אגב.

אם כבר הולכים בכוון של דיני שחיטה שאינם קשורים לכיסוי הדם, יתכן לפרש בלי הגהה, שמדובר בדין נעץ סכין בגלגל.

[אחשדרפנטובסקי]

פתרון החידה
השופך במעגל צ"ל הבי"ת בחיריק המ"ם בשוא העי"ן בצירי והגימ"ל בסגול. והכוונה לרמז שאפשר לכסות בשחיקה של זהב. וכמו שפסק הרמב"ם וזה לשונו, לפיכך אין מכסין בזבל גס וכו', חוץ משחיקת הזהב בלבד שמכסין בהם, מפני שנקרא עפר שנאמר ועפרות זהב לו, ואומר (בענין עגל הזהב) עד אשר דק לעפר. עכ"ל.

[גוראריה]

פתרון החידה
השופך במעגל צ"ל הבי"ת בחיריק המ"ם בשוא העי"ן בצירי והגימ"ל בסגול. והכוונה לרמז שאפשר לכסות בשחיקה של זהב. וכמו שפסק הרמב"ם וזה לשונו, לפיכך אין מכסין בזבל גס וכו', חוץ משחיקת הזהב בלבד שמכסין בהם, מפני שנקרא עפר שנאמר ועפרות זהב לו, ואומר (בענין עגל הזהב) עד אשר דק לעפר. עכ"ל.

"והשופך" מתייחס לכאו' לשוחט ולא למכסה

[איש_ספר]

חוקר - הפתרון נראה ישר מאד. רק שלא כ"כ נח המיקום של שחיטה במעגל כאן.
אחדשפ'- כפתור ופרח ! ושיעור הדברים לפי"ז השופך, במעגל וכו'.
דא עקא, שהלימוד מעגל מצאתי לפ"ש רק ברמב"ם, שהראב"ן לא השתמש בו מעולם.
ותודה רבה לכל המגיבים שתרמו מדבריהם.

[אחשדרפנטובסקי]

חוקר - הפתרון נראה ישר מאד. רק שלא כ"כ נח המיקום של שחיטה במעגל כאן.
אחדשפ'- כפתור ופרח ! ושיעור הדברים לפי"ז השופך, במעגל וכו'.
דא עקא, שהלימוד מעגל מצאתי לפ"ש רק ברמב"ם, שהראב"ן לא השתמש בו מעולם.
ותודה רבה לכל המגיבים שתרמו מדבריהם.

אפשר ואולי ראוי ביותר לפרש כמו שפירש אוצר החכמה למעלה, השופך, דהיינו צריך שישחוט על גבי עפר ועפר היינו "מעגל"
אבל אינו מוכרח.

[גוראריה]

אולי 'במעגל' השורש הוא מל' מהירות?
אני מנסה לחשוב כיוונים מה יכולה להיות הכוונה לפי"ז
צריך גם לבדוק מה רמת הקיצורים בחרוזים אלו כי אולי הכוונה שהשוחט במעגל [בעגלא] יכסה. וקיצר והשמיט המילה 'יכסה'