ולהיות התלמידים מזדנדזין בהבנתו

[יצא מפי]

נתקלתי בספר החשוב עמ"ס נדה 'חכמת בצלאל' (=פתחי נדה, כשמו האמיתי של הספר, כפי שקראו המחבר, ומש/ום מה החליט הרי"ל מימון לשנות את שם הספר לחכמב"צ היות וראה בכך את חכמתו הגדולה של רבי בצלאל, וכבר צווחו על זה, וראוי למוה"ק לתקנו) ושם בעמוד תשנט' כתב בתו"ד "עיין מ"ש מהרש"א, ולהיות התלמידים מזדנדזין בהבנתו ...
האם למישהו מושג על פשר מילה זו. היות ואני מזדנדזן בהבנתו.

[גוראריה]

נתקלתי בספר החשוב עמ"ס נדה 'חכמת בצלאל' (=פתחי נדה, כשמו האמיתי של הספר, כפי שקראו המחבר, ומש/ום מה החליט הרי"ל מימון לשנות את שם הספר לחכמב"צ היות וראה בכך את חכמתו הגדולה של רבי בצלאל, וכבר צווחו על זה, וראוי למוה"ק לתקנו) ושם בעמוד תשנט' כתב בתו"ד "עיין מ"ש מהרש"א, ולהיות התלמידים מזדנדזין בהבנתו ...
האם למישהו מושג על פשר מילה זו. היות ואני מזדנדזן בהבנתו.

חולין מח. וברש"י: מגמגמין
[אלא שספק יש לי אם זה ל' פועל או מתפעל, ואיך קורין בל' יחיד: מזדנזן או מזנדז]

[חוקר]

לפנינו בחולין שם הכתיב מעט שונה: מזדנזין (ד' פחות מכפי שהביא 'יוצא מפי')
עכ"פ ראשונים רבים גרסו כאן: מהנדזין, כי אנו מוצאים רבות בספריהם את הלשון והתלמידים מהנדזין בה, ובעקבותיהם כתבו כך גם אחרונים רבים, נסו לעשות חיפוש באוצר על "מהנדזין" ותראו כמה תוצאות תקבלו, המאירי במגן אבות ענין כ' גורס גם בחולין נ. במקום קא מחסם מהנדז.
וכל זה פירושו מסתפק משער, ומכאן הכינוי בערבית (ובעקבותיה בעברית) הנדסה לחכמת השיעור ראה ערוך השלם ערך הנדז שהאריך בזה.

[איש_ספר]

מימון שינה את השם לא בגלל שמצא שם את חכמתו של ר' בצלאל אלא בגלל שבאנינות דעתו לא מצא חן בעיניו השם פתחי נדה.
----
בזמנו נכתבה ביקורת על טור המאור, והיא התיחסה לחוברת הלכות חנוכה שהוציאו בתחילה. הביקורת כלל בין היתר תלונה הערות ארוכות ומיותרות, בין הדוגמאות שם, הראו שבב"ח כתוב 'מהנדזין בדבר', ועל דברי הב"ח יש הערה ארוכה בה הורצו כל השיטות למשמעות המילה. בה בשעה שהיא לשון מורגלת אצל הפוסקים.

[עשוי לנחת]

מימון שינה את השם לא בגלל שמצא שם את חכמתו של ר' בצלאל אלא בגלל שבאנינות דעתו לא מצא חן בעיניו השם פתחי נדה

http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=4&t=4949&p=50227&hilit=%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%AA+%D7%91%D7%A6%D7%9C%D7%90%D7%9C#p50227

[גוראריה]

לפנינו בחולין שם הכתיב מעט שונה: מזדנזין (ד' פחות מכפי שהביא 'יוצא מפי')
עכ"פ ראשונים רבים גרסו כאן: מהנדזין, כי אנו מוצאים רבות בספריהם את הלשון והתלמידים מהנדזין בה, ובעקבותיהם כתבו כך גם אחרונים רבים, נסו לעשות חיפוש באוצר על "מהנדזין" ותראו כמה תוצאות תקבלו, המאירי במגן אבות ענין כ' גורס גם בחולין נ. במקום קא מחסם מהנדז.
וכל זה פירושו מסתפק משער, ומכאן הכינוי בערבית (ובעקבותיה בעברית) הנדסה לחכמת השיעור ראה ערוך השלם ערך הנדז שהאריך בזה.

בב"ב סו"פ ספינה מופיע מהנדסי, וברשב"ם שפירושו מהלך לכאן ולכאן
ולכאוה שורשו לפי הרשב"ם מ'מהדס'

[חוקר]

בב"ב סו"פ ספינה מופיע מהנדסי, וברשב"ם שפירושו מהלך לכאן ולכאן
ולכאוה שורשו לפי הרשב"ם מ'מהדס'

וראה גם חידושי תלמיד הרשב"א והרא"ש ב"ק יז.
שאצלנו איתא: 'תרנגולין שהיו מהדסין'
ואצלם: מהנדסין

[מיללער]

לפנינו בחולין שם הכתיב מעט שונה: מזדנזין (ד' פחות מכפי שהביא 'יוצא מפי').

בערוך (ערך מזדנדזין) גרס בד' ובעל מוסיף הערוך מציין שבנוסחאות שלנו חסר הד'

[אלישיב ש]

מתוך הביקורת של פרופ' ליברמן על תוספות הערוך השלם של קרויס: