'כרך' על שום מה?

[חכם באשי]

בלשון חכמים 'כרך' הוא עיר גדולה ומרכזית (עי' רש"י, ערובין כא ע"ב, ד"ה 'כרכים'; מגילה ג ע"ב, ד"ה 'כרך'; כתובות קג ע"א, ד"ה 'עיירות', ועוד)
אך עדיין לא מצאתי מדוע אכן עיר גדולה נקראה 'כרך'.
עלה בדעתי, כי מפני שדרך ההגנה על עיר היה הקפתה בחומה, ובדרך כלל ביקשו להגן על עיר מרכזית, נמצא כי כל עיר מרכזית (=כרך) היתה חומה כרוכה סביבה. ועל שם כריכת החומה נקראה כל עיר גדולה בשם 'כרך' על אף שהיו כרכים שלא הוקפו חומה.
חיפשתי מקורות בענין, עד כמה שידי מגעת, ולא מצאתי מאומה. מישהו יכול לאשש/לפרוך את הדברים?

[אוצר החכמה]

ראה כאן

[איש שלום]

מצאתי

[יאיר]

ראה כאן

לטובת המעיינים:
"שאלה ב´ למה קוראין בעה"ק ירושלים תובב"א בלבד המגילה ביום ט"ו דוקא. ובשאר ערי אה"ק חברון שכם יפו צפת וכו´ קוראין גם בי"ד מספק. למה לא יש גם בירושלים הספק של מוקפת חומה מימות יהושע בן נון כמו בשארי העיירות שקוראין ביום י"ד וט"ו. )וביאור רחב בעניני ערי הארץ(: תשובה אמרינן. ריש מסכת מגילה כרכין המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קוראין בט"ו כפרים ועיירות גדולות קוראין בי"ד ע"כ: ערים גדולות ובצורות ת"א קירוין רברבין וכריכן: לדעתי שורש הדבר מלשון כרוך. סובב. שהחומה היא כורכת את העיר. ובזה היא שמורה ובצורה כדרך המבצרים. ואין הדבר תלוי בגדולה או בקטנה. כ"א שכל זמן שהיא מוקפת חומה נקראת כרך אף שהיא קטנה. וכן משמע מלשון המשנה ערכין ל"ב ע"א ואלו הן בתי ערי חומה ג´ מצרים של ב´ בתים. ומוכח שלשה בתים די להקרא עיר מוקפת חומה. כרך. וכל שאין לה חומה נקראת עיר. אף שהיא גדולה הרבה )עיר חומה הכונה שהיא כרך כאלו אמר עיר בצורה".
לפי"ז גם עיר קטנה שמוקפת חומה נקראת כרך ועיר גדולה שאינה מוקפת חומה נקראת עיר.
אך מ"מ יש מכאן ראיה שכל עיר שמוקפת חומה נקרת כרך על שם כריכת החומה.

[חכם באשי]

תודה לך, איש שלום.
(ואוצר, המקור שהבאת חשוב, אך אני צריך מקור קדום יותר, לפחות מתחילת האחרונים).
ביני לביני ערכתי בדיקה ומצאתי כי יונתן בן עוזיאל רגיל לתרגם ערים בצורות כ'כרך', כמו: מל"ב ג יט: "וְהִכִּיתֶם כָּל עִיר מִבְצָר", תרגומו: "ותמחון כל כרך תקיף"; ישעיה כה ב: "קִרְיָה בְצוּרָה", תרגומו: "כרך תקיף"; חבקוק א י: "הוּא לְכָל מִבְצָר יִשְׂחָק", תרגומו: "הוא לכל כרך תקיף מעיק". כיוצא בכך בתרגומים לספרי הכתובים: איוב כב כד: "וְשִׁית עַל עָפָר בָּצֶר", תרגומו: "ושוי על עפרא כרך תקיף"; שם לט כח: "עַל שֶׁן סֶלַע וּמְצוּדָה", תרגומו: "על כרך טיגר ומצדתא".
וכבר בתרגום אונקלוס יש כן.

[איש שלום]

ראה כאן

למה לילך רחוק?
http://www.otzar.org/aspcrops/24214_17_ ... 112011.asp

[חכם באשי]

עתה מצאתי, שבספר הערוך (ערך 'כרך') כתב המהדיר (קהוט) כן.
ועדיין אשמח לקבל מקורות קדומים, הכותבים את הענין במפורש.

[יאיר]

תודה לך, איש שלום.
(ואוצר, המקור שהבאת חשוב, אך אני צריך מקור קדום יותר, לפחות מתחילת האחרונים).
ביני לביני ערכתי בדיקה ומצאתי כי יונתן בן עוזיאל רגיל לתרגם ערים בצורות כ'כרך', כמו: מל"ב ג יט: "וְהִכִּיתֶם כָּל עִיר מִבְצָר", תרגומו: "ותמחון כל כרך תקיף"; ישעיה כה ב: "קִרְיָה בְצוּרָה", תרגומו: "כרך תקיף"; חבקוק א י: "הוּא לְכָל מִבְצָר יִשְׂחָק", תרגומו: "הוא לכל כרך תקיף מעיק". כיוצא בכך בתרגומים לספרי הכתובים: איוב כב כד: "וְשִׁית עַל עָפָר בָּצֶר", תרגומו: "ושוי על עפרא כרך תקיף"; שם לט כח: "עַל שֶׁן סֶלַע וּמְצוּדָה", תרגומו: "על כרך טיגר ומצדתא".
וכבר בתרגום אונקלוס יש כן.

http://www.otzar.org/aspcrops/22033_253 ... 112011.asp

[אוצר החכמה]

ראה כאן

למה לילך רחוק?
http://www.otzar.org/aspcrops/24214_17_ ... 112011.asp

צודק!

[י. אברהם]

המדריך המספיק לר' תנחום הירושלמי, ערך כרך

1.jpg (32.45 KiB) נצפה 1591 פעמים