האם בהלכות ס"ת יש פסול בכתיבה רצופה, כלומר שהרווח בין אותיות ובין מילים שוה?
שרידים לתופעה זו, ניתן לראות בכתיב התימני למילות שיוך, כגון "של", ועוד.
אוצר החכמה כתב:איני יודע לגבי הועוד אבל ביחס לשל בלשנים טוענים להפך שבעצם אין מילה כמו של ופירוש המילה שלי המופיעה בשיר השירים הוא ש לי כלומר שין השימוש למילה לי, ולכן צודקים התימנים שזו תמיד מילה אחת והשין והלמד משמשות כך זה שבח שליום השבעיע ולא של יום השביעי.
וזו מסתמא הייתה כוונת הגרב"ד פוברסקי שאין את המילה של במקרא וסרה מעליו קושיית הגרא"י צוקער ה' ירפאהו וייחייהו. (כפי שהובא כאן http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=4511&p=35176&#p34958
אוצר החכמה כתב:אני עדיין חושב שזה מוזר ביותר לומר על דבר שהוא מפורש בהלכה שפסול (ומדאורייתא) , שפעם לא היה כן, ולהמציא שבזמן שהכל שווה, אין פסול בדבר, (שדבר זה לא נובע כמובן מדברי הש"ך בעצמן) וכל זה משום שאולי נמצא בבעלי אסופות כויקיפדיה שלא מצאו רווחים אצל הגויים וודאי לך שתורתנו הקדושה לא נכתבה בדרך מעולה יותר ממה שכתבו הגויים.
אם יש לך טענות לפרש כן בדברי הראשונים (הזכרת מאמר חז"ל?) אדרבא הבא עדיך ויצדקו, אבל כך כל זה איננו שווה לי.
אגב, כמו שכבר העירו כאן במקום אחר ולגבי פרט אחר, ההבנה הפשוטה שלנו היהודים היא שלא המציאו את הכתב בזמן מן הזמנים אלא שאדם הראשון כחלק מחכמתו הרבה, גם ידע את עניין הכתיבה (שהרי אותיות התורה הם חלק מן התורה והחכמה האלוקית שידעה) והוא הנחילה לבניו אחריו.
בענין ראשונים כבר צוין כאן להק' הרמב"ן עה"ת, מה שהוא כותב, שלפני שניתנה תורה לישראל היתה כתובה באש שחורה ע"ג לבנה ללא פיסוק מילים, כך שניתן היה לקראה לפרשה בכל מיני דרכים (נותן שם דוגמה: בראשית ברא - בראש יתברא) ודרכים אלו הם (בין היתר?) הם צירופי שמות הק'.
יחיעם מלח הארץ כתב:ואגב, אדג
כמו שמובא הרי שכתב היתדות השומרי הוא כתב סמלים כמו ההירוגליפים הידועים ממצרים, ואם כן לא שייך בו בכלל פסיקים וכדו' בין מילה למילה כי כל אות אמורה לייצג מילה שלמה
יחיעם מלח הארץ כתב:כמו שמובא הרי שכתב היתדות השומרי הוא כתב סמלים כמו ההירוגליפים הידועים ממצרים, ואם כן לא שייך בו בכלל פסיקים וכדו' בין מילה למילה כי כל אות אמורה לייצג מילה שלמה, נמצא שלא כמו שכתבת על חריצים וכדו' בתחילת האשכול.
אוצר החכמה כתב:אגב, כמו שכבר העירו כאן במקום אחר ולגבי פרט אחר, ההבנה הפשוטה שלנו היהודים היא שלא המציאו את הכתב בזמן מן הזמנים אלא שאדם הראשון כחלק מחכמתו הרבה, גם ידע את עניין הכתיבה (שהרי אותיות התורה הם חלק מן התורה והחכמה האלוקית שידעה) והוא הנחילה לבניו אחריו.
.המהדיר כתב:מקופיא ממש, וכמובן הרבה יותר מוקדם מ"כמה מאות לפני הספירה", כל הנכנס למוזיאון לארכיאולוגיה מבחין בכתובות הירוגליפיים וכתובות בעלי כתב יתדות שאין ביניהם מרווחים.
עברו שנים, וצאצאי אדם הראשון שכחו את תורת סבם, ולא ידעו עוד קרוא וכתוב. עד שבאו נכדיהם והמציאו זאת בשנית. יש לכך פירכא?
אוצר החכמה כתב:עברו שנים, וצאצאי אדם הראשון שכחו את תורת סבם, ולא ידעו עוד קרוא וכתוב. עד שבאו נכדיהם והמציאו זאת בשנית. יש לכך פירכא?
אבל שם ועבר והאבות וצאצאיהם אחריהם לא שכחו, וכ"ש שתורת משה ניתנה ונכתבה באותו אופן, והלא זה היה הנושא.
מלבד זאת למה להניח דבר מוזר שכזה שנשכח עניין כ"כ חשוב, ואם תשאל על תחושת תהליך ההתפתחות, לענ"ד הרבה יותר מסתבר שכשנבללו השפות לא היה להם כתב לשפות החדשות, (כמובן שבימי משה רבינו היה לכל השבעים לשון כתב כמבואר שכתבו על האבנים כן) אבל דוברי לשון הקודש וודאי המשיכו לכתוב כפי שידעו קודם.
א. איני יודע לעניין מה פותח האשכול נצרך לסוגיא זו. אם לדון באופן דרשות חז"ל, שדרשו כאילו היו שני מילים מחוברות, אם לעניין דבר אחר. אני רק דנתי בעובדות: היה או לא היה מושג של כתיבת מילים בחיבור ללא הפסק. טענת שלא ייתכן, שהרי כך מסורה בידינו שכתב אדם הראשון, וזו היתה תשובתי.
כלבאשבוע כתב:אפשר שאין זה שייך לעניין בעיקרו אך ראיתי לציין את דברי רבינו הגר"א ז"ל ב'אדרת אליהו' עה"פ וימת שם משה.
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... 881&st=%22%u05d5%u05d9%u05de%u05ea+%u05e9%u05dd+%u05de%u05e9%u05d4%22
ולפי הנ"ל הרי שהתורה בטרם הבריאה וודאי שהיצה ללא רווחים.
אך כפי שכתבתי לעיל שאין זה שייך לפרשה.
מןהסתםלאהיהאמורלעבורהרבהזמןמאזשהומצאוהרווחיםועדשחדרולכלהשפותכיוןשמדוברבהמצאהשמקלהמאדאתהקריאה
יחיעם מלח הארץ כתב:נסו למשל לקרוא:מןהסתםלאהיהאמורלעבורהרבהזמןמאזשהומצאוהרווחיםועדשחדרולכלהשפותכיוןשמדוברבהמצאהשמקלהמאדאתהקריאה
לכן, אני ממשיך לחפש מידע ברור לכאן ולכאן, אין לי שום עדיפות לאימות של התיאוריה על פני הכחשתה
אך תגובות שאינן מפרות את הדיון אלא מנסות לעקר אותו בגלל שהוא סותר את המושכל הראשון, אין מקומן כאן לענ"ד
אולי אפשר לפתוח אשכול מיוחד 'הצעות ליעודו של הפורום' ולכתוב כהצעה ראשונה:
'יצוטטו רק טקסטים מספרי יסוד, או כאלו שאין בהם סנסציה כל עיקר ואפי' לא לפום ריהטא'
'דברים מוקשים ו/או מחודשים ישארו באמתחת הכותבים עד שימצאו להם פתרון מניח את הדעת'
את הכתב העברי העתיק היו כותבים מימין לשמאל. בין המילים לא היו מותירים רווח, ואף כאשר הסתיימה השורה באמצע התיבה היו ממשיכים אותה בשורה שלאחריה, כאשר לצורך סימון המילים הפרידו ביניהן על פי רוב בנקודה ("•"). לעתים, כדי לציין סיום משפט הוסיפו קו אנכי ("|") (כך במצבת מישע, למשל).
יחיעם מלח הארץ כתב:ויתכן שהעדיפו על האבנים לסמן רוח באמצעות נקודה כיון שהיה קשה בטכניקת החקיקה ליצור מרווחים מדוייקים וכך יכלו להיווצר טעויות
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 249 אורחים