יהודה בן יעקב כתב:יש לי ידיד שגם יש לו תחושה כזו, ומחמת כך התחיל ללמוד סוגיות בעיון גדול ובמשך זמן רב, עד שמסכם אותם הלכה למעשה בכל האופנים, ועי"ז זכה להוציא כמה ספרי 'דברות מרדכי'. בעיקר סוגיות שהוא מרגיש שאינם ברורות, ולא יצא עליהם ספר מקיף ומברר כל הצורך.
כעת במשך כ-שנה, למד הלכות ברכות התורה בעיון, ומתעתד להו"ל ספר על הלכות אלו. הספר היה אצל רבנים לצורך ביקורת והסכמות, והיה אמור לצאת לאור בימים אלו, בימים כתקונם.
תורה מפוארת כתב:יהודה בן יעקב כתב:יש לי ידיד שגם יש לו תחושה כזו, ומחמת כך התחיל ללמוד סוגיות בעיון גדול ובמשך זמן רב, עד שמסכם אותם הלכה למעשה בכל האופנים, ועי"ז זכה להוציא כמה ספרי 'דברות מרדכי'. בעיקר סוגיות שהוא מרגיש שאינם ברורות, ולא יצא עליהם ספר מקיף ומברר כל הצורך.
כעת במשך כ-שנה, למד הלכות ברכות התורה בעיון, ומתעתד להו"ל ספר על הלכות אלו. הספר היה אצל רבנים לצורך ביקורת והסכמות, והיה אמור לצאת לאור בימים אלו, בימים כתקונם.
נכון ביותר, לאחרונה התגלגל לידי ספר מכון לשבתך על הל' שבת, וכן ספר יבין שמועה על הל' שבת, ממש ספרים מתוקים שפשוט המחברים ביארו בטוט"ד ולעומק הפשט את דברי המחבר והמפרשים, הייתי מציע ללכת בכיון זה שדבר זה לחסר מאוד להבין את הפשט באמת ללא עיקומים, דוג' חיה לזה זה הספר 'נחלת משה' פשוט כזה ראה וקדש.
יהודה בן יעקב כתב:הגרב"צ פלמן לא חיבר ספר בשם 'נחלת משה', אלא בשם 'שלמי תודה', הוא היה רב בשכונת 'נחלת משה'.
יהודה בן יעקב כתב:יש לי ידיד . . זכה להוציא כמה ספרי 'דברות מרדכי' . .
גל של אגוזים כתב:בהל' נדה יש כ"כ הרבה ספרים
ותמחלו לי מכאן ולהבא למפרע אבל אני עוסק בה לע"ע בעיון ואחד מאלף לא מצאתי בבירור הסוגיות לאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא.
(ואדרבה אם אמצאהו אשמח מאד לקראתו).
.השוחט כתב:גל של אגוזים כתב:בהל' נדה יש כ"כ הרבה ספרים
ותמחלו לי מכאן ולהבא למפרע אבל אני עוסק בה לע"ע בעיון ואחד מאלף לא מצאתי בבירור הסוגיות לאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא.
(ואדרבה אם אמצאהו אשמח מאד לקראתו).
מהיותר קדמונים, עיקרי הד"ט. ספר נורא. ולמי שמוכן להתאמץ, חוות דעת כמובן.
כיונתי לספר מבן-זמננו ע"ד ספר נתיבות שלום-ריבית וכדו'
ממש לאחרונה מהרב הצעיר מנחת איש, 2 כרכים.
מעולם לא ראיתיו ונעיין בעזה"י [ראיתי שנמצא באוצר]
גם ספרי הגרמ"ש קליין שליט"א. אבל הוא מאד מאריך ונמצא מקיף רק חלק מהעניינים.
מן הסתם כונתך לס' שאילת משה והוא רק על וסתות ותלייה במכה
תורה מפוארת כתב:צודק, אבל בא נחליט שדנים פה יותר איזה סוג ספרים אנשים יותר לומדים ולא מי יעשה צורב צעיר שאכן דעתך צודקת, יתר מכן כ"א נמשך אחר מזגו לתחום מסוים, זה קצת מגוחך לומר לאחד שהוא עמקן שיעשה ספר בסגנון ביאור הפשט כשכל ראשו ומהלכו עובדים שונה רק 'למען שמו באהבה'
אשרי יושבי ביתך כתב:וכבר כתב כן מרן הגר"מ שטנרבוך שליט"א בהקדמת ספרו מועדים וזמנים, שכשבא לקמיה הרב מטשעבין זיע"א אמר לו: דע לך כלל בחיים, כי תמיד יהיו עוררין על הספר, למה כתבת כך ולא כך, מדוע הבאת דב"ז ולא דב"ז, ועליך להשיב לכולם: לא בשבילכם חובר החיבור, הוא חובר לאלו שכן נהנו ממנו, ולאלו שכן התעניינו בו (בהמשך אעלה תמונה מדברי הגר"מ בספרו).
הגיונות כתב:אשרי יושבי ביתך כתב:וכבר כתב כן מרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א בהקדמת ספרו מועדים וזמנים, שכשבא לקמיה הרב מטשעבין זיע"א אמר לו: דע לך כלל בחיים, כי תמיד יהיו עוררין על הספר, למה כתבת כך ולא כך, מדוע הבאת דב"ז ולא דב"ז, ועליך להשיב לכולם: לא בשבילכם חובר החיבור, הוא חובר לאלו שכן נהנו ממנו, ולאלו שכן התעניינו בו (בהמשך אעלה תמונה מדברי הגר"מ בספרו).
אם תוכל להפנות למ"מ מדויק, אודה לך
ישראל אליהו כתב:אולי תצביע כמה ספרים נכתבו בעיון אמיתי על: שבת? נדה? חו"מ? אבה"ע? או"ה? [לא ליקוטים, אלא חישוב שיטות הראשונים עד דכה, עם כל הס"ד בגמ', ודקדוקים בב"י והשו"ע].
ישראל אליהו כתב:אני מתכוין בסגנון העיון של החזו"א.
עני בן פחמא כתב:נשאלתי מבחור צעיר שעומד לקראת חיי האברכות, הוא רוצה בעז"ה ללמוד בהמשך החיים, אך מציקה לו נקודה אחת, חסר לו קצת סיפוק בלימוד, נכון אפשר לשבת בכולל חמישים שנה וללמוד ש"ס בעיון, אבל הוא מחפש לכתוב ספר שיהיה לו ביקוש בעולם, ובאמת כבר אין מה לכתוב אין נושא בתורה שלא כתבו, אדם לומד ב"ק ועל כל סוגיא יש עשרות אם לא מאוד אברכים, ר"מים וראשי ישיבות שכתבו על הסוגיות הללו, ואף אדם לא פותח את הספרים הללו, וגם בשאר מקצועות התורה יש ספרים כמעט על כל נושא.
וזה בעצם מביא לידי שאלה קשה, איזה נושא כיום יכול אדם לשבת ולהשקיע בו כדי שיוכל לכתוב ספר שיתלמד בעולם התורה ויהיו אנשים שיפתחו אותו?
הגיונות כתב:אשרי יושבי ביתך כתב:וכבר כתב כן מרן הגר"מ שטנרבוך שליט"א בהקדמת ספרו מועדים וזמנים, שכשבא לקמיה הרב מטשעבין זיע"א אמר לו: דע לך כלל בחיים, כי תמיד יהיו עוררין על הספר, למה כתבת כך ולא כך, מדוע הבאת דב"ז ולא דב"ז, ועליך להשיב לכולם: לא בשבילכם חובר החיבור, הוא חובר לאלו שכן נהנו ממנו, ולאלו שכן התעניינו בו (בהמשך אעלה תמונה מדברי הגר"מ בספרו).
אם תוכל להפנות למ"מ מדויק, אודה לך
עני בן פחמא כתב:אוהו, זה אכן רעיון טוב לכתוב ספר על כתיבת צפרניים בהלכה ובאגדה, האם מותר ביום חמישי, ידים ורגלים באותו יום, סדר הגזיזה, חיוב גזיזה בשבת (בה"ל ריש סי' שמ), ובאגדה מעוברת שעוברת מעל וכו', זורקן חסיד וכו', ממש רעיון נפלא לספר עיוני רב כרס.
ולגופן של דברים, אם נקח סוגיא ממוצעת במסכת קלאסית, למשל קרן תלושה, ישנם לא פחות מ50 ספרים שעסקו בנושא, וחרשו את הרשב"א מכל צד וגם את הברכ"ש, ואדם שלומד את הסוגיא גם בשפעם המאה מרגיש שאין מה לחדש בה, וכך גם בסוגיות במסכתות אחרות (אם כי קצת פחות). סבורני כי התועלת העיקרית שנשארה לנו היא סידור הדברים בצורה מסודרת וברורה, כמו הלכה ברורה, ארח"ש, בית דוד (הל' סוכה) וכיוצ"ב.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 365 אורחים