הספר 'חיי עולם נטע' לר' נתן נטע אולעווסקי

[דוב גרין]

באשכול סמוך הזכירו את הספר 'חיי עולם נטע' (מכון י-ם תשע"א) לר' נתן נטע אולעווסקי, והביאו שהגרח"ע שלל בחריפות את אחת מהוראותיו בענין גירות, והורה להשמיטו.
באמת יש בספר הנ"ל הרבה דברים מתמיהים, ראה 'נטע רבעי' ח"א סי' ל"ז בסופו (עמ' שט"ו) פירוש מוזר בהא דהקדיחה תבשילו מותר לגרשה.
וראה 'נטע רבעי' ח"א סי' ג' (עמ' שנ"ה) שמצדד לומר שהטעם שאסור לאכול לפני שמאכיל בהמתו הוא מפני שעיקר עבודת השדה ע"י הבהמה, ובזמנינו שיש מכונות נתבטל דין זה.
וב'נטע רבעי' ח"ב סי' מ"א הפריז על המדה. הוא 'פורך' פירוש חז"ל בפרשת חליצה, ומציע פירוש חדש בפסוק "כי ישבו אחים יחדו" –היינו: אחים השותפים ... והכל מתנהג בשותפות. עכ"ל. אבל במקרה רגיל אין זיקת ייבום. ומסיים שאף שהחולק על חז"ל כחולק על השכינה, מ"מ אפשר לעשות מזה סניף להיתירא [ובאותה תשובה עצמה (!)מקונן על הרבנים המתירים "לחפש היתירים לפוטרן מחליצה, אבל לפע"ד הם אורגין קורי עכביש בדברים של מה בכך]
והאחרון הככביד, מה שרצה להתיר כל העגונית בהיתר גורף, "אבל עכ"פ במדינתינו ס.ס.ס.ר. שתיכך בהיווסדה ניתן שיווי זכויות מוחלטי בעניני אזרחיות לכל הנשים... כלול גם בעניני תוה"ק, באופן, שכאשר פוגעין אח"כ באיזה אי השתוות... הרי הקידושין מתפקעין למפרע...גם ייבום וחליצה בכלל ע"כ.(עמ' תקע"ט).
וכתב בזה קונטרס גדול (סי' ל"ב) ואף שכתב כמ"פ "לע"ע זה רק לשקו"ט עד שנשמע חוו"ד רבותינו הגאונים שליט"א" הרי בסי' ל"ד ובסי' מ"ה סמך ע"ז להלכה ולמעשה.
אין ספק שאם היה מפרסם "היתירים" אלו בשעתו היה גורר בעקבותיו תגובה לא פחות חריפה ממה שקיבל ר' יוסף שפוצ'ניק מלאנדאן (ראה מאמרו המצויין של ר' איתם הנקין כאן)
וראה מש"כ בענין תליצה ע"י שליח (עמ' רכ"ד) דבזמנינו מצוה להקל "ובלבד שיהי' במסגרת תוה"ק, ומה שהי' נחשב לעון הן עתה זדונות נחשבים לזכויות". [לבסוף אוסר, אבל ראה הכותרת ל'נטע רבעי' ח"ב סי' מ"ג, ואולי הוא טעות.]
וראה גם עמ' קע"ה בהערה שאינו רוצה לשאול מאת הגאון הרוגוצ'ובי (במה שרצה לחדש דבזמנינו די לחכות חודש ומחצה אחר הגירושין ולא צריכים עוד לחכות ג' חדשי הבחנה) דהגאון הנ"ל "מחמת זהירותו וצדקתו מקיים חכמים הזהרו בדבריכם...ומחמת זה יחוסו לענינים כאלו הוא בשליליות ובקנאית יתירה [ראה סי' נ"ג ונ"ח] ע"כ.
ומאד יש להתפלא על מכון י-ם שהדפיסו בלי הבחנה, ובהקדמה כותב הר"י בוקסבוים שבחים גדולים על הקונטרס לתיקון עגונות – שכולו הולך וסובב על סברא הנ"ל של "שוויון" (דבר שאני מסופק אם הי' כן במציאות ואכ"מ).
האם ממשיכים בהדפסת שאר ספריו?

[שברי לוחות]

מכון ירושלים כבר הוציאו ממנו ספר ברך משה, מאורות נתן, ומאיר עיני ישראל, ורק דרשות הר"נ עדיין לא יצא לאור.

[דוב גרין]

מעניין אם צינזרו שאר ספריו, או גם בהם נמצאים סברות 'מחודשות' מעין אלה שהבאתי לעיל, שלפענ"ד גובלות אם הרפורמה.

[דוב גרין]

בעמ' רס"א מספר הנ"ל מנסה להוכיח בדחוקים גדולים שרב אחא בר יעקב, בסוגיא דפסחים כ"ט, לא התיר, בהו"א, חמצו של נכרי בתוך זמנו באכילה אלא בהנאה: "חס וחלילה, מעולם לא עלה על דעת ראב"י ... להתיר חמצו של נכרי באכילה בפסח מן התורה וישתקע הדבר ולא יאמר".

ומסיים: "הארכתי בכל זה, מפני שהראו לי בספר אחד מאפיקורס, שכתב שראב"י רצה להתיר חמצו של נכרי באכילה אף בפסח, וישתקעו הדברים".

ולא ידעתי על מה יצא הקצף, שהרי בתוס' על אתר (ד"ה בדין) כתבו "פירש"י מותר באכילה" ונחלקו בזה הבעה"מ וראב"ד על אתר, וכן נקטו בפירש"י כל האחרונים (פנ"י צל"ח)

[דוב גרין]

לכאורה הנדון בחזון למועד סי' ז' הוא על ספר חיי עולם נטע, והגאון שהוכיחו ע"ז היה הגרח"ע.

[בברכה המשולשת]

היה על זה מאמר באחד מכתבי העת (אולי קרית ספר של הספריה הלאומית)

[איש_ספר]

אשכול מעניין שנשאר קצת מיותם (אולי הרב בברכה יאתר את המאמר?)

הנה עוד ציטוט אופיני:

בסי' י הוא מאריך בדין קיפול טלית בשבת, שהראשונים הזהירו ע"ז. והוא מצרף כמה קולות ומסים להיתר ואז חותם ומליץ "אל תזכור לנו עוונות ראשונים" ומפרש לפי דרכו...

אל.jpg (14.28 KiB) נצפה 3000 פעמים

[הגהמ]

התכווצתי בקראי התקפותיו (המוצדקות אולי כשלעצמן) של הר' דוב גרין. הן אמת שבספר נמצאות המצאות מחודשות ורחוקות ממסלול החשיבה הרגילה, אבל באותה מידה, ואולי אף יותר, ניכרת היטיב גודל יראתו של המחבר ומסירת נפשו לתורה. חלילה וחס להשוות בינו לבין רפורמים. חידושיו וקולותיו של המחבר אינם נובעים מחוסר הערכה לתורה ולדת ח"ו, אלא מאילוץ תנאים קשים ומרים בדור של שמד שמכעט לא ניצל ממנו שריד ופליט כידוע לכל בר בי רב. ועוד גורם מכריע, אמות המדה שחכמים וסופרים אחרים נשענים עליהם לכוון את ההלכה לתלמיה, כמו ספרים ובתי מדרש, רבנים ותלמידים, פלפול חברים ודיבוק חברים המנעימים זא"ז בהלכה וכדו', ואפילו נייר וכלי כתיבה, לגמרי היו חסרים להמחבר בארץ ציה ובמדבר שממה שבו חי ופעל ושקד על התורה במסירות נפש במדדים שקשה לנו להשיגם. אם לפעמים נטה ר' נטע קו אפוא, אל לנו להתריס נגדו, אלא אדרבה ראוי לנו לעמוד בהשתאות מול מסירות נפשו העצומה לתורה ולהזכיר שמו בסילודין.

[בברכה המשולשת]

אשכול מעניין שנשאר קצת מיותם (אולי הרב בברכה יאתר את המאמר?)

הנה עוד ציטוט אופיני:

בסי' י הוא מאריך בדין קיפול טלית בשבת, שהראשונים הזהירו ע"ז. והוא מצרף כמה קולות ומסים להיתר ואז חותם ומליץ "אל תזכור לנו עוונות ראשונים" ומפרש לפי דרכו...

אל.jpg

לצערי הרב-, לא עלה בידי לאתר את המאמר, לא אז ולא עתה.
למיטב זכרוני המאמר עסק בדרכי הנהגתו התורנית של מרן רבן של כל בני הגולה הגרח"ע זצ"ל, ביחס לפרסום תשובות שעלולות לגרום למכשול.

[הגהמ]

תמונת המחבר מתוך כתבה בעלון USSR שהופץ בשנות הששים מטעם הרוסיים למטרת תעמולה (ועוררה בשעתו מחאה נמרצת מצד הסנטור מניו יארק מר יעקב יעבץ, ראה כאן)