מה שנכון נכון כתב:בראשית קסט, א.
וזה לשון הזוה"ק שם:
"הדא הוא דכתיב הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אותו פן יבא והכני אם על בנים,
מכאן מאן דצלי צלותיה דבעי לפרשא מלוי כדקא יאות, הצילני נא, ואי תימא דהא שזבת לי מלבן, מיד אחי, ואי תימא קריבין אוחרנין סתם אחין אקרון, מיד עשו, מאי טעמא בגין לפרשא מלה כדקא יאות, ואי תימא אנא אמאי אצטריך כי ירא אנכי אותו פן יבא והכני,
בגין לאשתמודעא מלה לעילא ולפרשא לה כדקא יאות ולא יסתים מלה".
ותרגומו: "זהו שכתוב, הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אותו פן יבוא והכני אם על בנים. מכאן מי שמתפלל תפילתו, שצריך לפרש דבריו כראוי. הצילני נא. ואם תאמר שהרי הצלתני מלבן – מיד אחי. ואם תאמר קרובים אחרים סתם נקראים אחרים – מיד עשו. מה הטעם, בשביל לפרש הדבר כראוי. ואם תאמר, אני למה אצטרך – כי ירא אנכי אותו פן יבוא והכני. כדי להודע דבר למעלה ולפרשו כראוי, ולא יסתיר הדבר", עכ"ל.
ויש לשאול, מה באמת ביאור הדבר, הא כלפי שמיא גליא היטב מה כוונת המתפלל, ולמה באמת המתפלל צריך שיפרש דבריו כראוי.האם הוא מדין עומד לפני המלך, שאין זה דרך ארץ לבוא למלך עם בקשה קצרה (הגם שיודע מה בקשתו) - ולכן צריך שיפרש דבריו - ?
[ובדרך אגב יש לעורר ממשה רבינו ע"ה, שהתפלל בקוצר אמריו: "א-ל נא רפא נא לה", וצ"ת.
ומצאתי כעת באוה"ח (שמות ח, ח) שכתב בתפילת מרע"ה על הצפרדעים כדברי הזוה"ק - דצ' לפרש תפילתו, וצ"ע]