ידוע המעשה על האבני נזר בשבועות, כמדו' שהובא בפורום במק"א.
במק"א בפורום הובאו דברי הגרי"ח סופר שליט"א (ובמגד"ל יש עוד כיו"ב):
זוכר אני שראיתי בספר אחד ולדאבוני נשכח ממני שם הספר (ואחזיק טוב למי שיחזיר לי אבדתי, ואולי נמצא כן בספר בן יהוידע של רבינו יוסף חיים בעל בן איש חי, או באחד מספריו) שרבינו האר"י אמר וגילה שזכה למה שזכה כיון שהיה מתאמץ ומשתדל מאוד ללמוד בזמנים שאין בהם ריבוי לימוד תורה, כמו ביום ששי אחר הצהרים, או ביום שבת ומוצאי שבת וימי חול המועד [ובזמנינו "בין הזמנים"...] וכיוצא בזה אמרו בירושלמי ברכות (פ"י ס"ח ע"א) תני רבי שמעון בן יוחאי אומר אם ראית את הבריות שנתייאשו ידיהן מן התורה מאד עמוד והתחזק בה ואתה מקבל שכר כולם. מאי טעמא הפרו תורתך עת לעשות לה'", ועיין בדברי רבינו יונה ז"ל אבות פ"ה על השנה בא אברהם ונטל שכר כולם.
בספר דברי ישעיה חשין (בחלק הזכרונות בסופו, עמוד י), נכתב על הגאון רבי אברהם חיים חשין זצ"ל,
ביחוד היה שוקד על התורה בשעות הטרודות, כגון בערבי שבתות וחג לאחר חצות היום, עת שכולם טרודים ועסוקים ואינם מתפנים ללמוד. והיה הוא דואג לבל יחסר העולם תורה, והיה ממלא את החלל בתורתו הוא, שהתגברה אז ביתר שאת. כך היה נוהג בשעות המנוחה, כגון שעת הצהרים.