לפו"ר ל"מ לאשכול בנושא.
בפניא שתא דאתא, בה יכונו שיעורי בקיאות לתלמידים בני ישי"ק, רצוני להעמיד דברים על דיוק - לצורך מסירת השיעור, לבאר עניין הבקיאות הנפרד מהעיון. למרות כמ"פ שנדברתי בזה, עוד לא הושם בפי ההגדרה המדויקת - מהות חילוק שבין העיון לבקיאות. ליתר דיוק: כלפי מה מתבטא, ויוצא דופן - סדר הבקיאות, מהעיון.
כפי הנראה במסירת שיעור הבקיאות - פני שניהם מהלך אחד סובבים. היינו, הבנת הגפ"ת בפשט ברור, בהוספת ביאורים מרבותינו מפרשי הגמ'. פשיטא לן שאין החילוק הוא בריבוי ומיעוט המפרשים, כאשר ב'עיון' מתמקדים אף בבירות שיטת הרמב"ם בסוגיא, שאינה נצרכת לעצם הסוגיא, וב'בקיאות' על שלב זה יעבורו. החילוק הוא מהותי וטעון גדר ברור.
ידועים דברי רבינו הגדול מרן הרב שך זצ"ל שאינו מכיר לחלק בין העיון לבקיאות, ואין הבקיאות ראויה לשמה, ובכ"ז שאלתי בפי, דכפי ראותי בשטח, נראה שנכנס בישיבות חילוק משמעותי בינותם, וא"כ מה הוא.
זקוק [בזמן הקצר שנותר] לביאור בהיר בנושא, היינו - מאמר, הדרכה בהירה, ברור מקיף - ושלא מקיף, ואף ידיעות, רשומות, הדרכות והנהגות מרבותינו זיע"א, שיחות, ובפרט - לשונות גדו"י רבותינו ראשי הישיבות זיע"א בנושא.
אשמח גם להסברי החברים דפה, ולכל הגיג ותוספת.
[תוקן הנוסח]