דוחה אותו בקש-ביאור

[נאשער]

רש"י הביא במעשה תמר ויהודה שיהודה היה דוחה את תמר בקש כי לא רצה לתתה לשלה, מהו הביאור 'בקש'.
להשערה בעלמא חשבתי שהוא תחליף למלה 'קל', הרי קש הוא דבר קל מאוד, וכוונת הדברים הוא שבדבר קל כקש הוא דוחה אותה.
ידוע על עוד שהביאו לשון זה?

[קלונימוס הזקן]

להלן נראה שזה לא לגמרי פשוט, ואיני יודע מה הפירוש המדוייק:

במתני' ע"ז מ"ד ב': שאל פרוקלוס בן פלוספוס את ר"ג בעכו שהיה רוחץ במרחץ של אפרודיטי אמר ליה כתוב בתורתכם +דברים יג+ לא ידבק בידך מאומה מן החרם מפני מה אתה רוחץ במרחץ של אפרודיטי אמר לו אין משיבין במרחץ וכשיצא אמר לו אני לא באתי בגבולה היא באה בגבולי אין אומרים נעשה מרחץ נוי לאפרודיטי אלא אומר נעשה אפרודיטי נוי למרחץ.
ובגמ' שם א"ר חמא בר יוסף ברבי א"ר אושעיא תשובה גנובה השיבו ר"ג לאותו הגמון ואני אומר אינה גנובה כו' ופרש"י גנובה, כלומר דחהו בקש. ובריטב"א שם סירב בזה לפי מה ששקו"ט בגמ' שם ויש צד דאמר לו חומרא יותר מן הדין 'וכי הא לא קרינן ליה דחיה בקש'.


ולפי הפירוש הפשוט, אין טענת הריטב"א מובנת.

[צh33]

אם לא שכחתי מאז שבת קודש כמדומה שצריך לעיין במפרשי רשי על אתר בחומש עם היא פירושים

[איש אשכולות]

רש"י הביא במעשה תמר ויהודה שיהודה היה דוחה את תמר בקש כי לא רצה לתתה לשלה, מהו הביאור 'בקש'.
להשערה בעלמא חשבתי שהוא תחליף למלה 'קל', הרי קש הוא דבר קל מאוד, וכוונת הדברים הוא שבדבר קל כקש הוא דוחה אותה.
ידוע על עוד שהביאו לשון זה?

חולין כז, ב.
ועוד שאלו, כתוב אחד אומר: +בראשית א'+ ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף, אלמא ממיא איברו, וכתיב: +בראשית ב'+ ויצר ה' אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים, אלמא מארעא איברו! אמר לו: מן הרקק נבראו. ראה תלמידיו מסתכלים זה בזה, אמר להם: קשה בעיניכם שדחיתי את אויבי בקש, מן המים נבראו, ולמה הביאן אל האדם? לקרות להן שם. ויש אומרים: בלשון אחר אמר לאותו הגמון, ובלשון הראשון אמר להן לתלמידיו, משום דכתיב על ויצר.

[חיים]

ולפי הפירוש הפשוט, אין טענת הריטב"א מובנת.

הפירוש הפשוט הוא שפטר אותו בתשובה קלושה שאין בה ממש.
למה אין טענת הריטב"א מובנת. לא הצלחתי להבין מהציטוט (ולעיין בפנים אני מתעצל).

[יאיר]

במשל דחה (כמו דחף) בדבר רך.
(ממס' אתרים:
1.נפטר ממישהו בתירוץ סתמי וקלוש.
2.דחה אותו בתירוצים תפלים, קלושים.
3.פָּטַר בִּתְשׁוּבָה שֶׁאֵין בָּהּ מַמָּשׁ, תֵּרֵץ בְּנִמּוּק קָלוּשׁ.)