דהיינו, קו ונקודה תחתיו.וציורא דילי' כגוונא דא איהי דיוקנא דקמ"ץ, דאיהו ניצוץ ורקיע
לבי במערב כתב:תקו"ז טו, ב:דהיינו, קו ונקודה תחתיו.וציורא דילי' כגוונא דא איהי דיוקנא דקמ"ץ, דאיהו ניצוץ ורקיע
ופשוט, שמפאת מגבלות דפוסי העופרת מן ההכרח הי' להוסיף קו המחבר ביניהם.
תלמיד-חכמים כתב:האבן עזרא כותב באחד מספריו הדקדוקיים, שהטעם שהקמץ מורכב מפתח ונקודה תחתיו, הוא לרמוז לצורת ההגייה הנכונה של הקמץ - מורכב מפתח וחולם, הקו רומז לפתח והנקודה לחולם.
וצורת הגייה זו נשתמרה אצל כמה מעדות הספרדים, כמו העיראקים ועוד (יש הדגמה של משה חבושה לזה בדיסקים שלו שבהם מלמד הגייה נכונה).
ארזי ביתר כתב:יש בתורת הגימטריה, חישוב גם לניקוד. כל נקודה נספרת כאות י' - דהיינו 10. כל קו נספר כאות ו' - דהיינו 6. קמץ נחשב כקו עם נקודה - דהיינו 16.
אבא יודן כתב:סוף סוף, מתי נתווסף הקו האנכי? ועל ידי מי? ושומרי המסורת למה לא היכו על קדקדו?
לארץ ולדרים כתב:יש משמעות לעניין הזה?
תבא כתב:אבא יודן כתב:סוף סוף, מתי נתווסף הקו האנכי? ועל ידי מי? ושומרי המסורת למה לא היכו על קדקדו?
כל הדיון קצת צ"ע כי תוכל גם לשאול על האות א' שהיא מורכבת מו' שיש י' על גבה וי' תחתיה,
וכמובן אין זאת אלא בכתב סת"ם, ולא בכתב המרובע [שכל הדיון כאן מתנהל באמצעותו], האם יש בזה שינוי מן המסורת?
תלמיד-חכמים כתב:תבא כתב:אבא יודן כתב:סוף סוף, מתי נתווסף הקו האנכי? ועל ידי מי? ושומרי המסורת למה לא היכו על קדקדו?
כל הדיון קצת צ"ע כי תוכל גם לשאול על האות א' שהיא מורכבת מו' שיש י' על גבה וי' תחתיה,
וכמובן אין זאת אלא בכתב סת"ם, ולא בכתב המרובע [שכל הדיון כאן מתנהל באמצעותו], האם יש בזה שינוי מן המסורת?
גם בכתב המרובע א' מורכבת מי' ו' י'. אין הבדל בין כתב סת"ם לכתב מרובע שלנו, שניהם נקראים אשורי.
תבא כתב:תלמיד-חכמים כתב:תבא כתב:אבא יודן כתב:סוף סוף, מתי נתווסף הקו האנכי? ועל ידי מי? ושומרי המסורת למה לא היכו על קדקדו?
כל הדיון קצת צ"ע כי תוכל גם לשאול על האות א' שהיא מורכבת מו' שיש י' על גבה וי' תחתיה,
וכמובן אין זאת אלא בכתב סת"ם, ולא בכתב המרובע [שכל הדיון כאן מתנהל באמצעותו], האם יש בזה שינוי מן המסורת?
גם בכתב המרובע א' מורכבת מי' ו' י'. אין הבדל בין כתב סת"ם לכתב מרובע שלנו, שניהם נקראים אשורי.
ומי שכותב ר"ל בכתב רש"י או כתב יד יש להכותו על קדקדו?
יאיר אתמר כתב:ר"י לויפר כתב על זה (וכמדו' גם נידון במכתבי הגרדצ"ה ובעל מעייני אג"ם, וכבר צויין אצל דוד ילין, הכתב והנקוד)
.
יאיר אתמר כתב:ילין עמ' 74 הע' 1 (אין לי סרוק): בכתבי היד הקדמונים בא הקמץ בצורת פתח ונקֻדה תחתיו באמצעו, אך בהמשך הזמן נדבקה הנקודה אל הקו.
הצורה הזו מופיע עדיין בדפוסים הקדומים, כמו החומשים בולוניה רמב, אישאר רנ.
ראה גם מה שהביא פרופ' שפיגל בספרו עמודים - בשערי הדפוס, עמ' 413, מן 'יואל פרידברג, נקודת הכסף בצלמנו כדמותנו, ירושלים תשנט'. (אם יש למישהו ספר זה, אשמח לקבלו.)
יאיר אתמר כתב:ילין עמ' 74 הע' 1 (אין לי סרוק): בכתבי היד הקדמונים בא הקמץ בצורת פתח ונקֻדה תחתיו באמצעו, אך בהמשך הזמן נדבקה הנקודה אל הקו.
הצורה הזו מופיע עדיין בדפוסים הקדומים, כמו החומשים בולוניה רמב, אישאר רנ.
ראה גם מה שהביא פרופ' שפיגל בספרו עמודים - בשערי הדפוס, עמ' 413, מן 'יואל פרידברג, נקודת הכסף בצלמנו כדמותנו, ירושלים תשנט'. (אם יש למישהו ספר זה, אשמח לקבלו.)
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 148 אורחים