מילתא דתמיהא בהערת ר"ש שפיגל על דרך עץ החיים למהר"י אלאשקר

[סליחות]

הלכה פסוקה בשו"ע או"ח סי' י:
ההלכה: הכנפים צריך שיהיו מרובעות ולא שיהיו עגולות.
הסיבה: עיגול לא נקרא כנף (משנ"ב).
המקור: ספרי כי תצא פיס' רל"ד: ... לפי שאינם מרובעים.

בספר דרך עץ החיים למהר"י אלאשקר עמ' 31:
"אם יש לה ארבע כנפות נקראת כסות, אם אין לה ארבע כנפות אינה נקראת כסות".

ר"ש שפיגל שם, ביקש להגיה את הנוסח ועל סמך כך כתב בהערה 71 שלדעת מהר"י אלאשקר מ"ש בספרי "לפי שאינם מרובעים" פירושו שאין להם ארבע כנפות, בניגוד לפירוש המקובל שמדובר בכנף מרובע. יוצא לכאורה שלפי מהרי"א יש חובה בציצית גם בעיגול, בניגוד למקובל. או לכל הפחות, שמפרש את הספרי בניגוד למקובל.

אם קבלה - נקבל, ואם לדין - יש תשובה!
מהרי"א לא כתב דבר כזה בפירוש, אז למה היה צריך להגיה את דבריו ולגרום לו להיות יוצא מן הכלל בהבנת הספרי?
האם מצינו לשיטה זו אח ורע?

בבית יוסף שם:

כתב רבינו הגדול מהר"י אבוהב ז"ל: אלו הארבע כנפים, לדברי הכל צריך שיהיו מרובעות, לא שיהיו עגולות. וכן כתוב בעיטור. וזה לשון ספרי: כסותך – פרט לתיג"א, לתיכל"א, לתיפלטתי"ן, לפי שאינן מרובעות, כעין מחשי"א ואלגיפר"א שהן עגולים ואין להם קרנות.

בית המדרש.png (206.51 KiB) נצפה 548 פעמים

ועיין במקור חיים לרד"ה (ח"א עמ' 94):

בית המדרש.png (98.35 KiB) נצפה 548 פעמים

[רציני]

לשון השיעורים וכתבים מנחות (להראי"ש גריינמן עמוד לא): ואמנם ממקור ההלכה בספרי אין הכרח לקרן עגולה דמתפרש שהבגדים עגולים ואין להם כנף או ככתונת ומכנסים דהא לא קתני עגולים אלא לפי שאינם מרובעים וסתמא לא מיירי במרובע שהקרן עגולה דההוא טלית מרובע מיקרי ואנן דיינינן בבגד שבכללותו מרובע אלא שהקרן עגולה והב"י בשם העיטור הביא סוגי בגדים שהם עגולים ואין להם קרנות ומתפרש שפיר שהבגד עגול ואין קצה שראוי לקרותו כנף אבל אכתי כנף מעוגל לא שמענו מ"מ כיון דבמרובע מיירי צריך ראי' דה"ה עגול. עכ"ל.
יש להוסיף שאם אין ראיה מהספרי מובן למה הבאר הגולה לא ציין למקור הלכה זאת "ספרי".
בעליות אליהו הערה פב כתב בשם הגר"א על התיקונים ואמרו בספרי הכנף למעוטי עיגולא. ע"כ. ומעניין אם היה לו גירסא כזאת בספרי.

[סליחות]

לשון השיעורים וכתבים מנחות (להראי"ש גריינמן עמוד לא): ואמנם ממקור ההלכה בספרי אין הכרח לקרן עגולה דמתפרש שהבגדים עגולים ואין להם כנף או ככתונת ומכנסים דהא לא קתני עגולים אלא לפי שאינם מרובעים וסתמא לא מיירי במרובע שהקרן עגולה דההוא טלית מרובע מיקרי ואנן דיינינן בבגד שבכללותו מרובע אלא שהקרן עגולה והב"י בשם העיטור הביא סוגי בגדים שהם עגולים ואין להם קרנות ומתפרש שפיר שהבגד עגול ואין קצה שראוי לקרותו כנף אבל אכתי כנף מעוגל לא שמענו מ"מ כיון דבמרובע מיירי צריך ראי' דה"ה עגול. עכ"ל.
יש להוסיף שאם אין ראיה מהספרי מובן למה הבאר הגולה לא ציין למקור הלכה זאת "ספרי".
בעליות אליהו הערה פב כתב בשם הגר"א על התיקונים ואמרו בספרי הכנף למעוטי עיגולא. ע"כ. ומעניין אם היה לו גירסא כזאת בספרי.

א. ראיתי את דברי הראי"ש לפני שהעליתי את הדברים לכאן, ומהיכא תיתי שמקורו לא מהגהת ר"ש שפיגל? (או מאדם אחר שראה את זה וחשב שכך באמת דעתו של ר"י אלאשקר) זה חידוש שאין לו אח ורע מפורש בראשונים או באחרונים, ולמעשה אף נגד הפירוש המקובל בכל הראשונים והאחרונים, כך שסביר להניח שאף ר"י אלאשקר סבר כך.

נזכיר את דברי הב"י שאף אחד לא השיג עליהם:

כתב רבינו הגדול מהר"י אבוהב ז"ל: אלו הארבע כנפים, לדברי הכל צריך שיהיו מרובעות, לא שיהיו עגולות. וכן כתוב בעיטור. וזה לשון ספרי: כסותך – פרט לתיג"א, לתיכל"א, לתיפלטתי"ן, לפי שאינן מרובעות, כעין מחשי"א ואלגיפר"א שהן עגולים ואין להם קרנות.

ב. גירסת הגר"א על ה'ספרי' גלויה לכל (באוצר בתוך ספרי עם פי' ר' הלל): 'לפי שאינן מרובעים', וברור שמ"ש בעליות אליהו הוא פירושו ולא גירסתו בספרי. ואם לא די בכך, הדברים מפורשים בביאור הגר"א על שו"ע או"ח סי' י' סעיף ט: "הכנפים צריך שיהיו מרובעות ולא שיהיו עגולות". ובביאור הגר"א: "הכנפים כו'. בספרי כסותך פרט לתיכא לתיכלתא לתיפלטתין לתקרקין לבורסין לבורדסין לפי שאינן מרובעים", הרי שהביא המקור לכך מספרי בפירוש.

[רציני]

א. ראיתי את דברי הראי"ש לפני שהעליתי את הדברים לכאן, ומהיכא תיתי שמקורו לא מהגהת ר"ש שפיגל? (או מאדם אחר שראה את זה וחשב שכך באמת דעתו של ר"י אלאשקר) זה חידוש שאין לו אח ורע מפורש בראשונים או באחרונים, ולמעשה אף נגד הפירוש המקובל בכל הראשונים והאחרונים, כך שסביר להניח שאף ר"י אלאשקר סבר כך.

ב. גירסת הגר"א על ה'ספרי' גלויה לכל (באוצר בתוך ספרי עם פי' ר' הלל): 'לפי שאינן מרובעים', וברור שמ"ש בעליות אליהו הוא פירושו ולא גירסתו בספרי. ואם לא די בכך, הדברים מפורשים בביאור הגר"א על שו"ע או"ח סי' י' סעיף ט: "הכנפים צריך שיהיו מרובעות ולא שיהיו עגולות". ובביאור הגר"א: "הכנפים כו'. בספרי כסותך פרט לתיכא לתיכלתא לתיפלטתין לתקרקין לבורסין לבורדסין לפי שאינן מרובעים", הרי שהביא המקור לכך מספרי בפירוש.

בעניין דברי הראי"ש. לא שהוא מקור לדברי הר"ש שפיגל או להיפך. אלא שמה שהוא כותב זה קושיא שלכאורה מה שציינו בשם הסיפרי אין ראיה משם. ואם נמצא מקור באיזה שהוא מקום שיסביר את דברי הסיפרי לא כך יהיה ניחא טפי. אבל לכן אולי ניחא מה שכמה אחרונים לא ציינו את המקור להלכה זו לסיפרי.
בעניין גירסת הגר"א אם הגירסא היא כדברי ביאור הגר"א אז נופלת הראיה שכנף זה מרובע והוא בעליות אליהו רוצה להוכיח שכנף זה מרובע אלא צריך לומר שהיה לו גירסא שממעטת מ"כנף" והראשון שהתחיל עם נוסח כזה הוא הלבוש שכתב שכנף ממעט עגול עיין באחרונים שציינו את זה ולכאורה זה לא מוכרח שמהמילה "כנף" הפירוש שזה עגול עיין לדוגמא במר וקציעא שמשמע מדבריו שהמילה כנף לא ממעטת עגול ושייך כנף עגול.
אין בהערתי זו כוונה לתרץ את הר"ש שפיגל שגם ככה סובר המהר"י אלאשקר, שבזה לא נכנסתי, אלא בעצם ביאור הסיפרי.
ואפשר לומר או שיש כמה גירסאות בסיפרי או שהאחרונים לא הסכימו עם הראיה מהספרי והביאו מקור אחר משלהם.