סכינים מלוטשים - מה הסיפור בדיוק?

[בר ששת]

מן הדברים הראשונים שהיו עומדים בין החסידים לבין החולקים עליהם, הוא נושא הסכינים-המלוטשים. איזכורים לעניין, מצויים פה ושם בכתבי אותם דורות. (לי זכורים דברים שכתב בהקדמת ספר התניא, שמגדיר את החסידים ששוחטים הם בסכינים מלוטשים).

הייתי שמח להעמיק ידיעה - או לקבל מראה מקום מאריך ומפרט - על כל עניין הפולמוס הזה.
מה היתה דעת הצד שכנגד, ומה עילה ראו להיתפס בה?

(כבר מזמן, לא עלה נושא חסידי-מתנגדי. הגיע הזמן...)

[תוכן]

כיום כולם משתמשים בסכינים מלוטשים. היינו שהלהב מחודד משני הצדדים ולא רק מצד אחד.

[עמקן]

ערוך השולחן יורה דעה הלכות שחיטה סימן יח סעיף יז
ואמת שבילדותנו שמענו וכן ראינו בספרים שבערך שני דורות מקודם היתה מחלוקת גדולה בין חכמי ישראל בדבר העמדת הסכין שאלו היו מעמידים את חוד הסכין דק וחד למאד ואלו היו מעמידים עב קצת וחלק למאד ולא היה חד הרבה ושני הצדדים העמידו דבריהם שעיקר הבדיקה צריך להיות כן ויש שהיו פורשים מאכילת בשר לפי העמדת צד שכנגדם ובאמת מדינא אין לפסול לא העמדת אלו ולא העמדת אלו ושניהם דברי אלהים חיים המה כאשר נצטוינו מפי משה רבינו עליו השלום מפי הגבורה האמנם עכשיו אין שום הפרש בין מדינה למדינה וכל השוחטים שבכל המדינות העמדתם שוה בעיקר החדוד והחליקה:

[הבונה]

עמקן
האם יתכן שהמצאת הפלדה היא שגרמה להשקטת המחלוקת, כיון שאיפשרה סכין גם חדוד וגם חלק ביותר?

[מעיין]

משו"ת הגרש"ז

סימן ז
תשובת שאלה נידון סכינים מלוטשים ותוכן הענין בקצרה יען כי הנה רוב השוחטים בסכינים שאינן מלוטשים המומחים משחיזין הסכין להיות חדה הרבה ואזי אינה חלקה כל כך וטעמם ונימוקם עמם שאם תהא חלקה לא תהא חדה כל כך (וכמשמעות לשון הרמב"ם וש"ע סי' י"ח סעיף ז') וקרוב לידי דרסה אם לא יוליך ויביא הרבה מאד כמשמעות לשון הגמרא וש"ע שם אפילו כל היום כולו כו' ואף שכל היום כולו היא גוזמא מ"מ משמע ודאי שצריך להוליך ולהביא הרבה מאד להנצל מחשש דרסה ואזי אפשר לבא לידי שהייה בבהמה כמ"ש רמ"א לכך בחרו המומחים לעצמן דרך ישרה יותר להשחיזה ולהעמידה חדה ולא חלקה ואף שהיא קרובה להיות כסאסאה הרי אמרו בגמרא מאן יהיב לן מבשריה כו' ואף גם לפי משמעות לשון הרמב"ם שכל שאינה חלקה דמיא לסאסאה (דאת"ל דמשכחת לה שאינה חלקה ולא דמיא לסאסאה לא הל"ל והרי אינה חלקה מאחר דלא תליא בהכי אלא הל"ל בקצרה שהושחזה והרי מגעתה כמגע כו') ואנו אין בקיאים כו' כמ"ש רמ"א היינו לכתחלה לחומרא בעלמא והיינו טעמא דחסרון בקיאות אינו כדאי לעשות ספק פגימה לאסור בדיעבד משום חזקת איסור דבהמה בחייה משום דהש"ע והרבה מהאחרונים פסקו כהרשב"א וסיעתו בדעת הרי"ף דאין פגימה פוסלת אלא כשאוגרת לתוכה שום דבר דוקא ואפילו (עי' צ"צ פס"ד דף מ"א ע"ד) כחוט השערה ולזאת רחוק הדבר מאד לחוש מחמת חסרון בקיאות לפגימה גדולה כזו ומשום הכי אינה אלא חומרא בעלמא לכתחילה. אמנם פשט לשון בה"ג והרי"ף לא משמע הכי כמ"ש בפרי תואר אלא כמשמעות לשון (עי' צ"צ משניות דף קס"ב ע"ד) הרא"ש בדעת הרי"ף דכל פגימה שהוא מרגיש בצפורן מקרי חגירת צפורן וכמ"ש הרא"ה דחגירה היא מלשון ויחגרו ממסגרותם שהוא לשון דלוג ולא לשון חגורה כפירוש הרשב"א וכן דעת רש"ל בים של שלמה שהשמיט בהעתקתו לשון הרשב"א דעכ"פ בעינן שתהא אוגרת שום דבר ואפשר וקרוב לומר שכן דעת הט"ז שהעתיק לשון רש"ל כמ"ש בפרי מגדים ע"ש דס"ל כפירוש הפרי תואר בהרא"ש והרמב"ם ודמיא לסאסאה לפי דעת הפרי תואר היינו שאינו מרגיש שום פגימה אפילו כל דהוא אלא שאינה חלקה מחמת חידודה ביותר וכמ"ש הרמב"ם וכגירסת הרי"ף והרא"ש סכינא דחריפא דדמיא כו' ולא כמ"ש הרשב"א וסיעתו שהיא פגימה קטנה ביותר שאינה אוגרת שום דבר לתוכה והלכך לפי דעת (עי' צ"צ יו"ד סי' ט"ז סע"ו) הפרי תואר ופרי מגדים בבה"ג ורי"ף ורמב"ם ורא"ש אם תימצי לומר שאין אנו בקיאים בדמיא לסאסאה כמ"ש רמ"א יש לחוש לספק איסור דאורייתא מחמת חסרון בקיאות (ורמ"א קאי בשטת הב"י בש"ע) וצריך להיות הסכין חלקה לגמרי וזהו דבר הקשה להיות חלקה וגם חדה להנצל מספק שהייה בבהמה אם לא בסכין מלוטשת ואף שימצאו שוחטים אומנים שיוכלו להשחיז אף סכין שאינה מלוטשת להיות חדה וחלקה אך לאו כ"ע גמירי אומנות זו וגם כדי להשחיז כן הסכין נצרך שהות מרובה ואין כל העתים שוות להשוחט משא"כ במלוטשים קל הדבר להאומנים בלי שהות מרובה כלל. וממוצא דבר נשמע כי חלילה לנו להוציא דבה על מדינות המקילין בזה וסומכין על הפוסקים (עי' צ"צ יו"ד סס"י ט"ז) המקילין בשיעור פגימה וגם חלילה לכם להקפיד על מדינות (עי' צ"צ פס"ד דף מ"ב ע"א) המחמירין וחוששים לדעת פוסקים המחמירים בשיעור פגימה וכהאי גוונא מצינו כמה דברים שנחלקו בהן הפוסקים ראשונים או אחרונים ובדורות שלפנינו נהגו אבות אבותינו כדעת המקילין ובדורות הללו רבו כמו רבו הנוהגים להחמיר כמו חדש ותפלת ערבית בזמנה וכהאי גוונא טובא:

[איש_ספר]

בשארית יהודה של אחי הגרש"ז, כתב שהסכינים המלוטשים הם המצאה של השו"ב המפורסמים דמעזריטש והסכים על ידם המגיד.
ויש סיפור באיזה מקום על ויכוח שעבר בין בעל התולדות לבין המגיד אודות הסכינים.

[עמקן]

עמקן
האם יתכן שהמצאת הפלדה היא שגרמה להשקטת המחלוקת, כיון שאיפשרה סכין גם חדוד וגם חלק ביותר?

נדמה לי שכן ראיתי באיזה ספר אבל אין לי הזמן לחפש.

[ספרן]

צל"ע במחקרו של חנא שמרוק "המשמעות החברתית של השחיטה החסידית" (ציון כ' תשט"ו)

ר' כאן עמ' 161 ואילך

http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer. ... 4.fitwidth

[הגיונות]

ויש סיפור באיזה מקום על ויכוח שעבר בין בעל התולדות לבין המגיד אודות הסכינים.

ראה בכתבי ר"י שו"ב, עמ' סה ובקהל חסידים החדש, יא.

[גם זה יעבור]

למה החדות של הסכין באה על חשבון החלקות, ולהיפך?

[עתניאל בן קנז]

למה החדות של הסכין באה על חשבון החלקות, ולהיפך?

בקיצור נמרץ: בברזל, אם זה חד, זה חייב להיות דק, ואם זה דק אז זה רגיש מאוד לפגימות, וכן עלול להעקם.
אם זה חלק, אז זה יציב וישר וחלק מראשו ועד סופו, ובדרך כלל זה פחות חד.

בסכיני הפלדה, והיום בנירוסטה, אפשר גם חד וגם חלק.
אבל אומר האמת, ראיתי אצל שוחטים, בגלל זהירותם הרבה (והפחד מהמשגיח) שהסכין יהיה חלק לגמרי, וכן בגלל שמכינים את הסכין מראש, כדי שלא יצרכו לעמול 'להעמיד' אותו לפני השחיטה. זה בא על חשבון חשבון החדות... (ולפעמים השוחט אף צריך ללחוץ בכוח בכדי לחתוך. רח"ל)

[בריושמא]

ואני לא ידעתי עד עתה שהסכינים המלוטשים הם סיפור.
סיפור מתח? סיפור בהמשכים? סיפור של הרפתקאות?
ומה פירוש סיפור בדיוק? יש סיפור של סכינים שהוא לא בדיוק?
כך כותבים?
כך מנסחים?
דבר אחד ברור: הכותרת אינה מלוטשת. רחוקה מאוד מאוד מליטוש.
דרך ארץ קדמה לתורה, ועברית נאה היא חובה לאשכול באוצר החכמה.

[תבא]

ואני לא ידעתי עד עתה שהסכינים המלוטשים הם סיפור.
סיפור מתח? סיפור בהמשכים? סיפור של הרפתקאות?
ומה פירוש סיפור בדיוק? יש סיפור של סכינים שהוא לא בדיוק?
כך כותבים?
כך מנסחים?
דבר אחד ברור: הכותרת אינה מלוטשת. רחוקה מאוד מאוד מליטוש.
דרך ארץ קדמה לתורה, ועברית נאה היא חובה לאשכול באוצר החכמה.

ושמונה שנים ומחצה הכותרת עומדת כאן ועולם כמנהגו נוהג.....

[עזריאל ברגר]

דרך ארץ קדמה לתורה, ועברית נאה היא חובה לאשכול באוצר החכמה.

נכב"ב...

[תבא]

דרך ארץ קדמה לתורה, ועברית נאה היא חובה לאשכול באוצר החכמה.

נכב"ב...

רצוני היה לרמוז שביקורת כזו מקומה לכאורה באישי, ולא חלילה להוסיף על הביקורת...

[עזריאל ברגר]

דרך ארץ קדמה לתורה, ועברית נאה היא חובה לאשכול באוצר החכמה.

נכב"ב...

התכוונתי לומר שכבר דובר בכמה מקומות על שאלת חשיבותה של העברית הצחה.
ונראה שרבים מחכמי ישראל, כולל לדוגמא הרמ"א, לא ראו בזה תנאי-הכרחי לכתיבה תורנית.

[חיים סופר]

צל"ע במחקרו של חנא שמרוק "המשמעות החברתית של השחיטה החסידית" (ציון כ' תשט"ו)

ר' כאן עמ' 161 ואילך

http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer. ... 4.fitwidth

האם אפשר למישהוא להעתיק לחסומים כמוני ?

[פלוריש]

לקורות מחלוקת הסכינים המלוטשות - שאול שטמפפר.pdf

(765.74 KiB) הורד 118 פעמים

שחיטה לפי חב''ד- תשורה דיקשטיין3.pdf

(3.03 MiB) הורד 110 פעמים