סליחות כתב:האם קיים אתר שינויי נוסחאות לירושלמי (מהגניזה ושאר מובאות ראשונים וכו') בסגנון הכי גרסינן?
הוגה כתב:היות ששאלו על אתר "הכי גרסינן - לירושלמי" שלמרבה הצער טרם קיים, חשבתי לשתף מעט דברים והרהורי לב בעניין זה, ואשמח לכל הערה וביקורת.
לעניות דעתי אתר נוסחאות התלמוד בבלי "הכי גרסינן" היא דוגמה נפלאה לאופן הראוי לאסוף ולסדר נוסחאות של כל ספר, כדי שיהיה הכל מוכן ומזומן לפני הקורא לראות כל שינויי הנוסחאות והחילופים על הסדר, מכתבי יד ודפוסים ישנים עד האחרונים, ובעיקר שיכול לראות את ה"עד כאן לא קמיפלגי" של כל תיבה ותיבה מן הש"ס, שלעומת כל אלפי חילופי הנוסח שרואה המעיין בספר דקדוקי סופרים למשל, כאן רואה את הכל, הן את החילופים והן את כל המשותף והמקוים, בראותו למשל את התיבה ב"סינופסיס בשורות" כיצד היא מקיימת הנוסח של משך מאות שנים מתקופת הגניזה מלפני כ-1000 שנה עד כתב יד אשכנזיים מלפני 600-700 שנה כולל דפוסים ראשונים עד וילנא, דבר שהוא 'קיום הספרים' המחזק המסורת ומעמיד הנוסחאות הישרות הן מצד תוכן הדברים ודיוק הלשון והן מצד אפשרות ייחוס דבר על שם אומרו הדק היטב.
כל התודות והברכות אנו חייבים לאנשי אתר פרידברג על כי פתחו לפנינו באופן הנוח והקל ביותר את כל מבול נוסחאות הש"ס, ומבילוש מייגע בכתבי יד ודפוסים עתיקים, הפכו את הכל לנגיש קל ומסודר לכל אדם באשר הוא, למשל בהיותו לומד שיעור דף היומי מתוך האתר "הכי גרסינן", ובתחילת לימודו יכול להשיג דבר נפלא שדורות קודמים לא יכלו לחלום עליו, והוא, ללמוד בבת אחת מתוך עשרה ספרים או יותר! חדשים גם ישנים, דפוסים וכתבי יד, בבת אחת רואה הכל מול עיניו כל השתלשלות הנוסח במשך מאות שנים! ולא בהכרח מפני שאנו מחפשים שינויי נוסחאות, אלא אדרבה, הביקוש הוא קיום הנוסחאות הקיימות. כדי שיתן תוקף וחוזק ובטחון רב יותר בנוסחאות הספרים שלפנינו, למשנה ולגמרא, יותר מאשר אילו מונח לפניו דפוס וילנא או עוז והדר לבדו, היות שכאן מונח לפנינו יחדיו גמרות רבות מדורות אחרים ומארצות שונות. כל שכן שעל ידי זה אפשר לתקן קשיים ושיבושים שאירעו במרוצת הזמנים בנקל וברווח, ואם רבינו תם כתב בתשובה לרשב"ם אחיו שלא יגיה הספר מסברא בלבד אלא על פי ספר אחר או 2 ספרים, הנה עתה כאן נפתחו לפנינו אפשרויות חדשות וקלות הנגישות לראות בבת אחת באותה גמרא שלומד בה כלל הנוסחאות על הסדר זה אחר זה מועתק בשלימות, דבר שלא היה.
ובשלב הבא, בדור שלנו בעז"ה או הסמוך לאחרינו, אם יתחזקו נדיבי עם להמשיך הפרויקטים הגדולים הללו, יוכלו להוסיף לטבלת הסינופסיס של נוסחאות התלמוד טורים חדשים נוספים של נוסחאות רש"י תוספות והראשונים בגמרא, ובכך יהיה הכל לפני הקורא והמעיין, ושוב יתקיים הנוסח הקיים בפנים חדשות ומארצות שונות ומכלל השיטות. ומעתה כשנמצא באיזה ספר מן האחרונים שבא להגיה הספר הקיים, או שיקום חכם חדש שירצה להגיה פה ופה, נוכל מיד לעיין ובבת אחת לראות כל הנוסחאות שהיו במשך השנים ולבחון ולמשמש אם יש קיום להגהה החדשה.
הדברים ארוכים ואפשר לראותם מזויות שונות על התועלתיות הגדולה שבאתר כמו הכי גרסינן. ומיותר לציין שאינני מעובדי אתר הכי גרסינן אלא היות שנעזרתי באתר זה רבות, וחש תחושת הכרת הטוב גדולה, חשבתי להעלות הדברים על הכתב, ואת החלום, שהלוואי כך יהיו כל ספרי רבותינו חז"ל והראשונים, שיקומו אנשים פרטיים או גופים, ושלב אחר שלב ימשיכו בהעתקות כת"י ודפו"י של ירושלמי, פירושי רש"י למסכתות הש"ס, תוספותים לש"ס, רי"ף רא"ש וכו' וכן על זה הדרך.
דהיינו שבסופו של דבר יהיה נגיש לעיני כל אדם בקלות כל מה שגנוז עד היום בכתבי היד. שיהיה נגיש לפני הקורא באתר סריקות הכתבי יד, יחד עם העתקות שלהם, בצורה מסודרת בטבלאות סינופסיס שיוכל הלומד והחוקר לראות הכל מול עיניו.
והחידוש הוא, שכבר היום קיימת כל התשתית הזו עבור כל חוקר או אדם פרטי. להתחיל להעתיק כל ספר אחד שירצה מספרי חז"ל והראשונים שבכתבי היד ודפו"י, אל תוך אתר "מהדורא" של פרידברג. דהיינו שיכול כל משתמש רשום להקים פרוייקט להעתיק כל ספר, ותחילה עליו להעלות סריקות של עמודי הספרים, ואח"כ יכול להעתיקם בכלי נוח וידידותי שהקימו אנשי פרידברג, ובסופו של דבר יכול לפרסם הפרויקט ולהציגו בפני כל קורא על כל נוסחאותיו בשלימותן, וכמו "הכי גרסינן" של הגמרא לעשות כך גם לשאר הספרים.
כל מה שצריך זהו מתנדבים שיסכימו להירתם להיכנס ולטרוח ולעודד הקמת פרויקטים כאלה והשלמתם, שבכך נותן תוקף וקיום ועוצמה רבה לספרי הקודש שלנו בהיותם מגובים מכלל הנוסחאות הפזורות בספריות העולם, ספר אחר ספר עד שקובץ על יד ירבה. (ובשלב אחר כך מתוך פרויקטים כאלו יוכלו להדפיס הספרים בצורה חדשה ומתוקנת טובה יותר, עד שלכל ספר מודפס יוכל להיות 'המוח' שמאחריו דהיינו האתר שבו כלולות הנוסחאות הישנות וצילומי הדפוסים הישנים, שעל פיהם נוסדה המהדורה שבדפוס).
לסיכום, מלאכת העתקה היא חד פעמית. התועלת הנשמרת מכך היא לדורות. תודה רבה.
סליחות כתב:ייש"כ. בכל אופן נראה שלירושלמי זכות הבכורה. יש הרבה קטעי גניזה וציטוטי ראשונים שאפשר להשתמש בהם. לא ידוע לי אם בכוונתם של אנשי האתר 'הכי גרסינן' להתחיל בפרוייקט על הירושלמי. עכ"פ נראה שיהיה יותר קל להם מכיון שיש להם כבר פלטפורמה מוכנה וידע וניסיון מתאים לפרוייקט כזה.
הוגה כתב:לפנות אל המו"ל של תלמוד ירושלמי דפוס ונציה ולבקש לקנות את הטקסט
לוצאטי כתב:יש מאגר גדול לציטוטי ראשונים ואחרונים מירושלמי, וגם נותן לצפות במהדורת האקדמיה ללשון שהיא המדויקת ביותר.
כיום הגישה לרוב המאגר היא בתשלום.
https://yerushalmidb.com/
מרדכי וינטרויב כתב:המו"ל הנ"ל מת לפני כחמש מאות שנה
שבענו מטובך כתב:לבי במערב כתב:היש מי שהו"ל את הירושלמי דפוס וונצי' בדורותינו אלה? מי, מתי והיכן?
הרב רוקח מקאזלוב לפני כחמשים או ששים שנה.
לבי במערב כתב:מרדכי וינטרויב כתב:המו"ל הנ"ל מת לפני כחמש מאות שנה
מכאן:שבענו מטובך כתב:לבי במערב כתב:היש מי שהו"ל את הירושלמי דפוס וונצי' בדורותינו אלה? מי, מתי והיכן?
הרב רוקח מקאזלוב לפני כחמשים או ששים שנה.
שבענו מטובך כתב:ר' הוגה, דברים נאים כתבת.
יש לי להעיר, שגם בפרויקט השו"ת יש את הטקסט של ירושלמי דפוס ונציה.
הוגה כתב:...עד שלכל ספר מודפס יוכל להיות 'המוח' שמאחריו דהיינו האתר שבו כלולות הנוסחאות הישנות וצילומי הדפוסים הישנים, שעל פיהם נוסדה המהדורה שבדפוס.
הוגה כתב:רצוני להתנצל בפני הרב סליחות על אריכות הדברים שכתבתי למעלה שלא מענין השאלה, והייתי צריך לפתוח אשכול אחר.שבענו מטובך כתב:ר' הוגה, דברים נאים כתבת.
יש לי להעיר, שגם בפרויקט השו"ת יש את הטקסט של ירושלמי דפוס ונציה.
יישר כח!
סליחות כתב:הוגה כתב:רצוני להתנצל בפני הרב סליחות על אריכות הדברים שכתבתי למעלה שלא מענין השאלה, והייתי צריך לפתוח אשכול אחר.שבענו מטובך כתב:ר' הוגה, דברים נאים כתבת.
יש לי להעיר, שגם בפרויקט השו"ת יש את הטקסט של ירושלמי דפוס ונציה.
יישר כח!
חס וחלילה.
על מה להתנצל?!
כתבת דברים נכונים, באשכול המתאים לכך.
מרדכי וינטרויב כתב:הוגה כתב:לפנות אל המו"ל של תלמוד ירושלמי דפוס ונציה ולבקש לקנות את הטקסט
המו"ל הנ"ל מת לפני כחמש מאות שנה
שבענו מטובך כתב:לבי במערב כתב:מרדכי וינטרויב כתב:המו"ל הנ"ל מת לפני כחמש מאות שנה
מכאן:שבענו מטובך כתב:לבי במערב כתב:היש מי שהו"ל את הירושלמי דפוס וונצי' בדורותינו אלה? מי, מתי והיכן?
הרב רוקח מקאזלוב לפני כחמשים או ששים שנה.
לא הבנתי. מה צורך ראית לבקש רשות קבלת/הקלדת הטקסט של ירושלמי דפוס ונציה ממי שההדיר אותו פעם בדפוס צילום?
יוצא פוניבז' כתב:הוגה כתב:...עד שלכל ספר מודפס יוכל להיות 'המוח' שמאחריו דהיינו האתר שבו כלולות הנוסחאות הישנות וצילומי הדפוסים הישנים, שעל פיהם נוסדה המהדורה שבדפוס.
בנקודה זו יש לציין לשבח את מהדורת הטור של מכון המאור, שצירפה למהדורתה דיסק הכולל טקסט מלא של כ-5 כת"י וכ- 7 דפו"ר, בהשוואה זה מול זה.
הוגה כתב:שוב ראיתי את הכרך הגדול "תלמוד ירושלמי כתב יד ליידן" שנדפס על ידי האקדמיה לעברית בשנת תשס"א, וקראתי בו את המבוא המקיף של פרופ' י' זוסמן, ופתחתי בו בירושלמי במקומות מזדמנים, ואין ספק שעשו מלאכה אדירה של שנים רבות להעתיק את כתב יד ליידן בזהירות ודייקנות רבה, וודאי מהדורתם צריכה לשמש בסיס התחלה ויסוד לכל מה שיבוא בעקבותיו ברשת ובאתר. בתודה רבה.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 331 אורחים