ענייני כעת בכתב יד שדפיו התפזרו בספריות העולם ואין לו זיהוי לע"ע. הוא התחבר כפי הנראה בדור שאחר גירוש ספרד.
יש בו מטבע לשון לא נפוצה - "אמר הנושא" במשמעות של "אמר הכתוב".
באוצר החכמה נמצאה מטבע לשון זו אצל חכמי ג'רבא המאוחרים, והיחיד שמשתמש בלשון זו בקודמים הוא רבי ישראל קוריאל.
יש מחמת כך נטייה לייחס את החיבור אליו, כיון שהוא מתאים לו גם בסגנונו, אבל אם המטבע הזו קיימת אצל חכמים נוספים בני הדור - אין לזיהוי זה על מה לסמוך.
על כן נפשי בשאלתי לפני חו"ר אתרא הדין, שאם מכירים את הביטוי הזה במשמעות הזו בספרים וחיבורים אחרים מאותו הזמן, יואילו נא להודיעני ושכמ"ה.