בפרשת דברים (א יז): "לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט, כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן, לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ, כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא, וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו".
ובסנהדרין ח ע"א: "'והדבר אשר יקשה מכם'... על דבר זה נענש משה, שנאמר: 'ויקרב משה את משפטן לפני השם'". וכך בספרי, דברים, פיסקא יז: "'והדבר אשר יקשה מכם', אמר לו הקב"ה למשה: אתה דן דין קשה?! חייך שאני מודיעך שאי אתה דן דין קשה; אני מביא עליך דין שתלמיד תלמידך יכול לשמעו, ואתה אי אתה יכול לשמעו. ואיזה זה? זה דינן של בנות צלפחד". וכך במקורות נוספים.
וכתב אחד הראשונים בספרו כת"י כדברים הללו: "וכך אמרו רבותינו, שנענש משה על דבר זה, ונעלמו ממנו משפטי הנחלות שנשים היו יודעות. שהיה לו לומר 'והדבר אשר יקשה מכם אקרב אליכם ואשמע'; אי נמי, האי לישנא: 'יחדיו נמתיק סוד משפט'; אי נמי: 'נבחרה לנו ונדעה ביננו מה טוב'". (ההדגשות בפיסקא זו הם ממני.)
והנה הצעת הניסוח הראשונה מתקנת את הלשון 'תקריבון אלי ושמעתיו', וההצעה השניה והשלישית מתקנת את 'תקריבון אלי ושמעתיו', ממנו משתמע, שמשה לבדו יקבע את המשפט. ומכל הצעות הניסוח משמע, שלדעת רבינו חטא משה בכך שנתגאה על ישראל.
והוא בניגוד לדעת רש"י, סנהדרין ח ע"א, שהיה למשה לומר: 'תקריבון לפני השכינה'. וכעין זה ברבנו בחיי, דברים א יז, ש"כמעט שהשוה עצמו לקונו". היינו, משה חטא בכך שכמעט ונתגאה על קונו. וכן משמע מריהטת רוב מקורות חז"ל הנ"ל.
האם אחד מהקוראים יכול להצביע על מקור או מקבילה לדברי אותו ראשון?
אבקש, כמובן, מקור מהראשונים או חז"ל, בלבד.