אציעה לפני הלומדים דבר נאה מענין הפרשה, ותדיר דבר יום ביומו, שראיתי באיזה ספר (איני זוכר שמו) משכבר הימים.
הנה יש לברר מאי טעמא נקבע מקומן של מצוות תפילין ומזוזה בפרשה ראשונה של שמע. ובשערי תשובה (ג,כב) כתב: ומצות תפילין ומצות מזוזה מצוות עשה הן, והנן בכלל קבלת מלכות שמים, כי על נכתבו בפרשת שמע ישראל. ועיין בדבריו בתר"י ברכות ריש פרק היה קורא.
וראיתי פעם לפרש באופ"א לפי דברי הסמ"ק שכתב בביאור מצות תפילין: ומצוה גדולה יש בתפילין...ומזכירין לאהוב את הקב"ה תפילין של יד לאוהבו בכל לבו שהן כנגדו, ותפילין של ראש לאהבו בכל נפש שהן כנגד עיקר הנפש. ובביאור מצות מזוזה כתב: ומזכיר אהבת ה' בכל מאודו וכו'.
וראה לשון הרמב"ם הל' מזוזה (ו,יג): חייב אדם ליזהר במזוזה מפני שהיא חובת הכל תמיד, וכל זמן שיכנס ויצא יפגע ביחוד ה' שמו של הקב"ה ויזכור אהבתו.
ולפי"ז מבואר היטב דמצוות תפילין ומזוזה הן המה אופני הקיום של מצות ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך האמורה לעיל.
ונראה עוד, דאף מצות ושננתם לבניך דקאי על מצות ת"ת לתלמידים ג"כ מישך שייכא למצות אהבת ה', ראה היטב לשון הרמב"ם בסה"מ מ"ע ג וכן בהל' יסודי התורה ריש פר' ב, שלימוד התורה זה מהדרכים להשגת אהבת ה'.