פלא גדול - קיום מצות פו"ר ע"י גידול יתום בביתו

[קשר של קיימא]

ראו זה דברי פלא שכתב הגאון ר' שלמה קלוגר זצ"ל בהגהות חכמת שלמה לשו"ע אהע"ז (סי' א' ס"א), כתב, "והנה נסתפקתי במי שגידל יתום ויתומה בתוך ביתו, אם נחשב זה קיום פו"ר, כיון דאחז"ל (שם), המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו, א"כ יש לומר דהוי נמי כאילו קיים פו"ר, או עכ"פ אינו דומה לולד ממש ולא קיים בזה פו"ר...", יעויי"ש מה שצידד בזה.
היתכן שה"כאילו ילדו" הזה יחשב לו למקיים מצות פו"ר. ועיי"ש שתולה ד"ז לדינא במח' דרישה וט"ז אם כל "כאילו" הוא כפשוטו או רק שדומה לכך וכך.
אשמח לשמוע דברי חכמים דהכא.

[מאירי]

אמנם יש מקומות דאמרו 'כאילו' ולכאורה כוונתם דהוא כמותו ממש, וכדאיתא במתני' דשבת "מל ולא פרע 'כאילו' לא מל", והא ודאי חשיב דלא מל מן התורה כידוע, ואינו רק 'כאילו' אלא באמת,
וסתמא יש בזה איזה ביאור למה אמרו בלא פרע לשון 'כאילו', ואולי לומר דבעצם מל, דהפריעה אינה חסרון בגוף המילה רק שאם לא פרע יחזור עור הפריעה ויבטל המילה ורצו להדגיש שהוא מעשה מתיקוני המילה אף שהוא מעכב מדאורייתא ודוחה שבת, כך לכאו', אבל ודאי סתמא ד'כאילו' אינו ממש כהדבר שמדמין לו, ו'כאילו ילדו' קשה מאד לחדש דמקיים פו''ר בגדרי המצוה, רק אולי כלפי שמיא היכא דאי אפשר כגון שאין יכול להביא ילדים בהשתדלות כדרך כל הארץ, הוא חשוב יותר ממחשבה טובה הקב"ה מצרפה, דאצלו יהא בדרגא של המוליד ממש כלפי שכר בעלמא דאתי ולא כלפי עולם המעשה.
ולכאורה יש לבאר זה במ"ש בגמ' שבת ל"א, "אמר רבא בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו נשאת ונתת באמונה, קבעת עתים לתורה, 'עסקת' בפריה ורביה...", דלכאו' למה שואלין 'עסקת' ולא קיימת פו"ר? ולהאמור אפשר דלשון 'עסקת' היינו שבאמת א"א לתבוע לאדם על קיום המצוה בפועל, דהרי אין זה תלוי בידי אדם רק השתדלות לישא אשה וכו', וא"כ כלפי זה ודאי המגדל יתום בביתו יש לו פתחון פה לומר בבי דינא אכן עסקתי בפו"ר...
אבל עיקר דברי הגרש"ק הנ"ל משמע דרצה לדון משום פו"ר ממש וצ"ע.

[תוך כדי דיבור]

אמנם יש מקומות דאמרו 'כאילו' ולכאורה כוונתם דהוא כמותו ממש, וכדאיתא במתני' דשבת "מל ולא פרע 'כאילו' לא מל", והא ודאי חשיב דלא מל מן התורה כידוע, ואינו רק 'כאילו' אלא באמת,
וסתמא יש בזה איזה ביאור למה אמרו בלא פרע לשון 'כאילו', ואולי לומר דבעצם מל, דהפריעה אינה חסרון בגוף המילה רק שאם לא פרע יחזור עור הפריעה ויבטל המילה ורצו להדגיש שהוא מעשה מתיקוני המילה אף שהוא מעכב מדאורייתא ודוחה שבת, כך לכאו', אבל ודאי סתמא ד'כאילו' אינו ממש כהדבר שמדמין לו, ו'כאילו ילדו' קשה מאד לחדש דמקיים פו''ר בגדרי המצוה, רק אולי כלפי שמיא היכא דאי אפשר כגון שאין יכול להביא ילדים בהשתדלות כדרך כל הארץ, הוא חשוב יותר ממחשבה טובה הקב"ה מצרפה, דאצלו יהא בדרגא של המוליד ממש כלפי שכר בעלמא דאתי ולא כלפי עולם המעשה.
ולכאורה יש לבאר זה במ"ש בגמ' שבת ל"א, "אמר רבא בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו נשאת ונתת באמונה, קבעת עתים לתורה, 'עסקת' בפריה ורביה...", דלכאו' למה שואלין 'עסקת' ולא קיימת פו"ר? ולהאמור אפשר דלשון 'עסקת' היינו שבאמת א"א לתבוע לאדם על קיום המצוה בפועל, דהרי אין זה תלוי בידי אדם רק השתדלות לישא אשה וכו', וא"כ כלפי זה ודאי המגדל יתום בביתו יש לו פתחון פה לומר בבי דינא אכן עסקתי בפו"ר...
אבל עיקר דברי הגרש"ק הנ"ל משמע דרצה לדון משום פו"ר ממש וצ"ע.

עוד נראה לכאו' שיש לחלק בין שני אופנים של מאמר 'כאילו', האחד כשכך הוא אכן במציאות הגשמית אבל אומרים כאילו הוא אינו (כמו בדין מילה הנ"ל, שבאמת הרי עשה פעולת מילה, ורק כיוון דלא יצא עדיין יד"ח מפני שלא פרע, הרי זה 'כאילו' לא עשה כלום, כי כך הוא מצד הדין. ומובן), לבין ההפך, שאין זה כך במציאות בפועל אלא רק אנו אומרים כאילו הוא ישנו (כמו בהך דפו"ר, שבאמת הרי לא ילד אותו, ורק אנו מעלים עליו 'כאילו' הוא שלו). ומעתה אפשר לומר בפשטות, שכשהמציאות כך אבל הדין אינו כך - כמו במל ולא פרע - א"כ כוח בדין לבוא ולבטל את משמעות המציאות ע"פ התורה, וממילא הרי אנו מתייחסים לזה כאילו היא איננה. וע"כ "כאילו לא מל" היינו שבאמת לא מל, אע"פ שעשה פעולה, כי כך הדין. אבל להיפך, כשאין זו המציאות אלא אנו רוצים לדמות כאילו זו המציאות הגשמית, עדיין אין לדין על מה לחול, סוף סוף הרי אין הוא ילדו ממש, ורק מצד המעלה שבדבר אנו אומרים שכאילו הוא ילדו ולא שבאמת זה כך ע"פ דין. ואפשר שכלפי שמיא מקבל ע"ז שכר כאילו ילדו, ועדיין אינו יכול לצאת בזה יד"ח פו"ר. ולפ"ז אכן צ"ע עוד בדברי מהרש"ק.

[קלונימוס הזקן]

ראיתי בכתבי חכ"א שהוכיח ש'כאילו ילדו' הוא אמיתי כלפי שמיא,
ממה שאמרו במדרש הובא ברש"י שאשת פוטיפר ראתה באסטרולוגין שלה שעתידה להעמד זרע ליוסף ואינה יודעת אם ממנה או מבתה אסנת, וליישב זה עם הת"י שאסנת היתה בת דינה, עכצ"ל דכל המגדל כו' הופך את זה לכאילו ילדו ממש עד כדי כך שבא לידי ביטוי גם באסטרולוגיה!!!
וצרף לכאן.

[ציבור]

עכצ"ל דכל המגדל כו' הופך את זה לכאילו ילדו ממש עד כדי כך שבא לידי ביטוי גם באסטרולוגיה!!!
וצרף לכאן.

אדרבה, אסטרולוגיה היא מידע לא מדויק.
ומחמת כי רואים הם בטשטוש וכו' נראה להם שילדו בעוד שהאמת כי לא ילדו.

[קלונימוס הזקן]

עכצ"ל דכל המגדל כו' הופך את זה לכאילו ילדו ממש עד כדי כך שבא לידי ביטוי גם באסטרולוגיה!!!
וצרף לכאן.

אדרבה, אסטרולוגיה היא מידע לא מדויק.
ומחמת כי רואים הם בטשטוש וכו' נראה להם שילדו בעוד שהאמת כי לא ילדו.

הטענה היתה, שאם האימוץ אין בו ולו דבר מן האבהות (אמהות במקרה זה) האמיתית, הרי שלא אמור להיות לו רושם כלשהו בגרמי השמים ותנועתם, ובמשתמע - אין הם יכולים להוות סימן אליו.
איך הטשטוש וכו' נוגע לזה??

[שחר]

ראיתי בכתבי חכ"א שהוכיח ש'כאילו ילדו' הוא אמיתי כלפי שמיא,
ממה שאמרו במדרש הובא ברש"י שאשת פוטיפר ראתה באסטרולוגין שלה שעתידה להעמד זרע ליוסף ואינה יודעת אם ממנה או מבתה אסנת, וליישב זה עם הת"י שאסנת היתה בת דינה, עכצ"ל דכל המגדל כו' הופך את זה לכאילו ילדו ממש עד כדי כך שבא לידי ביטוי גם באסטרולוגיה!!!
וצרף לכאן.

כבר רמז לזה בספר 'ישראל קדושים' לרבי צדוק הכהן מלובלין זצ"ל (אות י'), שכתב, "ובמדרש אמרו (ב"ר שם), דראתה שישא בתה, כי פוטיפר הוא פוטיפרע, ובמקום אחר אמרו (פדר"א שם), דאסנת היא בת דינה משכם. ובודאי שניהם אמת, רק שהמגדל כאילו ילדו, והם גידלוה, על כן נקראת בתם, וסתמא יש להם שייכות באמת כמוליד...".
ואמנם לענין מה שכתבת על האסטרולוגיה וכן לענין:

הטענה היתה, שאם האימוץ אין בו ולו דבר מן האבהות (אמהות במקרה זה) האמיתית, הרי שלא אמור להיות לו רושם כלשהו בגרמי השמים ותנועתם, ובמשתמע - אין הם יכולים להוות סימן אליו.

דומני שעיקר הנסיון להביא ראיה הוא מלשון המדרש, ולא מהאסטרולוגיה, המדרש נקט לשון שעתידה להעמיד 'בנים' ומשמע מלשון זרע ממש, וזה נתקיים בה, דהא באמת הכתוב קורא לאסנת שהיא 'בת' פוטיפר.
אלא שגם זה יש לדחות, שעדיין אין ראיה מכך שיוצאים בזה ידי חובת מצות פו"ר, אלא רק מצינו שהכתוב קורא בלשון 'בן' או 'בת', להיתום או היתומה הגדלים בבית אחרים, ומצינו כיוצ"ב בחז"ל, וכמו שהביא ברש"י בפ' וישב (ל"ז ל"ה), מדברי המדרש (ב"ר פ"ד כ"א), "שאין אדם נמנע מלקרוא לחתנו בנו ולכלתו בתו", דודאי הכוונה רק דרך קריאה בעלמא, ולא מצד שהכתוב מחשיב חתנו וכלתו כזרעו. וכן ברו"ר (ו' ג'), "אין אדם נמנע לקרא לדודו אחיו".
ומאידך מצינו בפ' ויצא (ל"א כ"ח), "ולא נטשתני לנשק לבני ולבנֹתי", וכתב ברד"ק שם, "בני בנים ובני בנות הרי הם כבנות", ואיתא במדרש לקח טוב (שם), "אין אדם נמנע מלקרות לבני בנותיו בניו", והיינו כשהם מזרעו ממש, וה"נ בנידון דידן שמא הכי משמע.

[ציבור]

עכצ"ל דכל המגדל כו' הופך את זה לכאילו ילדו ממש עד כדי כך שבא לידי ביטוי גם באסטרולוגיה!!!
וצרף לכאן.

אדרבה, אסטרולוגיה היא מידע לא מדויק.
ומחמת כי רואים הם בטשטוש וכו' נראה להם שילדו בעוד שהאמת כי לא ילדו.

הטענה היתה, שאם האימוץ אין בו ולו דבר מן האבהות (אמהות במקרה זה) האמיתית, הרי שלא אמור להיות לו רושם כלשהו בגרמי השמים ותנועתם, ובמשתמע - אין הם יכולים להוות סימן אליו.
איך הטשטוש וכו' נוגע לזה??

מעולם לא נטען שאין בזה שמץ, זה הרי בדיוק 'כאילו', השאלה הייתה האם יותר מכך או כאילו גרידא. ועל כך אין ראיה מהאסטרולוגיה.

[נאשער]

בענין עסקת בפריה ורביה, המהרש"א על אתר בשבת שם כתב כן להדיא שלא כתב קיימת פו"ר אלא עסקת בפו"ר, דהיינו להשיא יתום ויתומה.
ובפשטות הוא מטעם הנ"ל דקיימת-הלא אינו תלוי בידו משא"כ להשיא.

[מעיין]

ידוע הפירוש 'אם אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי' שאם נחשב כל הכועס כאילו עוע"ז ודומיהן לחטא ממש נחשב כמעט כולם לחוטאים
ולענינינו ראיתי לפרש (תשובה הובאה במקדשי השם ח"א ע' קיד) 'אם אספרה כמו' שנחשב הכאילו ילדו כבן ממש, אז 'דור בניך בגדתי' שימצא אח נושא אחותו ודפח"ח

[קשר של קיימא]

.

[לייטנר]

לכאורה כל הדיון ביחס למצות פו"ר הוא תלוי בדיון הידוע 'תורשה או סביבה'.
מקדמת דנא מלמדו העיקרי של הבן היה אביו. במקרה כזה, סביבתו של הילד תואמת למורשתו.
לאט לאט השתנו התנאים, "וזכור לטוב יהושע בן גמלא", ואביו של האדם לא היה בהכרח גם רבו. חז"ל התייחסו לכך בדיון 'אבידת אביו ואבידת רבו' וכו', וביותר בדרשת הפסוק "ושננתם לבניך - אלו תלמידיך". דרשה שכמובן אינה פשט הפסוק, אך היא תואמת למהותו.

מהרש"ק מתייחס באותה צורה גם לגידול יתום בתוך ביתו, שאז סופג את דרכו מהסביבה.

אגב, אין לשכוח את קורות חייו של מהרש"ק עצמו שגודל כיתום גלמוד בבית זרים, ומשם צמח והיה לגאון, ואכמ"ל.

[שי אבי דוד]

אינני זוכר כרגע המקור (אולי בגמרא) על שאלת 'עסקת בפריה ורביה'? דלעתיד לבוא, לאחד הפירושים (אולי העיקרי) 'האם הישאת יתום ויתומה'?

[בגולה]

אינני זוכר כרגע המקור (אולי בגמרא) על שאלת 'עסקת בפריה ורביה'? דלעתיד לבוא, לאחד הפירושים (אולי העיקרי) 'האם הישאת יתום ויתומה'?

ראה למעלה

בענין עסקת בפריה ורביה, המהרש"א על אתר בשבת שם כתב כן להדיא שלא כתב קיימת פו"ר אלא עסקת בפו"ר, דהיינו להשיא יתום ויתומה.
ובפשטות הוא מטעם הנ"ל דקיימת-הלא אינו תלוי בידו משא"כ להשיא.

[צום זאך]

ידוע הפירוש 'אם אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי' שאם נחשב כל הכועס כאילו עוע"ז ודומיהן לחטא ממש נחשב כמעט כולם לחוטאים
ולענינינו ראיתי לפרש (תשובה הובאה במקדשי השם ח"א ע' קיד) 'אם אספרה כמו' שנחשב הכאילו ילדו כבן ממש, אז 'דור בניך בגדתי' שימצא אח נושא אחותו ודפח"ח

ובהאי ענינא, שמעתי פעם בשם הרה"ק מסאטמאר זצ"ל שאמר שמה שאומרים שסעודת פדיון הבן הוי כמו פ"ד תעניתים, הרי זה טוב כדי לכפר על כל ה'כמו', כגון כל הכועס וכו' ודפח"ח.

[הגהמ]

בשו"ת נשמת חיים להגר"ח ברלין זצ"ל (סדרה חדשה) חלק חו"מ סי' כ"א דן המחבר בארוכה בדברי החכמת שלמה ומסתעף לבאר כל מקום שמופיע לשון 'כאילו' בהלכה.

[שבע]

שמעתי פעם בשם הרה"ק מסאטמאר זצ"ל שאמר שמה שאומרים שסעודת פדיון הבן הוי כמו פ"ד תעניתים, הרי זה טוב כדי לכפר על כל ה'כמו', כגון כל הכועס וכו' ודפח"ח.

[/quote]


כפי הידוע לי שמועה זו מקורה - בהרה"ק ר' מאיר יחיאל מאוסטרובצא, ושמא אף הוא אמרה בשם קודמיו.

[צביב]

.

בלקוטי מוהרן כתב שמקיימים את מצוות התורה גם באופנים של כאילו
אבל אוהבי ה' מבקשים ומחפשים לקיים מצוה כמאמרה

[מעיין]

ידוע הפירוש 'אם אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי' שאם נחשב כל הכועס כאילו עוע"ז ודומיהן לחטא ממש נחשב כמעט כולם לחוטאים
ולענינינו ראיתי לפרש (תשובה הובאה במקדשי השם ח"א ע' קיד) 'אם אספרה כמו' שנחשב הכאילו ילדו כבן ממש, אז 'דור בניך בגדתי' שימצא אח נושא אחותו ודפח"ח

ובהאי ענינא, שמעתי פעם בשם הרה"ק מסאטמאר זצ"ל שאמר שמה שאומרים שסעודת פדיון הבן הוי כמו פ"ד תעניתים, הרי זה טוב כדי לכפר על כל ה'כמו', כגון כל הכועס וכו' ודפח"ח.

viewtopic.php?f=50&t=34478&p=375305#p375305
viewtopic.php?f=17&t=22687&p=375303#p375303

[אליסף]

כוונת לדעת גדולים. ראה בספר בסערת אש עמ' קכ"ג שמרן הרב שך התרעם ע"ז שבאוצר הפוסקים הביאו דעה זו. והביא מזה ראיה להתנגדותו לאוה"פ!

[ארזי ביתר]

ידוע הפירוש 'אם אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי' שאם נחשב כל הכועס כאילו עוע"ז ודומיהן לחטא ממש נחשב כמעט כולם לחוטאים
ולענינינו ראיתי לפרש (תשובה הובאה במקדשי השם ח"א ע' קיד) 'אם אספרה כמו' שנחשב הכאילו ילדו כבן ממש, אז 'דור בניך בגדתי' שימצא אח נושא אחותו ודפח"ח

ובהאי ענינא, שמעתי פעם בשם הרה"ק מסאטמאר זצ"ל שאמר שמה שאומרים שסעודת פדיון הבן הוי כמו פ"ד תעניתים, הרי זה טוב כדי לכפר על כל ה'כמו', כגון כל הכועס וכו' ודפח"ח.

כבר קדמו בעל 'בית אברהם'. כל מה שעושה והוא עולה 'כאילו' עשה משהו גדול יותר, הרי הוא מכפר על ה'כאילו'ס.