יש מחלוקת ראשונים אם קוברים מת עם טלית מצוייצת. וברמ"א (יו"ד סימן שנא ס"ב) כתב שהמנהג לקבור המת בטלית שיש בו ציצית אך פוסלין תחילה את הציצית. וכן הוא מנהג האשכנזים בחו"ל עד היום.
מפורסם בין ההמון שהגר"א והיסוד ושורש העבודה ציוו שלא לפסול הטלית שלהם, אך בעת קבורת הגר"א לא ידעו מהוראתו, ובעת קבורת היסוד ושורש העבודה נפסל הטלית בשעה שהכניסו אותו לקבר.
מישהו יכול להרחיב ולהביא מקורות לסיפורים אלו.
עיין גם כאן: viewtopic.php?f=7&t=8975&p=80321&hilit=%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%AA+%D7%A9%D7%9C+%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%9D#p80321