השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה.
נראה לבאר לפי דברי הגמ' במגילה יב,ב: ויאמר המלך לחכמים מאן חכמים רבנן...אמרו לו מיום שחרב בית המקדש וגלינו מארצנו ניטלה עצה ממנו ואין אנו יודעים לדון דיני נפשות. הרי מבואר שני דברים שנחסרו. א' דיני נפשות וע"ז מבקשים השיבה שופטינו כבראשונה, ב' ניטלה עצה ממנו, וע"ז מבקשים ויועצינו כבתחילה.
והנה מפורש שם בפסוק שהחכמים הם יודעי העיתים, וזה יתבאר לפי דברי הגמ' בסנהדרין פז,א: כי יפלא...ממך זה יועץ שיודע לעבר שנים ולקבוע חדשים, הרי שענין עצה שייך לידיעת העיתים. ומה שנתבאר בגמ' דמה שאין יודעין לדון דיני נפשות זה שייך לגלות, עי' ע"ז ה,ב דארבעים שנה קודם חורבן הבית גלתה סנהדרין וישבה לה בחנות ולא דנו דיני נפשות...דכתיב ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא, מלמד שהמקום גורם.