הבנת המציאות בגמרא ברכות לח:

[גאולה בקרוב]

הנה בגמ' ברכות לח:, בסוגיה דשלקות, לא מובן איך כ"כ השתנה בזמננו.

שם מבואר בגמ':
א. כרבא, סילקא, קרא- ברכתם שהכל, שלקם בפה"א
ב. תומי וכרתי- ברכתם בפה"א, שלקם שהכל

בזמננו:,
כרוב- נאכל חי!
סלק ודלעת- לא נאכלים כלל חיים, ואין שום ברכה על דבר כזה! וראה פסקי תשובות ח"ב סי' רה הערה 12
שום וכרתי- נאכלים מצויין גם מבושל (כרתי נאכל גם חי?)

וצ"ע להבין כזה שינוי.

[הוגה]

אא, אגוטע קשיא...
אני מניח שבזמנם שהיו רוכבים על גמל דו-דבשתי ישיש קפיצות הדרך היו מסייעות לפירוק הסלק למולקולות קטנות וכך הוויטמין C המשובח שבו היה חודר ונספג אל תאי האפיתל שבדופן המעי עד עד נימי הדם וצינוריות הלימפה... משא"כ בדורינו, אוי ואי, עם המכוניות החשמליות זה בכלל לא מתעכל....

[הבונה]

סילקא של הגמ' זה כמובן תרד ממנו מכינים קציצות תרד ולא סלק, אין לי מושג אם הוא נאכל חי כיום.
גם זן הדלעת של הגמ' איננו זה שלנו (המיובא מיבשת אמריקה לאחר גילויה) אלא הקרא הנאכל בליל הסדר, גם עליו אין לי כל מושג אם הוא נאכל חי כיום.

[חקר]

לגבי כרבא:

[גאולה בקרוב]

יישר כח ל"הבונה" ול"חקר" שמעט ניסו להתקדם, למרות שכנראה גם מאכלים אלו לא נאכלים כלל חיים, וגם כרובית נאכלת חי היום בדיוק כמו כרוב, אז למעשה אנחנו עדיין בבעיה.
מש"כ הוגה לא זכיתי להבין את כוונתו, האם לועג על תמיהתי (לא יפה ללעוג למישהו שנמצא באמת בבעיה של הבנה, גם אם לדעתך הדבר פשוט כביעתא בכותחא, מה שלא נראה לי נכון כאן), או סתם החליט להצחיק אותנו...

[הוגה]

מש"כ הוגה לא זכיתי להבין את כוונתו, האם לועג על תמיהתי (לא יפה ללעוג למישהו שנמצא באמת בבעיה של הבנה, גם אם לדעתך הדבר פשוט כביעתא בכותחא, מה שלא נראה לי נכון כאן), או סתם החליט להצחיק אותנו...

ח"ו לא התכוונתי ללעוג, כנראה פשוט איני מבין את השאלה, אני קורא דבריך שוב ושוב, אתה מתכוין לשאול איך השתנתה המציאות שלאנשים בזמן הגמ' ערב הטעם כל ולאנשי דורינו לא? מה נפק"מ בזה, הרי דברים רבים ואף משמעותיים יותר השתנו?
עד כמה שאני מבין (ומבלי עיון כעת בסוגי') אין הנקודה בגמ' דוקא בכרבא ובסילקא וכו', אלא הכל תלוי בדרך אכילתם אם דרכם להאכל חיים או שלוקים וא"כ אין לנו לדון אלא על ירקות שבזמנינו איך דרכם, אבל מה בכך אם בזמן הגמ' אכלום כך או כך?
אם אני טועה אנא תתקנני.

[גאולה בקרוב]

טוב, לא חשדתי בכשרים, כתבתי רק להסתפק...

נכון, לעיתים יש שינוי הטבעים,
אבל בסוגיה הזאת הדבר מפליא, שכל הדוגמאות שהגמ' מביאה שונים בזמננו.
איזו סיבה הגיונית יכולה להיות שפעם לא יאכלו מבושל שום וכרתי? ושלא יאכלו חי כרוב או כרובית?
[ואולי מרש"י שם ניתן לדייק שהקובע הוא דרך אכילתו, מה שהרוב רגילים לאכול]

[אדג]

לגבי כרבא:

י"ל כרובית...

קצת דוחק, כיון שהכרובית הוא הכלאה חדשה (יחסית), לא תוקדם מהמאה השניה לספה"נ, ובוודאות מצויינת רק במאה ה-6. אך אפשר שהייתה עוד לפנ"ז, ורק בספריהם לא נזכר.

[ידידיה]

קשה להבין מהי תמיהת פותח האשכול.

גם בעצם ימינו אלה מצויים שינויים מפליגים בין בני אדם - מקומות שונים בדרך האכילה.

כאן בא"י (לפחות בסביבתי) לא ראיתי מי שאינו מבשל קישואים לפני אכילתם.
ואילו באמריקאע מגישים לשולחן קשואים חיים חתוכים לרצועות.

חברת קאקא קאלה משנה את שיעור המתיקות לפי ארץ הייעד של המשקה, טעמם של האירופאים אינו כשל בני מדינת קולומבעאהאס.

ידוע המעשה בדני אנגל שאחר שטעם את העוגות האמריקאיות הנוראות בטעם מרגרינה וסוכר, החליט לפתוח שם מגדנייה אמיתית והיה בטוח שכובש את אמריקה, כמובן שלבסוף אנשי המקום אכלו ביס אחד ממגדניו, והותירו השאר לפח...

נהרא נהרא ופשטה

[גאולה בקרוב]

א. לגבי שומים וכרתי, כעת ראיתי בתוס' שם בבברכות שדן בזה, ולא חושב לענות "בקלות" שהתומי וכרתי שלנו שונים, או שהשתנתה המציאות....
ב. בודאי שיש שינוי טעמים, וכל אחד וכל דור עם טעמיו, אבל מה שהוקשה לי הוא מצד שיש דברים ש"לא שייך" לאוכלם חי, כמו תפוחי אדמה, או דלעת ואולי גם סלקא, וכהערת הפסקי תשובות שציינתי, שאז לא מברכים כלום.

[ואשיח צערי, שלעיתים, אולי שכיחות אולי נדירות, אנשים מתייחסים בפורום בלי לקרוא טוב מה פותח האשכול כתב, וחבל]

[הוגה ומעיין]

א. לגבי שומים וכרתי, כעת ראיתי בתוס' שם בבברכות שדן בזה, ולא חושב לענות "בקלות" שהתומי וכרתי שלנו שונים, או שהשתנתה המציאות....
ב. בודאי שיש שינוי טעמים, וכל אחד וכל דור עם טעמיו, אבל מה שהוקשה לי הוא מצד שיש דברים ש"לא שייך" לאוכלם חי, כמו תפוחי אדמה, או דלעת ואולי גם סלקא, וכהערת הפסקי תשובות שציינתי, שאז לא מברכים כלום.

[ואשיח צערי, שלעיתים, אולי שכיחות אולי נדירות, אנשים מתייחסים בפורום בלי לקרוא טוב מה פותח האשכול כתב, וחבל]

גם יש להשיח הצער על כך שפותחים אשכול, וגם מגיבים, ולוקח כו"כ הודעות עד שנזכרים שיש תוספות במקום, ולא זוכרים כלל שיש רי"ף ומחלוקת רבינו יונה והטור איך לפרשו, ב"ח המכריע כטור מכח המציאות, ומג"א שחולק עליו. וחבל.

[ס''ק]

כהערה הזו יש לדון לגבי פטרוסיליינין [בל"ע פטרוזיליה], שכשאוכלין אותה חיה ברכתה שהכל ולא אדמה. ונ"מ לכרפס של ליל שמורים הקרב ובא.

[ידידיה]

בזמננו:,

סלק ודלעת- לא נאכלים כלל חיים, ואין שום ברכה על דבר כזה!

שוב, המציאות שלך ושלי מצומצמות מאד, ואם אתגרת אותי בטענתך שכיום אין מציאות ככל של סלק חי, הנה לך מתכון: (כמובן שלעצם הדבר צ"ע גדול אם סילקא דגמ' הוא סלק שלנו).

בגופן הכי קטן שהצלחתי להגדיר כדי להפחית ככל האפשר את עירוב דברי החולין באתרא קדישא הדין
מקור: http://www.doctors.co.il/re-2622/
סלט סלק חי עם גזר גרעיני חמניות בשמן סומסום
מידע כללי
כותב המתכון:tapuci@netvision.net.il
מתאים לצמחוניים?כן
סוג מתכון:סלטים - סלטי ירקות
מספר מנות:8
קלוריות:מידע זה אינו זמין
זמן הכנה:
מרכיבים
* 2 סלקים טריים ויפים
* 1 גזר צעיר טרי
* כף גדושה פיטרוזליה טריה קצוצה גס
* כף סומסום(קלוי במעט שמן סומסום במחבט)
* כף גרעיני חמניות קלופים(קלויים במעט שמן סומסום)
* 1 לימון טרי סחוט
* 1/2 כפית שטוחה מלח(לפי טעם)
* 1/4 כפית פלפל לבן(לפי טעם)
* 2 כפיות חומץ הדרים
* כפית סוכר
הוראות הכנה
קולף הסלק והגזר ,חותך רצועות דקות,ג'וליין(בשפה מיקצועית)
יש להקפיד על חיתוך גודל אחיד של הגזר והסלק(מומלץ לערבב ביניהם רק לאחר הוספת כל שאר התבלינים לסלק ,כך לא ניצבע הגזר)
מוסיף את שאר החומרים מערבב היטב ומגיש.
סימו לב סלט חי לא מבושל בריא וטעים.

ואם לגבי דלעת נשארת בתמיהתך, הנה לך קישור למתכון של סלט דלעת חי: http://www.nrg.co.il/online/55/ART2/141/387.html
בתיאבון
אחסוך ממך מתכונים נוספים שראיתי...

[גאולה בקרוב]

לא פתחתי את הקישורית, אבל אם אכן יש כזה מתכון, משמע שיש כאלו שאוכלים כך, שאחרת למה מישהו יבזבז זמנו לכתוב מתכון לריק.
עדיין יתכן שמדובר באנשים נדירים מאד.