האם החזו"א חשש למכירת שביעית לחומרא?

[איש_ספר]

כך לפחות עולה ממכתבו של החזו"א שפרסם הגרח"ק בד"א הל' שביעית בסופו (נדפס גם בכרך החדש של חזו"א ואמ"א)

מכתב החזו''א.jpg (27.98 KiB) נצפה 780 פעמים

כלומר חזו"א חושש לעשר אתרוג של שביעית, שמא המכירה הפקיעה את קדושתו והוא מחויב במעשרות
האם עמדו ע"ז?

======
שו"ר באוצר בדבר"י להגר"י עדס שעמד בזה.

[השעיר החיי]

אם מכר בלי שליח הרי כתב בספרו שחל

[אלישע לוי]

בספר שיעןרי הגר"מ בויאר על שביעית (נמצא באוצר) עמ' ז' הביא המכתב הנ"ל וכ' דהחזו"א חזר בו והשיב לשואל במכתב אחר דאי"צ לחשוש ולעשר פירות ההיתר מכירה (כוונתו למכתב שנדפס בחזו"א שביעית בסוף סי' כ"ז), וכותב שם דהמכתב השני הוא האחרון ודעת החזו"א דאין בזה אף מהיות טוב.
ואיני יודע אם מש"כ שם הוא מידיעה שהמכתב הנדפס בספר הוא בתרא או שהחליט כך מדעתו (כי אפשר להסביר שהחזו"א החמיר רק לעצמו לחוש שחל המכירה ולשואל השיב כפי הדין),
ויותר נראה שהוא צודק כי במכתב הראשון לא מזכיר את הטעם העיקרי של לא תחנם וכנראה הוא לפני שכתב ספרו,
ובדרך אגב, האם ידוע כיצד נוהגים ההכשרים בפירות נכרים אם מעשרים מעשר שני או מעשר עני? או שהשאלה לא מצויה כי כל פירות הנכרי בזמננו גם מתמרחים על ידו? (בפירות היתר מכירה אם חלה המכירה ודאי שהמירוח כבר ברשות ישראל, אבל מסתבר שהרבנות מעשרת רק עני, ובהכשרים המהודרים בכלל לא משווקים מזה, כמובן).

[יוצא פוניבז']

ובדרך אגב, האם ידוע כיצד נוהגים ההכשרים בפירות נכרים אם מעשרים מעשר שני או מעשר עני? או שהשאלה לא מצויה כי כל פירות הנכרי בזמננו גם מתמרחים על ידו?

השאלה מצויה ביינות ומיץ ענבים.
אלא שיש לברר אם בכלל יש איזה הבדל בנוסח ההפרשה אצל ההכשרים בין שני מעשר שני לשני מעשר עני (עכ"פ כשמפרישים בלא ברכה), בשניהם מסתמא אומרים את מלוא הנוסח, אם צריך מעשר שני וכו' ואם צריך מעשר עני וכו'.

[איש_ספר]

תודה לעונים.

שימו לב שתחילה מעלה חזו"א פקפוק רציני ("קרוב הדבר"!) על מכירת האפטרופוס (ולא נתבאר מה הפקפוק, אולי לא היה לצורך היתומים) ונוסף ע"ז הפקפוק בגוף המכירה לגוי, ועדיין חושש שהמכירה הועילה!

אם מכר בלי שליח הרי כתב בספרו שחל

לגמרי לא סביר שבזמנו של חזו"א בארץ, היתה מכירה פרטית שלא דרך הרבנות.

ויותר נראה שהוא צודק כי במכתב הראשון לא מזכיר את הטעם העיקרי של לא תחנם וכנראה הוא לפני שכתב ספרו,

המכתב הראשון כוונתך לזה שהעליתי כאן? למה הוא צריך לפרט כאן את כל הפקפוקים של המכירה?

או שהשאלה לא מצויה כי כל פירות הנכרי בזמננו גם מתמרחים על ידו? (בפירות היתר מכירה אם חלה המכירה ודאי שהמירוח כבר ברשות ישראל, אבל מסתבר שהרבנות מעשרת רק עני, ובהכשרים המהודרים בכלל לא משווקים מזה, כמובן).

במנחת שלמה בתשו' הידועה (שבה תמה על הכרעת השו"ע להפריש מעשר עני), מונה את כל האפשרויות בהן השאלה רלוונטית.

[מן הדרום]

https://www.machonso.org/hamaayan/?gilayon=44&id=1319