כשיש סתירה בין ד"מ לתו"ח מה נחשב בתראה
איזה שנה נדפס דפו"ר ד"מ ושו"ע עם הרמ"א
ואיזה שנה נדפס דפו"ר תו"ח?
לבי במערב כתב:ס' 'תורת חטאת' נד' לראשונה בקראקא, ש"ל (שכ"ט?).
שו"ע או"ח עם ה'מפה' - שם, ש"ל.
ד' חלקי השו"ע עם ה'מפה' - שם, של"ח-ש"מ.
הגהותיו לטור, ובשם 'דרכי משה' נקראו - נדפסו למעלה ממאה שנה אחר עלייתו לשמי רום; אך, בפשטות, נתחברו קודם הגהותיו לשו"ע ('מפה').
דרופתקי דאורייתא כתב:הקישור לתו"ח חסום אצלי . .
פלוריש כתב:הפרי מגדים (בכללים שבריש יו"ד אות ט, ובמשב"ז קי סק"ו) כתב שתורת חטאת והמפה - המפה בתרייתא
דרופתקי דאורייתא כתב:כי את המפה הוא כתב ע"פ הד"מ, והיא נדפסה לפני הד"מ. (מה השנים בדיוק?).
החישוב של זמן כתיבת הד"מ חשוב, כי הרמ"א נפטר שנת של"ג כמדומני, ורק אחרי כמה שנים נדפסו הגהותיו למפה וד"מ, אבל אפשר והחיבור של ד"מ כבר קדם לפני כן, ולפ"ז תו"ח הוא בתראה ולא המפה.
לבי במערב כתב:ס' 'תורת חטאת' נד' לראשונה בקראקא, ש"ל (שכ"ט?).
שו"ע או"ח עם ה'מפה' - שם, ש"ל.
ד' חלקי השו"ע עם ה'מפה' - שם, של"ח-ש"מ.
הגהותיו לטור, ובשם 'דרכי משה' נקראו - נדפסו למעלה ממאה שנה אחר עלייתו לשמי רום; אך, בפשטות, נתחברו קודם הגהותיו לשו"ע ('מפה').
דרופתקי דאורייתא כתב:פלוריש כתב:הפרי מגדים (בכללים שבריש יו"ד אות ט, ובמשב"ז קי סק"ו) כתב שתורת חטאת והמפה - המפה בתרייתא
מי יוכל להעלות הדברים? בגוף הדברים יש בזה גם בשד"ח ועוד ועוד. ואכ"מ.
רמ"א ז"ל חיבר ס' 'תורת חטאת', וס' 'דרכי משה' ו'הגהות' על ש"ע.
ועיין שכנה"ג מ"ב אות נ"א, הביא בשם 'לחם חמוד[ו]ת' פכ"ה צ"ד, דת"ח חיבר באחרונה; ובא"ט אות רפ"ט כתב הל"ח, ד'הגהות' חיבר באחרונה, וכ"כ הב"ח סוף סימן קכ"ב. עכ"ל.
וכן הסכמת אחרונים, ד'הגהות' חיבר באחרונה, והולכין בתר 'הגהות'.
ויראה, דגם נגד ד"מ - 'הגהות' עיקר; שדבריו בהג"ה, עפ"י הרוב, לקוחים ומסודרים מס' ד"מ:
ובמי"ט פג"ה אות צ"ד כתב, שהת"ח בתרא ואזלינן בתרי'; אמנם העיקר ד'הגהות' הם אחרונים, וכמ"ש המי"ט גופא בדף קע"ג, ע"ש.
לכשיבקע כתב:אגב, האם הרמ"א גופיה כינה את ספרו בשם 'מפה', או שהאחרונים כינוהו כך?
בברכה המשולשת כתב:לכשיבקע כתב:אגב, האם הרמ"א גופיה כינה את ספרו בשם 'מפה', או שהאחרונים כינוהו כך?
יעויין בהקדמת הרמ"א להגהות על השו"ע
בן מיכאל כתב:תורת חטאת קדום להגהות השו"ע ומאוחר לדרכי משה - בהקדמה לדר"מ ולתורת חטאת מזכיר את אביו בברכת החיים, ובהקדמתו לשו"ע מזכיר את אביו בברכת המתים.
יבנה כתב:אך בד"מ לא הזכיר את אביו.
מה שנכון נכון כתב:יבנה כתב:אך בד"מ לא הזכיר את אביו.
כל פתיחת ההקדמה לד"מ מוסבת על אביו, וממנה נראה שאינו בין החיים (על אף הלשון איש הוא, ולא איש היה).
וכן כתבתי בעצמי בחיבורי דרכי משה אשר ממנו סדרתי השלחן ערוך.
והטעם כתבתי בס"ד בספרי דרכי משה אשר על פי אותו הספר חברתי הדינים בשלחן ערוך.
עוד שאלת על מה שכתבתי בתורת חטאת שלי סי' לב... שכתב באיסור והיתר הארוך כלל מ"ז... אך שאני תמה שכתבתי שני פעמים בשם איסור והיתר הארוך שכן נהג מהר"ש, ולא מצאתי עכשיו באיסור והיתר הארוך הנדפס, ובאמת כשלמדתי ולקטתי חידושי, איסור והיתר הארוך עדיין לא היה נדפס, והיה לי אחד בכתב, ואולי שם ראיתי כתוב שכן נהג מהר"ש, כי מובטח אני בעצמי שלא בדיתיו מלבי.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Majestic-12 [Bot] ו־ 848 אורחים