גביר כתב:אמר לי השבת יהודי יליד רומניה ששם העיירה קרעטעשניף שעל שמה חצר חסידית ידועה הוא שיבוש מכוון של שם רומני שמשמעותו 'חג המולד', ואמר לי שישנן עוד עיירות ברומניה ששמן הוא בעל משמעות של ע"ז והיהודים שבשו את שמן בכוונה.
וטעם השיבוש לקרעטשניף, כך שמעתי בשם החסידים, הוא כי זה אותיות שם השני שבאנא בכח, בתוספת אותיות 'פֵי', שיש סגולה לאומרן ג"פ לדחיית מחשבות זרות (כדאיתא בהנהגות דבריש סידורי האר"י).
מה שנכון נכון כתב:ושאל נא דוברי ייידיש כיצד הם אומרים יום-ראשון ויום-שני. גם אלה עבודות זרות ממש.
וזכורני שראיתי באחד מהספרים שמדבר על מעלת לשון הקודש, איך שהגויים (עמי אירופה) קוראים לימים בשם המשמשים, ואצלנו בלשון הקודש אין להם שמות מיוחדים אלא במספר הסודר. ואיני זוכר מקומו כרגע, יבואו הבקיאים ויבקעו.
פרנצויז כתב:[כיוצא בזה, כשהעיתונאים רוצים לתאר שלל פוליטי שהתקבל ע"י סחיטה, או כדמי "לא יחרץ", הם משתמשים במילה מאוסה מאביזרייהו דג"ע, שהוקש למחיר כלב, ולאט לאט המילה מקבלת "הכשר" לשימוש אצל עוד לבלרים].
(אם כי זה גם שם פרטי (דה"י א' ד ז), מצד שני הוא הבן של 'חלאה'...)
פרנצויז כתב:גם בכל הדורות ידוע על יהודים שגרו בערים עם שם של ע"ז, שכינו אותה בשם אחר.
ושמעתי מהגרי"מ מורגנשטרן שליט"א (כמדומה בשם הדברי יחזקאל) שהרה"ק הדב"ח מצאנז זיע"א היה מקפיד לשנות ממש כל שם שיש בו חשש קל של ע"ז.