"מור וקציעה" במקום סידור היעב"ץ

[נוטר הכרמים]

במשנ"ב (סי' תקיד ס"ק ל) כתב: ואם יש ברית מילה בבית שנוהגין להדליק נרות מסתברא דמותר דכל זה כבוד וחיבוב מצוה הוא.

ובשעה"צ ס"ק מא ציין: מור וקציעה.

אך דא עקא שבמור וקציעה על אתר לא נמצא מאומה!

ת"ח א' הציע לבדוק בסידור היעב"ץ, וזאת על בסיס שעה"צ סי' תכו ס"ק יז וביאור הלכה שם שצויין מור וקציעה, ובאמת הוא בסידור היעב"ץ,
חיפשתי מעט בסידור היעב"ץ את הדין הנ"ל ולא מצאתי לע"ע.

[תלמוד_ישן]

האם הוסיפו משהו במ"ב מהדורת עוז והדר לאותו אות בשער הציון?

[נוריאל עזרא]

האם הוסיפו משהו במ"ב מהדורת עוז והדר לאותו אות בשער הציון?

לא.

[נוריאל עזרא]

חפשתי קצת ומצאתי למי שדן בכל המקומות הנזכרים בשער הציון הנ"ל(מו"ק שבולי הלקט והראש) ופתח כולם וציטט לשונם וכתב לתמוה למה כתב המשנה ברורה הטעם של כבוד וחיבוב מצוה שבכל המקורות לא נזכר טעם זה אלא אחר ע"ש.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... 7%95%D7%90

[וונדרבר]

במשנ"ב (סי' תקיד ס"ק ל) כתב: ואם יש ברית מילה בבית שנוהגין להדליק נרות מסתברא דמותר דכל זה כבוד וחיבוב מצוה הוא.
ובשעה"צ ס"ק מא ציין: מור וקציעה.
אך דא עקא שבמור וקציעה על אתר לא נמצא מאומה!

ראה ס' בירור הלכה (לרבי יחיאל אברהם זילבר זצ"ל) חלק ו', עמ' ר"י (אות ו'), שעל מה שהובא במשנה ברורה שם ממור וקציעה, מעיר הכותב בקצרה [בסוגריים]: "ולא מצאתי שם".
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr

[נוטר הכרמים]

חפשתי קצת ומצאתי למי שדן בכל המקומות הנזכרים בשער הציון הנ"ל(מו"ק שבולי הלקט והראש) ופתח כולם וציטט לשונם וכתב לתמוה למה כתב המשנה ברורה הטעם של כבוד וחיבוב מצוה שבכל המקורות לא נזכר טעם זה אלא אחר ע"ש.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... 7%95%D7%90

אכן כן,
תמוה מאוד.
וראה מה שהאריך בזה הג"ר מיכאל פאזען שליט"א במאמרו "הדלקת נרות בבית הכנסת ונר יארצייט ביום טוב" בקובץ קול התורה – אנגליה מט, תשס"א, עמ' קנו ואילך.

[תורת המן]

ההשערה שאולי הכוונה להסידור, במקום שמיד קודם לזה בוודאי כיון להמו"ק, נ"ל רחוקה.

ז"ל המשנה ברורה שם,

אפילו עושה זה לאיזה צורך כגון להראות עשרו ופזרונותיו, כיון שאין מתכוין בזה לצורך יו"ט או לצורך גופו כלל אסור, אכן אם עושה זה לכבוד יו"ט פשוט דמותר וגם מצוה איכא, ואע"ג שכבר הדליק נרות של ברכה כשמוסיף נרות להרבות אור בביתו איכא שמחת יו"ט, ודוקא בלילה אבל ביום [שעה"צ: רש"ל ומור וקציעה] בודאי אסור בביתו, ואם יש ברית מילה בבית שנוהגין להדליק נרות מסתברא דמותר [שעה"צ: מו"ק] דכל זה כבוד וחיבוב מצוה הוא

והנה מש"כ ע"ש הרש"ל, דביום בוודאי אסור בביתו, אינו להדיא שם, רק כן הוא במור וקציעה, והדבר השני אינו במו"ק כמו שהעיר הרב נוטר.

ונ"ל פשוט בכוונתו דהרש"ל פירוש נר של בטלה, ד"לכבוד יו"ט לא מקרי נר לבטלה...ואפילו מדליק הרבה", רק כש"מדליקין להראות עושרו או נדיבתו בפני אחרים", אז מקרי נר של בטלה, ומאידך המור וקציעה פי' "דווקא הדולק בעצם היום, להראות כבוד עושרו וגדולתו בלבד, שאינו מקפיד להדליק נר שלא לצורך לגמרי, כה"ג הוא דמקרי של בטלה, שרגא בטיהרא למאי מהני".

והחילוק ביניהם דאע"פ דלשניהם אסור להדליק בביתו ביום דכבוד יו"ט ליכא, עכ"ז חלוקין בעצם, דלרש"ל כיון שיש בזה כוונה צדדית דאינה כוונה לגופו או לצורך יו"ט, כגון להראות נדיבותו אסור, וא"כ לכאורה יש לדון דבנרות של ברית מילה יהא אסור. משא"כ להמו"ק האיסור הוא דוקא במי שכל מעשה הדלקתו הוא להראות שאינו צריך להנר, וא"כ בברית מילה דטעם ההדלקה היא כבוד וחיבוב מצוה, מותר.

כן נ"ל בכוונת ציוני השערי ציון.

[נוטר הכרמים]

הרב תורת המן,
הסברא יפה, ומ"מ נראה לי רחוק בכוונת השער הציון.

ובאמת כל הנוסח של המשנ"ב "כבוד וחיבוב מצוה' תמוה ומחודש לפי המבואר בראשונים שהנושא הוא צורך היום,
ובכמה ראשונים כמו השבלי לקט שציין השעה"צ מפורש שהנרות גם בברית מילה הם לכבוד ושמחת הבריות, והזכירו גם שמחת יו"ט,
ולא רציתי להאריך.

[אם לבינה]

ההשערה שאולי הכוונה להסידור, במקום שמיד קודם לזה בוודאי כיון להמו"ק, נ"ל רחוקה.

ז"ל המשנה ברורה שם,

אפילו עושה זה לאיזה צורך כגון להראות עשרו ופזרונותיו, כיון שאין מתכוין בזה לצורך יו"ט או לצורך גופו כלל אסור, אכן אם עושה זה לכבוד יו"ט פשוט דמותר וגם מצוה איכא, ואע"ג שכבר הדליק נרות של ברכה כשמוסיף נרות להרבות אור בביתו איכא שמחת יו"ט, ודוקא בלילה אבל ביום [שעה"צ: רש"ל ומור וקציעה] בודאי אסור בביתו, ואם יש ברית מילה בבית שנוהגין להדליק נרות מסתברא דמותר [שעה"צ: מו"ק] דכל זה כבוד וחיבוב מצוה הוא

והנה מש"כ ע"ש הרש"ל, דביום בוודאי אסור בביתו, אינו להדיא שם, רק כן הוא במור וקציעה, והדבר השני אינו במו"ק כמו שהעיר הרב נוטר.

ונ"ל פשוט בכוונתו דהרש"ל פירוש נר של בטלה, ד"לכבוד יו"ט לא מקרי נר לבטלה...ואפילו מדליק הרבה", רק כש"מדליקין להראות עושרו או נדיבתו בפני אחרים", אז מקרי נר של בטלה, ומאידך המור וקציעה פי' "דווקא הדולק בעצם היום, להראות כבוד עושרו וגדולתו בלבד, שאינו מקפיד להדליק נר שלא לצורך לגמרי, כה"ג הוא דמקרי של בטלה, שרגא בטיהרא למאי מהני".

והחילוק ביניהם דאע"פ דלשניהם אסור להדליק בביתו ביום דכבוד יו"ט ליכא, עכ"ז חלוקין בעצם, דלרש"ל כיון שיש בזה כוונה צדדית דאינה כוונה לגופו או לצורך יו"ט, כגון להראות נדיבותו אסור, וא"כ לכאורה יש לדון דבנרות של ברית מילה יהא אסור. משא"כ להמו"ק האיסור הוא דוקא במי שכל מעשה הדלקתו הוא להראות שאינו צריך להנר, וא"כ בברית מילה דטעם ההדלקה היא כבוד וחיבוב מצוה, מותר.

כן נ"ל בכוונת ציוני השערי ציון.

נראה נכון מאד

וכוונת השע"צ לפי הנ"ל שכתב הרב תורת המן
למה שכתב המור וקציעה במגדל עוז ברכות שמים אות יג
זה לשונו: במדינות אלו מרבין בנרות כו' ושרגא כי האי ודאי מהני אפילו בטיהרא כו'. ע"ש.

[וונדרבר]

ראה ס' בירור הלכה (לרבי יחיאל אברהם זילבר זצ"ל) חלק ו', עמ' ר"י (אות ו'), שעל מה שהובא במשנה ברורה שם ממור וקציעה, מעיר הכותב בקצרה [בסוגריים]: "ולא מצאתי שם".
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr

וראה מה שהאריך בזה הג"ר מיכאל פאזען שליט"א במאמרו "הדלקת נרות בבית הכנסת ונר יארצייט ביום טוב" בקובץ קול התורה – אנגליה מט, תשס"א, עמ' קנו ואילך.

הכותב בס' בירור הלכה הנ"ל הוא רבי מיכאל פוזן.
[לא עיינתי בקובץ קול התורה לבדוק אם יש הבדלים].

[נשגב שמו]

הרב תורת המן,

ובאמת כל הנוסח של המשנ"ב "כבוד וחיבוב מצוה' תמוה ומחודש לפי המבואר בראשונים שהנושא הוא צורך היום,
ובכמה ראשונים כמו השבלי לקט שציין השעה"צ מפורש שהנרות גם בברית מילה הם לכבוד ושמחת הבריות, והזכירו גם שמחת יו"ט,
ולא רציתי להאריך.

מו"ר הגריח"ס שליט"א כתב בטוטו"ד בענין הטעמים להדליק נרות בברית מילה בחוברת אור ישראל מונסי קובץ נ' ראה שם.

[תורת המן]

אגב בענין זה ראיתי טעות סופר חדשה.

בטור ושו"ע שולחן מלכים איתא:

2021-07-21 (2).png (81.29 KiB) נצפה 958 פעמים

בדברי רבינו ירוחם כתב נראה שמדליקו לכבותו , במקום שהגירסה הנכונה, וכן איתא בספרי הטור הישנים, ובכל הפוסקים, שמדליקו לכבוד.

וטעות סופר הזו, חדשה מאתם תצא, נראה שעלולה לגרום להרבה קושי הבנה, דאינו ט"ס הניכר כל כך.

והלוואי שהדפוסים החדשים יתקנו הטעותים הישנים, אך עכ"פ שלא יוסיף לנו טעותים חדשים.