מחולת המחנים כתב:ואגב הכת"י שבהוצאת עוז והדר מרבים לצטט בהגהות וציונים, אילו היה הכת"י כתב ידם של רבינא ורב אשי, או כתב ידו של רש"י, ודאי שהיינו סומכים עליו ללא פקפוק, ולענ"ד היה ראוי לציין אליו רק במקום שיש שינוי משמעותי בנוסח.
אראל כתב:החוצפה של 'עוז והדר' שהוציאו מבתי מדרשות, כל השסי"ן של המתחרים שלהם!, לא תמצא לא וגשל, לא המאור, לא טלמן, כלום כלום!, אך ורק 'עוז והדר'...., צאו וראו בבתי מדרשות [כוונתי על הביהמ"ד שנבנו לא מכבר], איפא תמצא כהיום ש"ס מדפוס וגשל??
לאחרונה זכיתי בש"ס שלם של הוצאת וגשל, איזה מוסד מפורסם, הציעו מכרז, שכל המנדב סכום מסוים, זוכה בחינם בש"ס קטן הוצאת וגשל..., תרמתי הנדבה והבאתי הביתה הש"ס,.... חושבני שהשסי"ן הללו נגזר עליהם גניזה באיזה מחסן... ואחר שכבר אסף שכבת אבק על הספרים, החליטו לנדב השסי"ן להמוסד ההוא, כי לא היה להמשווקים ממש מה לעשות בהם..., אחר ש'עוז והדר' דחפו החוצה את כולם...
אראל כתב:גמרו עם 'זכרון אהרן', ועתה הגיע תורם של 'עוז והדר'...
לידיעה בעלמא, באתר 'איבעי' ניתן לרכוש גמרות מדפוסים ישינים במחיר של פרוטות...
החוצפה של 'עוז והדר' שהוציאו מבתי מדרשות, כל השסי"ן של המתחרים שלהם!, לא תמצא לא וגשל, לא המאור, לא טלמן, כלום כלום!, אך ורק 'עוז והדר'...., צאו וראו בבתי מדרשות [כוונתי על הביהמ"ד שנבנו לא מכבר], איפא תמצא כהיום ש"ס מדפוס וגשל??
לאחרונה זכיתי בש"ס שלם של הוצאת וגשל, איזה מוסד מפורסם, הציעו מכרז, שכל המנדב סכום מסוים, זוכה בחינם בש"ס קטן הוצאת וגשל..., תרמתי הנדבה והבאתי הביתה הש"ס,.... חושבני שהשסי"ן הללו נגזר עליהם גניזה באיזה מחסן... ואחר שכבר אסף שכבת אבק על הספרים, החליטו לנדב השסי"ן להמוסד ההוא, כי לא היה להמשווקים ממש מה לעשות בהם..., אחר ש'עוז והדר' דחפו החוצה את כולם...
בגולה כתב:בדקתי עתה בשוטנשטיין משנת תשע"ט, הרי שבגמ' עוז והדר שמודפס אצלם אין בכלל את המדור הערות וציונים, מה שהיה בגליון הכניסו במסורת הש"ס, ואת השאר השמיטו.
הוגה כתב:אראל כתב:גמרו עם 'זכרון אהרן', ועתה הגיע תורם של 'עוז והדר'...
לידיעה בעלמא, באתר 'איבעי' ניתן לרכוש גמרות מדפוסים ישינים במחיר של פרוטות...
החוצפה של 'עוז והדר' שהוציאו מבתי מדרשות, כל השסי"ן של המתחרים שלהם!, לא תמצא לא וגשל, לא המאור, לא טלמן, כלום כלום!, אך ורק 'עוז והדר'...., צאו וראו בבתי מדרשות [כוונתי על הביהמ"ד שנבנו לא מכבר], איפא תמצא כהיום ש"ס מדפוס וגשל??
לאחרונה זכיתי בש"ס שלם של הוצאת וגשל, איזה מוסד מפורסם, הציעו מכרז, שכל המנדב סכום מסוים, זוכה בחינם בש"ס קטן הוצאת וגשל..., תרמתי הנדבה והבאתי הביתה הש"ס,.... חושבני שהשסי"ן הללו נגזר עליהם גניזה באיזה מחסן... ואחר שכבר אסף שכבת אבק על הספרים, החליטו לנדב השסי"ן להמוסד ההוא, כי לא היה להמשווקים ממש מה לעשות בהם..., אחר ש'עוז והדר' דחפו החוצה את כולם...
מדוע אתה מכנה זאת חוצפה וכיצד עוז והדר יכולים לדחוף החוצה את כולם, בדר"כ מי שקובע איזה ספרים יהיו בביהמ"ד אלו הגבאים, ולפי שרוב הלומדים התרגלו עם השנים לעוז והדר זה מה שקונים ומכניסים. כשהייתי בת"ת בכיתה ח' לרוב התלמידים היה טלמן או וגשל או ועד הישיבות, ולאחד בלבד היה עוז והדר, שרק חלקים מהעמוד היה חדש והגיליון והר"ח היה עדיין צילום של וילנא, עם השנים התרבו השכלולים עד שאפילו רוב השמרנים החליפו לעוז והדר ומה לנו כי נלין על רצון הציבור. ואם עוז והדר מצידם פעלו לשווק היטב את הגמרא שלהם זכותם לעשות זאת וכפי שעשו וילנא וכמנהגו של עולם וכפי שייעשה בעתיד. אם עוז והדר ישכילו להיות קשובים וזהירים לרחשי ציבור הלומדים הרחב ישמרו על פופולריות ארוכת שנים. [שו"ר דברי זאב ערבות וברוך שכיונתי].
הוגה כתב:מחולת המחנים כתב:ואגב הכת"י שבהוצאת עוז והדר מרבים לצטט בהגהות וציונים, אילו היה הכת"י כתב ידם של רבינא ורב אשי, או כתב ידו של רש"י, ודאי שהיינו סומכים עליו ללא פקפוק, ולענ"ד היה ראוי לציין אליו רק במקום שיש שינוי משמעותי בנוסח.
אילו היו בידינו כת"י של רבינא ורב אשי או רש"י, היה זה כמו פירוש המשניות לרמב"ם שמצוי בידינו בכתב ידו ויצא לאור בהוצאות החדשות, והיום אנחנו מעדיפים בדר"כ ללמוד בהם יותר מהנוסח הישן (רק כיון שמדובר בתרגום הדבר מורכב יותר). אילו היה לנו כת"י של רש"י עצמו היו מדפיסים אותו כצורתו בדקדוק רב ומהר מאוד היו משמיטים מהגמרות כליל את הנוסח הישן על אף קדושתו שדקדקו בו האחרונים עדיין היה ברור וישר לכל שקדושת כת"י רש"י עצמו עדיפה על הכל. היום שאין לנו עדיין יש אפשרות בהרבה מקומות לאסוף ולחקור אחר הנוסח המקורי ע"פ כתה"י וע"פ המובא בראשונים לרוב יחד עם עיון ישר לגופם של דברים כפי שלמדו האחרונים, ועדיין שוברו בצידו שכדי שדבר כזה יתפוס מוכרח הוא שיהיה ללומדים אמון מוחלט בכזו מהדורה ע"פ סברא ישרה וראיות הגיוניות כדי שלא ישאר ספר לחוקרים בלבד, וזה דבר שעדיין אנו מצפים לו שיתרבו בירורי הדברים לאמיתתם על פני מסכתות רבות ועל פי לומדים רבים שיהגו לאמיתה של תורה מתוך מטרה לברר את האמת והנוסחאות הישרות המקוריות וזה דבר שמידי פעם אנו זוכים לבירורים מסוימים אך עדיין יש עוד עבודה גדולה מאוד עד שיהיו הדברים מוכנים להדפסת גפ"ת שלם מקורי כזה שיהיה לציבור אמון מלא בה. (וברור שלא תמיד יהיה אפשר וישארו מקומות מסופקים, עכ"פ עדיין רחוקה הדרך מאוד ממיצוי לפי היכולות הרבות הקיימות היום).
לפני מספר ימים כתבתי כאן במקום אחר על רעיון חדש ישן להדפיס את הש"ס בכרך אחד גמרא לבדה בנוסח מדוקדק על פי המשותף בין כתבי היד והראשונים, ואת המקומות המסופקים המשמעותיים, שנחלקו בהם הראשונים, להניח במדור מיוחד. ובזה נרוויח שהלומד יקבל אמונה מוחלטת גבוהה יותר בכל תיבה ותיבה שקורא ביודעו שאין הוא קורא בנוסח דפוס ראשון לבדו מוגה על פי הגהות רבותינו האחרונים בלבד, אלא שתיבה זו וזו נמצאת היא ומשותפת היא לכל כתבי היד הרחוקים והקרובים. לבינתיים לעצמי אני מוצא טעם טוב בלימוד מתוך גמרא באתר 'הכי גרסינן' פרידברג ב'סינופסיס בשורות' שאני רואה שתיבות המשנה והגמרא משותפות וזהות הן לרוב כתבי היד בדרך כלל הן לדפוס והן לכתבי היד שהם למעשה רק מדגם קטנטן מייצג מכל מה שהיה שרידים ממזרח ומערב הפזורים שם ושם בספריות שונות וכעת הם במקום אחד שורה מעל שורה ובדר"כ נוסחתן שווה, וכפי שבכל סוגיא חלק בסיסי של הלימוד הוא לדעת באיזה פרט הכל מסכימים ואין שום מחלוקת, ובאיזה פרט נחלקים, הוא הדין בענייני נוסחאות הגפ"ת הידיעה הזו שתיבות אלו ואלו זהות לכל הנוסחאות מיסב שמחה ואמונה גבוהה יותר במילות תורה שבעל פה ובדקדוק בהן. ולכאורה זהו מה שנאמר כאן בתחילת האשכול שאם נבקש לחזור לישן מדוע לא ונציה, ועל זה הדרך יש לנו להמשיך הלאה לבקש את המקור של המקור ככל האפשר, שכאמור בעז"ה זה כנראה יהיה מעשי יותר לדור הבא שיבוא בקרוב אמן.
אראל כתב:הם עשו כל מיני דריידלעך, ותחבולות, כדי להוציא את המתחרה מן השוק כליל... שאל נא את היודעים...
לטעמי, אני אוהב יותר מהדורת לובלין, הגופנים הם נעימים יותר לעין..., אך מה אעשה, שכבר לא נמצא כלל בבתי מדרשות מהמהדורת לובלין, את מקומם תפס 'עוז והדר'.....
מחולת המחנים כתב:הוגה כתב:מחולת המחנים כתב:ואגב הכת"י שבהוצאת עוז והדר מרבים לצטט בהגהות וציונים, אילו היה הכת"י כתב ידם של רבינא ורב אשי, או כתב ידו של רש"י, ודאי שהיינו סומכים עליו ללא פקפוק, ולענ"ד היה ראוי לציין אליו רק במקום שיש שינוי משמעותי בנוסח.
אילו היו בידינו כת"י של רבינא ורב אשי או רש"י, היה זה כמו פירוש המשניות לרמב"ם שמצוי בידינו בכתב ידו ויצא לאור בהוצאות החדשות, והיום אנחנו מעדיפים בדר"כ ללמוד בהם יותר מהנוסח הישן (רק כיון שמדובר בתרגום הדבר מורכב יותר). אילו היה לנו כת"י של רש"י עצמו היו מדפיסים אותו כצורתו בדקדוק רב ומהר מאוד היו משמיטים מהגמרות כליל את הנוסח הישן על אף קדושתו שדקדקו בו האחרונים עדיין היה ברור וישר לכל שקדושת כת"י רש"י עצמו עדיפה על הכל. היום שאין לנו עדיין יש אפשרות בהרבה מקומות לאסוף ולחקור אחר הנוסח המקורי ע"פ כתה"י וע"פ המובא בראשונים לרוב יחד עם עיון ישר לגופם של דברים כפי שלמדו האחרונים, ועדיין שוברו בצידו שכדי שדבר כזה יתפוס מוכרח הוא שיהיה ללומדים אמון מוחלט בכזו מהדורה ע"פ סברא ישרה וראיות הגיוניות כדי שלא ישאר ספר לחוקרים בלבד, וזה דבר שעדיין אנו מצפים לו שיתרבו בירורי הדברים לאמיתתם על פני מסכתות רבות ועל פי לומדים רבים שיהגו לאמיתה של תורה מתוך מטרה לברר את האמת והנוסחאות הישרות המקוריות וזה דבר שמידי פעם אנו זוכים לבירורים מסוימים אך עדיין יש עוד עבודה גדולה מאוד עד שיהיו הדברים מוכנים להדפסת גפ"ת שלם מקורי כזה שיהיה לציבור אמון מלא בה. (וברור שלא תמיד יהיה אפשר וישארו מקומות מסופקים, עכ"פ עדיין רחוקה הדרך מאוד ממיצוי לפי היכולות הרבות הקיימות היום).
לפני מספר ימים כתבתי כאן במקום אחר על רעיון חדש ישן להדפיס את הש"ס בכרך אחד גמרא לבדה בנוסח מדוקדק על פי המשותף בין כתבי היד והראשונים, ואת המקומות המסופקים המשמעותיים, שנחלקו בהם הראשונים, להניח במדור מיוחד. ובזה נרוויח שהלומד יקבל אמונה מוחלטת גבוהה יותר בכל תיבה ותיבה שקורא ביודעו שאין הוא קורא בנוסח דפוס ראשון לבדו מוגה על פי הגהות רבותינו האחרונים בלבד, אלא שתיבה זו וזו נמצאת היא ומשותפת היא לכל כתבי היד הרחוקים והקרובים. לבינתיים לעצמי אני מוצא טעם טוב בלימוד מתוך גמרא באתר 'הכי גרסינן' פרידברג ב'סינופסיס בשורות' שאני רואה שתיבות המשנה והגמרא משותפות וזהות הן לרוב כתבי היד בדרך כלל הן לדפוס והן לכתבי היד שהם למעשה רק מדגם קטנטן מייצג מכל מה שהיה שרידים ממזרח ומערב הפזורים שם ושם בספריות שונות וכעת הם במקום אחד שורה מעל שורה ובדר"כ נוסחתן שווה, וכפי שבכל סוגיא חלק בסיסי של הלימוד הוא לדעת באיזה פרט הכל מסכימים ואין שום מחלוקת, ובאיזה פרט נחלקים, הוא הדין בענייני נוסחאות הגפ"ת הידיעה הזו שתיבות אלו ואלו זהות לכל הנוסחאות מיסב שמחה ואמונה גבוהה יותר במילות תורה שבעל פה ובדקדוק בהן. ולכאורה זהו מה שנאמר כאן בתחילת האשכול שאם נבקש לחזור לישן מדוע לא ונציה, ועל זה הדרך יש לנו להמשיך הלאה לבקש את המקור של המקור ככל האפשר, שכאמור בעז"ה זה כנראה יהיה מעשי יותר לדור הבא שיבוא בקרוב אמן.
עוז והדר אינם מתיימרים להיות הוצאה מדעית של הש"ס, לפי הנראה רצונם להביא לציבור הלומדים מהדורה מדוקדקת עם תיקונים הנצרכים להם, לעומת זאת אנשי המחקר ודאי יסתכלו באתר 'הכי גרסינן' ובדומיו.
ולדוגמא, במקומות שיש שינויי לשון כגון הוא והיא או טעויות דקדוקיות, באופן שאין זה משנה את משמעות הענין, אין מן הצורך לציבור הלומדים לשנות את הנוסח, ואף לא לציין לשינויי נוסחאות בכגון דא.
אהרן תאומים כתב:הדיון נכנס לכל מיני פינות וגורר התנגחויות, אי אפשר להכחיש את מעלות ש"ס עוז והדר נקודה. וזכותם וכו' וגם אני מסכים שאפשר לשנות בפנים ולתקן לפי מה שנראה לצוות העורכים תיקון דרוש, אבל שימצאו דרך לציין זאת בלי להכביד בציוני אותיות בתוך הגמרא, במדור בשוליים וכדומה,
לגבי התוספות במסורת הש"ס ושליחתו לפינה אחת מרוכזת, גם לדעתי יש בזה חיסרון והדרך הישנה של ציון מקביל בשוליים היה נוח יותר, ואולי רק את התוספות שאין להם סוף שחלקם "כאילו" באו להיטיב כי נשמטו לדעתם, ובעידן המחשב ותוכנות החיפוש נמצאים לכאורה עוד מקבילות, אלא שהמתבונן לעומק עלול להיתקל במ"מ בהשוואות משעשעות, בהחלט מראה כמה אנחנו רחוקים מהר"י בועז ומר' ישעיה פיק, ואת כל אלו שמקרוב באו ראוי לרכז במקום אחד,
בקיצור ההצעה הראשונית של פותח האשכול לחזור לגמרות הישנות לא מתקבלת החברים. ובכל זאת אשמח לקבל ש"ס טלמן גודל בינוני
הוגה כתב:מדוע תוך 5 שורות מתחילת המסכת, כבר אני אמור להתעייף ב-3 חילופי נוסחאות שונות שרק באחת מהן ספק אם יש משמעות למעמיק? לענ"ד אנחנו וצאצאינו מבקשים לקרוא המשנה והגמרא ולרוץ.
זאב ערבות כתב:הוגה כתב:מדוע תוך 5 שורות מתחילת המסכת, כבר אני אמור להתעייף ב-3 חילופי נוסחאות שונות שרק באחת מהן ספק אם יש משמעות למעמיק? לענ"ד אנחנו וצאצאינו מבקשים לקרוא המשנה והגמרא ולרוץ.
ומדוע עליך לעיין בכל פעם שיש אות? תעיין רק כשקשה לך משהו לראות אולי יש משהו שפותר את הבעיה. האם בשולחן ערוך של מכון ירושלים יותר טוב?
הוגה כתב:אך בשורה השלישית של המשנה: "ושאינה גבוהה עשרה טפחים ושאין לה (שלשה) דפנות..." כך זה בדפוסים, ובוילנא בגיליון: "צ"ל שלש", ובעוז והדר נכנס להגהות וציונים אות ב: "צ"ל שלש (גיליון) וכ"כ היעב"ץ", רבש"ע בשביל מה אני צריך את כל זה? באתר פרידברג הכל יכולים לראות בלי ספק שבכל 9 כתבי היד "שלש", אז אנא, למחוק כליל את הסוגריים המיותרות ולתקן בפנים: "שלש"! תן לי ללמוד את המשנה בשקט בלי הפרעה מיותרת.
אהרן תאומים כתב:משום מה חולף לי בראש הדיון הפותח את הגמרא במסכת קידושין שלש/שלשה לא הגזימו? תיקון וגמרנו, ובכן טוב ברור לי שזה לא דומה וכו', אבל בהחלט חשוב לדעת שעסוקים בהעברת המסורה של לשונות תנאים ואמוראים וראשונים, והנפת שרביט התיקונים צריכה להתנהל בכובד ראש עצום, הרי כשלמדו על פה היו דיונים מה בדיוק נאמר ולאו כרוכלא אני ילקט מכל הש"ס דקדוקי אמוראים בהעברת משמועה מרבו וכדומה, איך היה הלשון בדיוק, ולא שינו כל שכן שדבר העובר בכתב ובדפוס כמה דורות זה לא פשוט לשנות
יאיר1 כתב:הם גם לא סופרים את הרבנים, ואין איש שיעמוד בפרץ.
זאב ערבות כתב:הבעיה הזו קיימת מאז שהחלו לכתוב את התורה שבע"פ ולא תבוא על פתרונה עד שלא נגלה את הגמרא המקורית שנכתבה על ידי רב אשי וכן את כתב ידם המקורי של רש"י ובעלי התוספות, ואותה בעיה קיימת גם ברמב"ם ובספרים אחרים.
זאב ערבות כתב:האדמור מסאטמאר אומר שאין לסמוך על ספרים שבכ"י ויוצא נגד הגהות בש"ס (מהספר מספרים לדור אחרון)
תא חזי כתב:לגופו של אשכול - סוף דבר, אחר כל האריכות כי באה, ועוד תבוא, ושלל הכינויים כגון "הרס" ו"חורבן" ו"פשע" וכו' (כאו"א כבודו במקומו מונח), אי אפשר שלא להרים גבה מלמעלה, כי בסה"כ הכל מתכנס להעדפות צרכניות, זה אוהב ש"ס זה בגלל הגירסאות וזה אחר בגלל הפונט, וכו' וכו'. לשם מה כל הפאתוס הזה?
מה גם, שלכאו' לפי כל האמור אפשר לצרף אשכול חשוב ויקר זה לאשכול על הרבנים קהתי/שטיינזלץ, הקנאות היא אותה קנאות, פשוט מכיוון אחר, ההפוך (או שמא בכלל צד שלישי, או שמא המקנאים הראשונים חזרו להיות באי-אלו פרטים כמו אלו שקינאו נגדם בתחילה? ואין מי שיקנא מולם וימחה על השינוי?! קנא קינאתי...]. אין מה לומר ולמלמל, גלגלי השיניים של ההיסטוריה מושכים לכאן ולכאן יפה מאוד...
תא חזי כתב:זאב ערבות כתב:הבעיה הזו קיימת מאז שהחלו לכתוב את התורה שבע"פ ולא תבוא על פתרונה עד שלא נגלה את הגמרא המקורית שנכתבה על ידי רב אשי וכן את כתב ידם המקורי של רש"י ובעלי התוספות, ואותה בעיה קיימת גם ברמב"ם ובספרים אחרים.
אני כולי תקווה שלא, אבל מי יודע, ואולי כשיתגלו גם הכת"י של הגמרא, וגם הכת"י של רש"י, וגם כתה"י של התוספות, האם לא יהיו אי-אלה פירושים שיתייתרו לנוכח תיקוני והשלמות הנוסח?זאב ערבות כתב:האדמור מסאטמאר אומר שאין לסמוך על ספרים שבכ"י ויוצא נגד הגהות בש"ס (מהספר מספרים לדור אחרון)
כ"ק אדמו"ר מסאטמאר עטרה לראשנו, אבל אחהמ"ר שמועות אלו מי קא חתים עלייהו?
א. דבריו בעניין קבלת הוראות מרן מרפסן איגרי, וישנו אחד מגדולי חו"ר דורנו יחשל"א שהקדמות ספריו מלאים כגון דא, ומעניין אם גם אסף תוכן דברי האדמו"ר אל תוך הקדמות ספריו הבהירים בעניין זה.
ב. מאידך - על עצם הדברים אשאל - מהו, אם כן, מעמדו של הרמ"א? האם הוא נכלל בכל התשבחות האמורות על מרן הב"י דווקא? או שלא? והאם אכן בסאטמאר נוהגים בהכל לא לסטות כלל מפסק מרן?
ג. בעניין ספרי קבלה - מקרה בוחן הוא ספר 'ארבע מאות שקל כסף' (ומשנהו 'למודי אצילות'), שהובאו רבות בספרי חסידות, וכבר הוכח מעל לכל ספק סביר סיפורם של שני ספרים אלו, כגון במאמרו של הר"ר משה הלל שליט"א 'עובר לסוחר'. (ב99% מהמקרים אי"ז מעלה ומוריד מאמינותם של תורות כאלו ואחרות בספרי חסידות, הבנויים על דברי התש"ק והל"א, כי רוב ככל דבריהם מצויים גם בח' שערים דהרח"ו, למעט דרושי המלבוש וכיו"ב, שלהם מקורות אחרים קדומים ג"כ). מלבד זאת - יל"ד האם מלתו של האדמו"ר אמורה גם בכגון שנמצאו כת"י המקוריים שלרח"ו? או סתם כת"י המקוריים של המחברים של איזה ספרים שיהיו? תמהני רבות בזה. האם הדפוס מקדש את האותיות?
לגופו של אשכול - סוף דבר, אחר כל האריכות כי באה, ועוד תבוא, ושלל הכינויים כגון "הרס" ו"חורבן" ו"פשע" וכו' (כאו"א כבודו במקומו מונח), אי אפשר שלא להרים גבה מלמעלה, כי בסה"כ הכל מתכנס להעדפות צרכניות, זה אוהב ש"ס זה בגלל הגירסאות וזה אחר בגלל הפונט, וכו' וכו'. לשם מה כל הפאתוס הזה?
מה גם, שלכאו' לפי כל האמור אפשר לצרף אשכול חשוב ויקר זה לאשכול על הרבנים קהתי/שטיינזלץ, הקנאות היא אותה קנאות, פשוט מכיוון אחר, ההפוך (או שמא בכלל צד שלישי, או שמא המקנאים הראשונים חזרו להיות באי-אלו פרטים כמו אלו שקינאו נגדם בתחילה? ואין מי שיקנא מולם וימחה על השינוי?! קנא קינאתי...]. אין מה לומר ולמלמל, גלגלי השיניים של ההיסטוריה מושכים לכאן ולכאן יפה מאוד...
זאב ערבות כתב:בענין המובאה מהספר, את "מי קא חתים עלייהו" ניתן לומר על עוד הרבה דברים רבים המובאים בספרים, ואיני סבור שמישהו מתיחס אליהם ביותר מכבדהו וחדשהו אלא אם כן יודעים בבירור. תקרא את ההקדמה לח"ג של ועלהו לא יבול.
יאיר1 כתב:אם אין מה לומר אז לא צריך לומר.
יאיר1 כתב:א. האשכול בא בדיוק בבקשה לספק לצרכנים השונים את צרכיהם. ולא לתת רק מוצר אחד, שבאופן טבעי לא יתאים לכולם. [בשוק חופשי זה נקרא ריכוזיות, ובשביל זה אמור להיות רגולטור. וכיון שאין אנו צריכים להפעי לאת השוק]
ב. בלי קשר להעדפות שלי או שלך. הפעולות שעוז והדר עשו הן מגונות - לדעתי. על אף שחלקם משובחות.
לא הבנתי מה קשורה כאן קנאות, אבל לא רע לי להיות בצד של הגרא"מ שך בהקשר הזה.
וברור לכל בר בי רב דחד שעתא שאילו היה רה"י זצ"ל חי בתוקפו איש לא היה אפי' מעיז לחשוב על זה...
דור יתום
יאיר1 כתב:[בשוק חופשי זה נקרא ריכוזיות, ובשביל זה אמור להיות רגולטור. וכיון שאין אנו צריכים להפעיל את השוק]
מרחביה כתב:[אגב שהוזכרה כאן מהדורת הצילום של דפוס ונציה: אם יש כאן מי שיש לו מהדורה זו והוא מעוניין למוכרה, אנא יפנה אלי בהודעה פרטית.]
אהרן תאומים כתב:לגבי התוספות במסורת הש"ס ושליחתו לפינה אחת מרוכזת, גם לדעתי יש בזה חיסרון והדרך הישנה של ציון מקביל בשוליים היה נוח יותר,
תא חזי כתב:א. אי הכי - על מה הזעקה? הצרכים קיימים, והרי הצרכנים, כמענה לפותח האשכול היה צריך לבוא לינק לרכישת ש"ס טל-מן, או ש"ס ענתיקה מאחת מהמכירות הפומביות, ובא לציון גואל.
יאיר1 כתב:ווגשל - אינני יודע בדיוק, אבל מאז ומעולם פחות אהבתי גמרות אלו - ענין של טעם.
ובאתי לקרא להוציא מהדורת צילום מהטלמן הישן.
צורב מתחיל כתב:יאיר1 כתב:ווגשל - אינני יודע בדיוק, אבל מאז ומעולם פחות אהבתי גמרות אלו - ענין של טעם.
ובאתי לקרא להוציא מהדורת צילום מהטלמן הישן.
גא"מ מצטרף לחוסר הנוחות בעבר, אבל, עיין בוגשל החדשים המעודכנים, דיבור המתחיל בכתב רש"י, ולשם שינוי תהנה.
(תוכל לראות כעמודים בודדים בהיברובוקס במדור ש"ס).
יאיר1 כתב:[כוונתך לקישור הזה? https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... 52&pgnum=1
סופר-סתם כתב:הדבר הראשון שוגשל צריכים לעשות, זה להוציא את (ליקוט) רבינו חננאל ממסכת ברכות, וכבר נכתב בזה בפורום.
אגב אזכיר, שבהוצאה זו יש תוספת דברים מכתב יד לחידושי היעב"ץ המודפסים בקובץ מפרשים בסוף המסכת.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 734 אורחים