היא שיחתי כתב:שמעתי שאפשר לפרש דברי השלחן ערוך נגד דבריו בבית יוסף וכן עשו כמה פוסקים
כיון שהשלחן ערוך נכתב ברוח הקודש ומכאן ואילך יכול כל אחד לפרש הדברים לפי הבנתו
מי אומר זאת?
האם יש הסברים נוספים לפירוש דברי השלחן ערוך נגד מה שנראית דעתו בבית יוסף?
היא שיחתי כתב:עכשיו אשאל הפוך:
האם אי מי מהפוסקים דוחה את פירוש חבירו בטענה שלא מסתבר שלזה הש"ע התכוון? דלפי זה נמצא שדחיה כזו אינה דחיה
וברור שמשתמשים בב"י להבין הש"ע וכדחזינן במג"א כל העת, אך האם כשפוסק מבאר הש"ע בצורה מסויימה מחמת קושיות האם גם אז דוחים אותו בטענה שאי"ז כוונת מרן
איסתרא בלגינא כתב:יש בר' יהונתן אייבשיטץ בא' מספריו (איני זכור היכן) שבודאי לא יתכן שכוונו השו"ע ורמ"א לכל הדקדוקים שהעמיסו האחרונים בדבריהם אלא שרוה"ק מסייעתם.
בולס שקמים כתב:תומים קיצור תקפו כהן (סימן כה)
חבר כתב:לעומת זה דעת רוב נו"כ השו"ע שבכ"מ שיש להם קושיא, ה"ה דוחים את דעתו מן ההלכה, וע"כ שלא ס"ל שהוא מרוה"ק , או שעכ"פ לא בשמים היא.
יתר10 כתב:איסתרא בלגינא כתב:יש בר' יהונתן אייבשיטץ בא' מספריו (איני זכור היכן) שבודאי לא יתכן שכוונו השו"ע ורמ"א לכל הדקדוקים שהעמיסו האחרונים בדבריהם אלא שרוה"ק מסייעתם.בולס שקמים כתב:תומים קיצור תקפו כהן (סימן כה)
ירושלמי כתב:ראש וראשון המדברים בענין זה הוא רבינו יהונתן איבשיץ זצוק"ל הכותב (אורים ותומים, קיצור תקפו כהן סי' קכ"ד): "קיימו וקבלו חכמי הדור לשמור ולעשות ככל האמור במטבע הקצר שלחן ערוך והגהות הרמ"א, ולדעתי אין ספק כי הכל בכתב מיד ה' השכיל על ידם. כי קושיות רבות שהקשו עליהם האחרונים ותירצו בדרך חריף ועמוק, וכמו"כ כללו במתק וקוצר לשונם דינים הרבה, ולאין ספק שלא כיוונו להכל, כי איך היה אפשר לרוב המלאכה... רק רוח ה' נוססה בקרבם להיות לשונם מכוון להלכה בלי כוונת הכותב וחפץ ה' בידם הצליח".
כוכב כתב:כבר כתב כן בספר שארית ישראל למהרי"ד מווילעדניק – דרוש לסוכות ע"פ פרד"ס מאמר א' בתחילתו,"בשם הריב"ש שכל החיבורים שהיו עד המהרש"א ועד בכלל היו ברה"ק וכיון שהוא ברוה"ק הוא תורה עצמה, ואמר שרק הגילוי הוא ע"י רוה"ק אבל כיון שנתגלה ונעשה תורה באמת תורה בעצם גבוה יותר מרוה"ק, וכיון שהוא תורה אפשר לפרש ע"פ פרד"ס".(וע"ע בלקוטי שיחות חכ"ג ע' 40 הערה 76. ובאגרות-קודש כ"ק אדמו"ר (מליובאוויטש) זי"ע ח"כ ע' קל.)
כוכב כתב:מעניין שמעין זה מביאים גם בשם ר' יעקב עמדין, במור וקציעה מהד' מכון ירושלים ע' תקנ"ג מעתיק ח"א מסידורו' 'עמודי שמים' הל' שופר: "דבר נפלא קרה בטוש"ע בסימניו, שנזדמנו דיני שופר בסימן השוה עם גימטריא שלו (תקפ"ו) ואעפ"י שלא נתכוין מרן המחבר לכך, מכל מקום נפל האמת באמת להראות כי מן השמים הכימו על ידו לפי שעשה חיבורו לשם שמים, וכל מה העוסקים במלאכת שמים לשמה מראים להם סימן טוב מה שלא עלה על דעתם". (לא מצאתי ציטוט זה בסידור עמודי שמים צילום דפו"ר בדיני שופר, וכן לא בסידור בית יעקב, אך העתקתיו, כי באם נכון הדבר הרי לנו איחוד דעות מפליא של שני ברי פלוגתא קשים ביותר. איחוד הקצוות)
הנאמן בפקדונו כתב:
זכורני שראיתי בשם מרן הפני מנחם זי"ע מגור, כי סך כל הסימנים שבשולחן ערוך בד' חלקיו (1705) עולה בגימ' כמנין "אורח חיים, יורה דעה, חשן משפט, אבן העזר". והוא פלא! ואמר שזה ראיה שאף חלוקת הסימנים נעשתה ברוח הקודש
חיימקה כתב:הנאמן בפקדונו כתב:
זכורני שראיתי בשם מרן הפני מנחם זי"ע מגור, כי סך כל הסימנים שבשולחן ערוך בד' חלקיו (1705) עולה בגימ' כמנין "אורח חיים, יורה דעה, חשן משפט, אבן העזר". והוא פלא! ואמר שזה ראיה שאף חלוקת הסימנים נעשתה ברוח הקודש
מובא במקור ברוך לבעל הת"ת
בברכה המשולשת כתב:
וכידוע, חלוקת הסימנים נעשתה ע"י רבינו יעקב בעל הטורים. וכמדומני, שראיתי שהגאון הרב נאמ"ן ס"ט שליט"א העיר על זה בהקדמה למהדורת המשנ"ב עם הערות חכמי ישיבת כסא רחמים.
חיימקה כתב:בברכה המשולשת כתב:
וכידוע, חלוקת הסימנים נעשתה ע"י רבינו יעקב בעל הטורים. וכמדומני, שראיתי שהגאון הרב נאמ"ן ס"ט שליט"א העיר על זה בהקדמה למהדורת המשנ"ב עם הערות חכמי ישיבת כסא רחמים.
לי ידוע שכותרות הסימנים נעשו בידי הב"י וכפי שכתבו הש"ך בחו"מ סי' שפו ס"ק ד ,והסמ"ע בסוף הקדמתו לחו"מ
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 442 אורחים