איש_ספר כתב:המנהג לחלק בין הו"ר לשאר ימים ידוע אבל להיפך. הנה מקה"ל מועדים סוכות למז"ה זצ"ל
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:איפוא נוהגים כן? אני לא ראיתי בשום מקום הבדל בין יו"ט לחוה"מ להו"ר. איך המנהג בארץ?
איש_ספר כתב:בקה"ל מועדים שם לעיל מיניה כותב שמנהג אשכנז בחו"ל ובארץ להקיף אחר מוסף, ולד' האריז"ל יש לעשות קודם מוסף, כי הנענועים של הלל אור פנימי וההקפות אור מקיף ויש להסמיכם, וכן נגררו אחריו מהאשכנזים באר"י, זולת בשבת, שאין טעם זה, וממילא הדרינן למנהג הישן לומר אחר מוסף.
עץ הזית כתב:לכאורה פשטות לשון שער הכוונות היא רק על עניין הסדר, ואם היתה הכוונה בזה גם שצריך שזה יהיה תכף בלי הפסק אז מן הסתם הוא היה כותב זאת להדיא (ובפרט שזה שינוי מהמנהג הישן).
(אלא שייתכן מאוד שמה שהאר"י לא שינה את הסדר בזה זה מפני שהוא לא ייסד מניין לעצמו, ולא ראה לנכון להורות לציבור שהוא מתפלל עימם לשנות מנהגם, ולכן תלמידיו המליצו לשנות המנהג בזה כי דבריהם הם לאלו שרוצים לנהוג לכתחילה על פי הסוד. וכן הוא בעניין מוסף של שבת שהוראת האר"י היתה לשנות את הנוסח בלחש, אך מכיון שמסתבר שטעמו אינו שבחזרה אין צורך בשינוי זה, אלא שהצורך בשינוי אינו גדול עד כדי לשנות את המנהג בדבר הניכר כל כך, לפיכך שינו על פיו גם בחזרה כיון שכולם מעוניינים להתפלל כדעת האר"י.)
איש_ספר כתב:(והכ"נ מסתברא, ומי העלה על דעתו להקיף לפני הנענוע? הרי המנהג הישן שהיו מנענעים בסוכה בבית לפני התפילה, כידוע)
איש_ספר כתב:מד' רמ"א בשו"ע משמע שמנהג פשוט היה שנטלו לולב לפני שחרית.
עץ הזית כתב:איש_ספר כתב:מד' רמ"א בשו"ע משמע שמנהג פשוט היה שנטלו לולב לפני שחרית.
היכן מצאת משמעות זו ברמ"א?
איש_ספר כתב:עץ הזית כתב:איש_ספר כתב:מד' רמ"א בשו"ע משמע שמנהג פשוט היה שנטלו לולב לפני שחרית.
היכן מצאת משמעות זו ברמ"א?
תרנ"ב ס"א
עץ הזית כתב:איש_ספר כתב:עץ הזית כתב:איש_ספר כתב:מד' רמ"א בשו"ע משמע שמנהג פשוט היה שנטלו לולב לפני שחרית.
היכן מצאת משמעות זו ברמ"א?
תרנ"ב ס"א
הרמ"א לא מזכיר את הסוכה, והוא לא מדבר על נטילה רק בבוקר לפני התפילה, אלא על נטילה רצופה מהבוקר ולאורך כל התפילה עד הגעתו חזרה לביתו.
והוא לא מזכיר זאת כמנהג פשוט אלא כהנהגה הראויה למדקדק.
מקור דברי הרמ"א הם כמובן הנהגת אנשי ירושלים שהאריכו את זמן מצות הנטילה כל היום. פשטות הדברים שמנהגם היה להרחיב את זמן המצוה, וכבר הביאו מתוס' סוכה לט א ד"ה עובר, שמוכח מדבריהם שלדעתם אנשי ירושלים קיימו בזה מצות נטילה ממש, וכך ראיתי מביאים מהגרמ"פ בפשיטות, שקיום מנהג אנשי ירושלים הוא בנטילה של מצוה. עד כאן בענין אנשי ירושלים.והמדקדק יאחז הלולב בידו כשנכנס מביתו לבית הכנסת גם בשעת התפילה וכן יחזירו לביתו כדי לחבב המצות
כלומר, היה פשוט לו שדברי רמ"א אינם מעשיים אלא לנוטל בביתו בברכה. וכיון שעיקר מצותה מהנה"ח א"א להם לקיים הנהגה זו כי א"א להם ליטול קודם נה"ח.אמנם המתפללים כותיקין ובשחרית עדיין לא בירכו על הלולב אין מחזיקין הלולב ביד אלא משעת נטילתו לפני הלל ואילך
איש_ספר כתב:הרמ"א כאמור לא חידש כלום אלא העתיק ד' הגמרא, ובגמרא הוזכרו אנשי ירושלים לשבח לא על הקדמת הנטילה אלא על התמדתה, ואם כנים אנחנו שמנהגם של אנשי ירושלים היה מבוסס על נטילה בברכה קודם התפילה, הרי הרמ"א שהעתיק הנהגה זו כמעשית גם לזמן הזה, מעיד שגם במקומו נהגו כך, ליטול בעוד בוקר. המ"ב לא מוכח ממנו כלום, כי אחרי שהביא ד' אחרונים המסתייגים משום יוהרא מקיום הנהגת אנש"י שהביא רמ"א, הוסיף שעכ"ז יש מקום ליטול בבוקר, וע"ז ציין אחרונים שכתבו כן בפירוש.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 160 אורחים