תלמידו של הרמב"ן, ר' יעקב בר ששת, חיבר כתב פולמוס בשם "משיב דברים נכוחים" נגד "מאמר יקוו המים" של ר' שמואל אבן תיבון, ופירושו למעשה בראשית.
מצאתי כעת שהרמב"ן כבר התייחס לחיבור הזה, ובנימה שיש בה מן השלילה. בתורת האדם, שער הגמול, כותב הרמב"ן:
וכבר אמרו עוד קצת משכיליהם, אין בעל חמר יכול להשיג השגה שלימה על איזה צד יהי' הנפרד סבה למציאות בעל חמר, או למציאות כח מכחותיו או פעולה מפעולותיו, כי זה הוא יותר נעלם בהם מהעלם עלולם. נלאו מחקריהם במצאם חבור הנפרדים עם בעלי החמר בסבה ובפעולה והוא חבור עכ"פ.
במהדורות השונות של הספר המצויות באוצר החכמה לא ציינו מיהם "קצת משכיליהם" שהרמב"ן לועג להם כאן.
והנה, בזכות החיפוש באוצר החכמה נמצא שהדברים נמצאים במאמר יקוו המים, עמ' 29.
ומכאן שהרמב"ן כבר הכיר את המאמר הזה.