איש_ספר כתב:ב
הפוסקים נבוכו בענין מי שקוראים אותו ישעיהו, איך לכתוב בגט ל"ע, אם ישעיה או ישעיהו, וביקשו להשען גם על השל"ה, שמכמה מקומות שבדפוס, נראה שהיה חותם ישעיה.
.
אדמו"ר הגה"ק משינאווא זי"ע, הרעיש כי דעת אביו רשכבה"ג ה'דברי חיים' כיוונה רק לקלים וריקים [שלולי ההיתר יחללו שבת בעצמם]. "על כן הנני מונע אף מזה לגמרי וכאשר ראיתי כן מאאמו"ר הכ"מ זי"ע
זמר נאה - לובלין [הנאו, שפ"ה 1625]. עותק יחיד בעולם?
"זמר נאה שעשה האיש האלוקי החסיד המופלא כמהר"ר ראובן בן מהר"ר שלמה לעורר על כבוד שבת וקדושתו".
בשיר מזהיר המחבר לשמור על כבודה וקדושתה של השבת, ומתאר בצורה מחורזת את ההנהגות וההכנות הראויות לקראת שבת.
במחצית הראשונה של המאה החמש עשרה החלו מחברים ומשוררים להעביר להמון העם דינים, אזהרות ודברי מוסר בדרך שיר, בשפת היידיש שבה היו מורגלים, אולם רוב השירים נעלמו ואינם ידועים כיום. שירים בודדים בלבד נותרו לפליטה מפולין שלפני גזירות ת"ח-ת"ט, אחד מהם הוא 'זמר נאה' זה שלפנינו.
קונטרס קטן – 3 דפים בלבד! שלם
ח. שמרוק, מגדולי הביבליוגרפים של ספרות היידיש, רשם עותק זה על פי צילום מעותק יחיד בעולם(?) שמצא אצל ד"ר פוקס בהולנד. לא ידוע היכן העותק כיום, הספר אינו נמצא בספריות הגדולות בעולם ואף לא צילום ממנו.
ראה: ח. שמרוק, 'דפוסי פולין ביידיש' בתוך ספרו 'ספרות יידיש בפולין' עמ' 113-114. שמרוק סבור שהספר נדפס בלובלין, אך לפי המסגרת והאותיות הספר נדפס בעיר הנאו הסמוכה לפרנקפורט. בהנאו נדפסו בתקופה זו ספרים בהעלמת שם הדפוס או בציון מקום דפוס שגוי (עקב אילוצי צנזורה), כמו למשל ספר 'תעלומות חוכמה' – ראה להלן פריט 101 (עיין: יודלוב, ישורון א (תשנ"ו) עמ' תס-תסב; יודלוב לא הזכיר במאמרו את הספר שלפנינו).
שיר דו לשוני בעברית ובייידיש, בית אחר בית. היידיש באותיות צו"ר.
[הנאו, שפ"ה בערך.] דפוס ראשון. [3] דפים, 17 ס"מ. שיקומים והשלמות בשוליים ברסטורציה אומנותית, שטח הטקס שלם ללא חיסרון. כרוך בכריכת עור חדשה
בריושמא כתב:נפלא עד מאד.
רק תיקון טעות קלה:
נדפס בפפד"מ תפ"ו. לא תע"ו.
הספר הראשון שנדפס ביבשת אפריקה:
אבודרהם, פאס רע"ז (1517)
פירוש התפילות והברכות, נוסחאות התפילה ומנהגי התפילות, מאת רבנו דוד אבודרהם.
ספר אבודרהם הוא הספר היסודי ביותר על מנהגי התפילות ומקורותיהן, מסורת הנוסח ודיני תפילות וברכות.
מוצאו של המחבר מהעיר שיביליא שבספרד, ויש אומרים שהיה תלמיד רבנו יעקב בעל ה'טור'. את ספרו כתב בשנת ה' אלפים ק' (כפי שכתב בעצמו בסדר העיבור). רבי יוסף בן נאים בעל 'מלכי רבנן', בספרו 'נוהג בחכמה' (עמ' רמ), כותב שכל מנהגי פאס רובם ככולם מיוסדים על פי אבודרהם. ייתכן שמשום כך בחרו המדפיסים להדפיס ספר זה כספר הראשון שנדפס בעיר פאס.
הספר הוא יקר המציאות ביותר, ולא נודע שנים רבות. רבי שמואל רומנילי כותב בהקדמת ספרו 'משא בערב' (ברלין תקנ"ב) שמעולם לא היה דפוס עברי במרוקו; וגדול חוקרי מרוקו ר' יעקב משה טולידאנו לא ידע שנים רבות על קיומו של בית דפוס בפאס, עד ששמע ממוכר ספרים כי רכש את ספר אבודרהם שנדפס בפאס (ראה: 'נר המערב' במילואים עמ' שכז).
פאס רע"ז [1517]. נדפס דף על דף ושורה על שורה על פי דפוס ליסבון ר"נ (1490), ואף באותו טיפוס של אותיות. נדפס ללא שער. עותק חסר התחלה וסוף. 140 דפים (מתוך 170). 30 הדפים החסרים הם: 25 הדפים הראשונים (הושלמו בצילום אומנותי על נייר דומה בצבעו לדפי הספר), דף 95 וארבעה דפים אחרונים. הספר כולו עבר שיקום ברסטורציה אומנותית, כולל השלמות שוליים, חיזוקי פינות וסתימת תעלות עש. רוב שטח הטקסט שלם ונקי. כרוך בכריכת עור חדשה בצבע ירוק עם הטבעות זהב.
ספר יקר המציאות ביותר. לא ידוע על עותק שלם בעולם, ועותק זה הוא כנראה אחד העותקים השלמים ביותר.
...............................................
הדפוס העברי במרוקו
בשלהי המאה החמש עשרה וראשית המאה השש עשרה, היגרו רבים מגולי ספרד ופורטוגל למרוקו והביאו עמם ידע עשיר ושיטות חדשות שתרמו רבות לכלכלה ולמסחר של מרוקו.
אחד הדברים שהביאו עמם היה אומנות הדפוס. ר' שמואל המכונה 'נדיבות' ובנו יצחק, מגולי פורטוגל, ייסדו לראשונה דפוס עברי באפריקה. לפי השערת החוקרים נדפסו על ידם ספרים בודדים, אולם ספר אבודרהם הוא הספר היחידי הוודאי שיש בו קולופון עם הזכרת שם המקום, וממנו בלבד ידוע על מקום הדפוס ושמות המדפיסים.
בית דפוס זה לא החזיק מעמד ומאז לא התקיים בית דפוס במרוקו במשך כמעט 400 שנה (הספר הבא שנדפס שם, נדפס בטנג'יר בשנת תרנ"א).
ברצוני ליחד כמה שורות ולספר על אוצר הספרים של בית אבא מארי הרה"ג ר' מרדכי שירש מאביו הרה"ג ר' שלום, שירש הוא עצמו מאביו הרה"ג ר' שמואל זלה"ה. רבי שלום ואביו ר' שמואל היו עשירים גדולים וחובבי ספרים, ואספו וקבצו ספרים למכביר, חדשים גם ישנים, בדפוס ובכ"י, מכל מקצועות הספרות, החל מן התורנית ועד הספורית, וספריתנו היתה הכי חשובה בכל העיר [=מכנאס], ומן המפורסמות והעשירות ביותר שבמרוקו. בספריתנו, נמצאו ספרים ישנים מתקופת האינקונבולה, כגון ספר משל הקדמוני שונצינו ר"ן, ספר הרמב"ן פיזרו רע"ד, ספר אבודרהם דפוס פאס רע"ז, ועשרות כתבי יד לאנשי שם בישראל, כגון אותו של הראב"ע או המיוחס אליו. זכורני שאבא ז"ל ספר לי, שנעלמה ממנו אגרת בחתימתו של הרמב"ם והצטער מאוד על אבדתה . חלק נמכרו בחליפין בעד "אוצר ישראל" האנציקלופדיה היהודית דתית הראשונה שהגיעה למרוקו, דבר הנשמע מגוחך! אבל אהבת המדע ועולם היהדות היתה כה גדולה, ולכן וותרו על נכס חשוב שהיה בידם. נוסף לכך, הרוכשים – ובמיוחד הרב יעקב משה טולידאנו ז"ל – היו מבטיחים שידפיסו הספרים לששון ולשמחת המוכרים. בין כתבי היד שמכרנו היה מכתב שלוח לדון יצחק אברבנאל על ידי דון גדליה בן יחיא , שאני הצעיר פענחתיו, והתנגדתי למכירתו, אבל ר' יעקב משה טולידאנו ז"ל הפציר בי מאד עד בוש, ולחץ עלי בנוכחות אבא מארי, וכך אמר לי, "אם הייתי אשה בהריון הייתי כבר מפילה", ובסופו של דבר נשתכנעתי על ידי אבא ז"ל למוכרו לו, ות"ל נמצא היום בספריה הלאומית לישראל בירושלים.
יש"כ. קראתי עכשיו באוצר מעמ' 60 ואילך, דברים מעניינים שהיו חדשים עבורי על "טפסי העתקה" כעין סקיצה שהיו המדפיסים עושים בכתב יד.הבטחתי כתב:חיים זלמן דימיטרובסקי בכרך הנספח לספרו שרידי בבלי שיער שמדפיסי האבודרהם בפאס השתמשו באבודרהם דפווס ליסבון (וכנראה גם באותיות אשר לקחו עמהם בעת הגירוש) לצורך עימוד הספר.
הבטחתי כתב:חיים זלמן דימיטרובסקי בכרך הנספח לספרו שרידי בבלי שיער שמדפיסי האבודרהם בפאס השתמשו באבודרהם דפווס ליסבון (וכנראה גם באותיות אשר לקחו עמהם בעת הגירוש) לצורך עימוד הספר.
איש_ספר כתב:א. בבני מלכים של הרב מרציאנו עמ' 35 רושם שקדם לאבודרהם מסכת ראש השנה שנדפסה שם בשנת רע"ו. אין לי מושג על מה זה מתבסס ואם יש קולופון, אולי הרב ושא נס יחכים אותנו.
חד ברנש כתב:הבטחתי כתב:חיים זלמן דימיטרובסקי בכרך הנספח לספרו שרידי בבלי שיער שמדפיסי האבודרהם בפאס השתמשו באבודרהם דפווס ליסבון (וכנראה גם באותיות אשר לקחו עמהם בעת הגירוש) לצורך עימוד הספר.
כן גם כותב הרב יהודה הרשקוביץ במאמרו 'סדר הטבת חלום' וכו', ישורון, כה, עמ' מז (בלא לציין לדימ')
דוד קורצוג כתב:מודה שאני אף פעם לא הבנתי את האימון שנותנים אנשים במכירות האלה, לדוגמא אחת באבודרהם מהדורת פאס הם כותבים במפורש שאין דף שער וגם כותבים שחסר 25 הדפים הראשונים, מאיפה הביטחון למוכרים/קונים שזה באמת הודפס בעיר המדוברת? מה שאני לא מבין על סמך כנראה כריכה מאוחרת מישהו שילם על זה 60 אלף דולר כמו שכתוב באתר?
תוכן כתב:חד ברנש כתב:כן גם כותב הרב יהודה הרשקוביץ במאמרו 'סדר הטבת חלום' וכו', ישורון, כה, עמ' מז (בלא לציין לדימ')
נדמה לי שהשם שלו זה: הערשקאוויטש
חד ברנש כתב:אומרים, ששמו של אדם הוא הדבר הכי אישי שלו, אבל דווקא אחרים משתמשים בו יותר ממנו...
מצוי אני במדינת ישראל, הציונית, וכותב אני בעברית, ולכן, תסביר לי בבקשה, מדוע עלי לכתוב את השם באידיש? "הערשקאוויטש" לא רחמנות על כל הוואי"ן המיותרים? מה רע ב"הרשקוביץ"?
חד ברנש כתב:אגב, לא אני המצאתי את הגלגל.
בקטלוג הספרייה הלאומית (וכנראה זה הסטנדרט בקטלוגים מקצועיים אחרים, כולל אוצה"ח!...), מאייתים את שם המחבר (בעיול הראשי, ולא בכיתוב הפנימי), לפי הכתיב העברי ולא האידישאי!
נסו לחפש 'הרשקוביץ' באוצר ונסו לחפש 'הערשקאוויטש'...
תוכן כתב:חד ברנש כתב:אומרים, ששמו של אדם הוא הדבר הכי אישי שלו, אבל דווקא אחרים משתמשים בו יותר ממנו...
מצוי אני במדינת ישראל, הציונית, וכותב אני בעברית, ולכן, תסביר לי בבקשה, מדוע עלי לכתוב את השם באידיש? "הערשקאוויטש" לא רחמנות על כל הוואי"ן המיותרים? מה רע ב"הרשקוביץ"?
כתב הרמב"ם בהקדמת אחד מספריו, שמוזר יהיה לאחד לכתוב ספר באופן שאחרים לא יבינו אותו. נכון שאתה כותב במדינת ישראל, ונניח שנכון שאתה צריך להתאים את עצמך לסטנדרטים של החברה הישראלית הכללית, אבל הרי אתה כותב בכדי שאנשים יבינו אותך, וקוראים פה אנשים גם מחו"ל, אז מכיון שאתה לא כותב לעצמך אלא בשביל אחרים, אתה צריך להתאים את עצמך עליהם. אלא מאי, שיש פה גם קוראים ישראלים וגם קוראים מחו"ל, אז הדרך הכי פשוטה לדעת איך לאיית שם, הוא לבחור את הכתיב שהמחבר בחר לעצמו.
א. הדבר אינו מנוגד לכללי התעתיק.חד ברנש כתב:א. אבל אני כותב בעברית!
ב. איני בטוח בכך כל זמן שהאיות ה'שונה' אינו מהותי.
איש_ספר כתב:על ידי איש_ספר » ב' דצמבר 13, 2021 10:41 pm
כתב שליחות של המקובל רבי אברהם רוויגו לשדרו"ת ירושלים בחתימת גדולי חכמי ירושלים
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 609 אורחים